שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חיסון נגד שפעת: למי הוא באמת יעיל?
    מתלבטים אם לרוץ להתחסן נגד שפעת? תוהים עד כמה החיסון יעיל עבורכם או אם הוא עלול לסכן את בריאותכם? לפניכם סקירות המחקרים האחרונות על חיסוני השפעת בחלוקה לאוכלוסיות השונות: ילדים, נשים הרות, מבוגרים בריאים, קשישים וחולים כרוניים

    קמפיינים של רשויות הבריאות ברחבי העולם הקוראים לכלל האוכלוסייה להתחסן נגד השפעת העונתית לא איחרו להגיע גם השנה. בישראל, כבר בספטמבר האחרון קיבלו חלק מאיתנו תזכורות מקופת החולים להגיע לסניף הקרוב לבית ולהתחסן, ומשרד הבריאות אף הכריז בתחילת שנת 2016 על תוכנית חדשה שבמסגרתה יחוסנו השנה כל תלמידי כיתות ב' בבתי הספר.

     

    החיסונים האלה הם האסטרטגיה המרכזית של רשויות הבריאות למניעת שפעת וסיבוכיה, בייחוד בקרב אוכלוסיות המוגדרות כקבוצות סיכון, אבל עדיין לא מעט מאיתנו, בעיקר אלה שבריאותם תקינה, מתחבטים בסוגיה: האם להתחסן או לא להתחסן? או ליתר דיוק: באיזו מידה חיסוני השפעת יעילים ובטוחים באופן ספציפי לכל אחת מקבוצות האוכלוסייה.

     

    קראו עוד על חיסונים נגד שפעת

    החיסון נגד שפעת גורם למחלה להתפרץ? 9 מיתוסים

    החלטה דרמטית: מהשנה הבאה חיסון שפעת לכל תלמיד

    האם ההצטננות שלכם היא שפעת? מדריך מחלה

     

    ארגון הקוקריין (ארגון בינלאומי של חוקרים עצמאיים) ערך בשני העשורים האחרונים סקירות ממוקדות שנועדו לבחון בדיוק את הסוגיה הזאת.

     

    סקירות אלה נחשבות לסטנדרט הזהב בתחום הרפואה בזכות איכותן הגבוהה והעובדה שאינן ממומנות על ידי אף גורם בעל אינטרס. לפניכם סיכום ממצאי סקירות הקוקריין האחרונות ומסקנות החוקרים בחלוקה לאוכלוסיות השונות.

     

     

     ( )

    סקירת הקוקריין האחרונה שבחנה את יעילות חיסוני השפעת במבוגרים בריאים פורסמה במרץ 2014 ובחנה 90 מחקרים (מתוכם 69 קליניים) שבהם השתתפו יותר מ־70,000 איש. ואלה הממצאים:

     

    יעילות במניעת שפעת: במונחים סטטיסטיים של תועלת יחסית, החיסונים המכילים נגיף מומת מקטינים את הסיכון ללקות בשפעת פי 2.2 ואת הסיכון ללקות בתחלואה דמוית שפעת פי 1.6.

     

    במונחים של תועלת מוחלטת התמונה מרשימה פחות: 2.4% מהלא מחוסנים ילקו בשפעת לעומת 1.1% מהמחוסנים, ו־15.6% מהלא מחוסנים ילקו בתחלואה דמוית שפעת לעומת 9.9% מהמחוסנים.

     

    יעילות בהפחתת סיבוכים: לא נמצאה השפעה על שיעורי הסיבוכים (דלקת באוזן התיכונה, דלקת ריאות).

     

    יעילות בהפחתת משך נטילת תרופות במהלך המחלה: אין השפעה על משך זמן הנטילה של אנטיביוטיקה או תרופות מרשם.

     

    סיכונים ותופעות לוואי: העדויות אינן מצביעות על קשר בין חיסוני שפעת לאירועי תופעות לוואי חמורים כמו תסמונת גיאן־בארה או טרשת נפוצה. הסיכונים החמורים שנמצאו קשורים בעיקר לחיסונים ולאצוות ספציפיים. עם זאת, נמצא שבסיס העדויות ממחקרים איכותיים על בטיחות החיסון מוגבל מאוד, כך שהמסקנות ביחס לפרופיל הבטיחות אינן ודאיות.

     

    מסקנות החוקרים: "ממצאי הסקירה אינם מספקים עדות לשימושיות חיסוני השפעת במבוגרים בריאים כאמצעי שגרתי לבריאות הציבור. מאחר שבמבוגרים בריאים הסיכון לסיבוכים בשל מחלת נשימה נמוך, השימוש בחיסונים מומלץ רק כאמצעי הגנה אינדיבידואלי".

     

    חיסון נגד שפעת. מפחית את הסיכון ללקות בשפעת ב־3.6% מעל גיל שנתיים (צילום: Shutterstock)
    חיסון נגד שפעת. מפחית את הסיכון ללקות בשפעת ב־3.6% מעל גיל שנתיים(צילום: Shutterstock)

     

     ( )

    תינוקות וילדים עד גיל 16 נוטים לפתח סיבוכים בעקבות זיהומי שפעת, ולפיכך רשויות בריאות רבות ממליצות לחסנם נגד שפעת החל מגיל שישה חודשים. שתי סקירות הקוקריין האחרונות על אוכלוסייה זו פורסמו באוגוסט 2012 ובמרץ 2015.

     

    הסקירה מ־2012, שבחנה את יעילותם ואת בטיחותם של החיסונים, כללה 75 מחקרים (מתוכם 17 קליניים). הסקירה מ־2015 בחנה את יעילות החיסונים למניעת דלקת אקוטית באוזן התיכונה (אחד מסיבוכי השפעת), וכללה עשרה מחקרים ובהם 16,707 ילדים.

     

    יעילות במניעת שפעת: נמצא שבילדים מתחת לגיל שנתיים החיסונים אינם יעילים יותר מפלצבו. אצל ילדים מעל גיל שנתיים החיסונים המבוססים על הנגיף המומת הפחיתו את הסיכון ללקות בשפעת ב־3.6%.

     

    יעילות בהפחתת סיבוכים: בסקירה מ־2012 לא נמצאו עדויות להשפעה על מחלות בדרכי הנשימה התחתונות או על דלקת האוזן התיכונה. בסקירה מ־2015 נמצאה הפחתה של 4% במקרי הדלקת באוזן התיכונה.

     

    יעילות בהפחתת משך נטילת תרופות במהלך המחלה: בסקירה מ־2012 לא נמצאה השפעה על הפחתת הנטילה של תרופות מרשם. בזו מ־2015 נמצאה הפחתה של 15% במספר מרשמי האנטיביוטיקה בילדים המחוסנים לעומת אלה שלא חוסנו, אך לא ברור אם ההפחתה קשורה לחיסון או לפרקטיקה הנוכחית שמנחה את הרופאים להימנע משימוש יתר באנטיביוטיקה.

     

    סיכונים ותופעות לוואי: החוקרים מציינים כי המידע על בטיחות חיסוני השפעת בילדים ובתינוקות מועט מאוד. בסקירה מ־2015 צוין כי לא דווחו תופעות לוואי חמורות, אבל נמצאה עלייה ניכרת בשיעור המקרים של חום והפרשות מהאף.

     

    מסקנות החוקרים: בסקירה מ־2012 ציינו כי "אם חיסון ילדים אמור להיות מומלץ כמדיניות בריאות ציבורית, הרי שנחוצים מחקרים רחבי היקף כדי להעריך את התוצאות, והשוואה ישירה של סוגי החיסונים נחוצה באופן דחוף". בסקירה מ־2015 הם סיכמו: "בשילוב עם חששות בטיחות אחרים מהחיסון, השימוש בחיסון שפעת להפחתת דלקת באוזן התיכונה אינו מוצדק ולכן דרוש מחקר נוסף".

     

     ( )

    נשים הרות מוגדרות כקבוצת סיכון שבה החיסון נגד שפעת מומלץ במיוחד. זאת בשל החשש מפני הסיכון לסיבוכי המחלה במהלך ההיריון, הסיכון הפוטנציאלי לתינוק כתוצאה מהידבקות האם בזיהומים, וההגנה הפוטנציאלית שהחיסון עשוי להעניק ליילוד מפני שפעת וסיבוכיה. סקירת הקוקריין ממרץ 2014 שבחנה את יעילות חיסוני השפעת ובטיחותם באוכלוסייה זו, כללה 23 מחקרים שבדקו כ־1.6 מיליון זוגות אמהות־יילודים.

     

    יעילות במניעת שפעת: יעילות החיסונים במניעת שפעת בנשים הרות או ביילודים שלהן אינה ברורה. לא נמצאו מחקרים מבוקרים ואקראיים שבחנו את החיסון, ולפיכך העדויות הזמינות מגיעות ממחקרים תצפיתיים בעלי איכות מתודולוגית צנועה.

     

    על בסיס זה חיסוני השפעת מדגימים השפעות מוגבלות: יש צורך לחסן 27 נשים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת מאומתת במעבדה ביילודים, ו־92 נשים כדי למנוע מקרה אחד של מחלה דמוית שפעת.

     

    סיכונים ותופעות לוואי: לא נמצאה השפעה משמעותית של חיסוני השפעת על עלייה בסיכון להפלות או למות העובר.

     

    מסקנות החוקרים: "ההגנה מפני מחלה דמוית שפעת עבור הנשים עצמן אינה ודאית או מוגבלת מאוד. ההשפעה על היילודים שלהן אינה מובהקת סטטיסטית".

     

     ( )

    הסקירה האחרונה של הקוקריין באוכלוסייה זו נערכה ב־2010 וכללה 75 מחקרים שמהם רק מחקר קליני אקראי ומבוקר אחד בלבד העריך את יעילות החיסון וכלל 1,348 משתתפים.

     

    יעילות במניעת שפעת: לא ברור. נראה כי לחיסון יש השפעה כנגד תסמיני שפעת, אך הדגימה הקטנה לא אפשרה לזהות את ההשפעה על סיבוכי השפעת, והחוקרים סיכמו שאינם מסוגלים להגיע למסקנות ברורות בשל האיכות הנמוכה של המחקרים.

     

    סקירה חדשה יותר, שהגיעה למסקנה דומה, פורסמה ב־2012 בכתב העת Lancet Infectious Diseases: החוקרים ניתחו את הממצאים מכל המחקרים הקליניים, האקראיים והמבוקרים, שבוצעו בשנים 1967־2011 על השפעות חיסוני השפעת, ומצאו שלא בוצעו מחקרים שהעריכו את השפעות החיסון בקשישים.

     

    ממצאים אלה מפריכים את המסקנה של סקירה גדולה קודמת, שפורסמה ב־2002 והפכה לבסיס לטענה נפוצה של רשויות הבריאות, ולפיה חיסוני השפעת מפחיתים את הסיכון של קשישים לתמותה מכל סיבה שהיא ב־60%. לדברי חוקרי הקוקריין, ממצאים אלה מוגזמים, שכן שפעת אינה גורם המוות הראשון אצל קשישים, גם לא בחורף.

     

    סיכונים ותופעות לוואי מהחיסון: לדברי החוקרים, כמות הנחקרים הקטנה אינה מאפשרת לזהות השפעה כלשהי על הסיבוכים.

     

    מסקנות החוקרים: "העדויות הקיימות הן בעלות איכות דלה ואינן מספקות כל הדרכה ביחס לבטיחות של חיסוני השפעת או ליעילותם עבור אנשים בני 65 ומעלה. כדי לפתור את אי הוודאות יש צורך לבצע מחקר בעל עוצמה מספקת במימון ציבורי, אקראי ובעל זרוע פלצבו, שייערך במהלך כמה עונות שפעת".

     

     ( )

    ילדים ומבוגרים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות (כמו אסתמה ו־COPD) מוגדרים כקבוצת סיכון שמומלץ לה להתחסן. זאת בעקבות מחקרי תצפית שהראו שזיהומי שפעת יכולים להיות קשורים להתקפים ולהחמרת מחלות אלה. עם זאת, קיים חשש שהחיסונים עצמם יגרמו לתופעות לוואי או להחמרת המצב.

     

    שתי סקירות של הקוקריין התמקדו בחולי אסתמה ו־COPD. הסקירה בחולי אסתמה פורסמה ב־2013 וכללה 18 מחקרים, וסקירה מינואר 2006 העריכה את היעילות בחולי COPD.

     

    יעילות במניעת החרפה של מצב האסתמה: לא ברור. בסקירה זוהה רק מחקר אחד שהעריך את יעילות החיסון בקרב 696 ילדים חולי אסתמה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים במספר התקפי האסתמה, במשכם או בחומרתם, אבל הילדים שחוסנו דיווחו על פחות תסמיני אסתמה בשבועות שבהם היו חולים בשפעת לעומת אלה שלא חוסנו.

     

    במבוגרים חולי אסתמה שני המחקרים היחידים שנערכו וזוהו בסקירה לא תרמו לדברי החוקרים מידע בשל השיעור הנמוך מאוד של מקרי שפעת מאומתים בקרב המשתתפים.

     

    יעילות בהפחתת החמרת COPD: מתן החיסון המומת הוביל להפחתה מובהקת במספר ההחמרות 3־4 שבועות לאחר החיסון לעומת קבוצת הפלצבו.

    יעילות בשיפור תפקוד הריאות: לא נמצא הבדל מובהק בתפקוד הריאות בין חולי אסתמה שחוסנו לכאלה שלא חוסנו.

     

    סיכונים ותופעות לוואי: בסקירה על חולי אסתמה לא נמצאה עלייה משמעותית בשכיחות התקפי אסתמה בשבועיים הראשונים שלאחר קבלת החיסון. בסקירה על חולי COPD נמצאה עלייה קלה בהיארעות תופעות לוואי במחוסנים, אך ההשפעות היו לרוב קלות וחולפות.

     

    מסקנות החוקרים: "מהמספר המוגבל של מחקרים שבוצעו נראה שחיסון השפעת המומת מפחית החמרות בחולי COPD. נותרה אי ודאות ביחס לרמת ההגנה שהחיסון מאפשר כנגד החמרות אסתמה הקשורות לזיהום בשפעת. עדויות ממחקרים אקראיים אחרונים יותר מצביעות על כך שאין עלייה ניכרת בהחמרות האסתמה לאחר החיסון במבוגרים או בילדים מעל גיל שלוש".

     

     ( )

    זיהום משפעת עלול להגביר את הסיכון להתקפי לב ולשבץ. אך האם הוא יכול להפחית את הסיכון ולעזור במניעת התקפי לב ושבץ בקרב חולי לב? חוקרי הקוקריין בחנו סוגיה זו באמצעות סקירת מחקרים שפרסמו במאי 2015, שכללה שמונה מחקרים אקראיים ומבוקרים ובהם הושווה חיסון השפעת לפלצבו או לאי קבלת חיסון.

     

    יעילות במניעת התקפי לב ושבץ בקרב חולי לב: ארבעה מחקרים, שכללו 1,682 מטופלים עם מחלת לב כלילית מאובחנת, מצביעים על כך שחיסון השפעת עשוי להפחית תמותה ממחלת לב ואת הסיכון להתקף לב, שבץ או צורך בניתוח מעקפים. עם זאת, לדברי החוקרים, נחוצים מחקרים איכותיים יותר כדי לאשש את התוצאות.

     

    יעילות במניעה ראשונית של התקפי לב ושבץ: ארבעה מחקרים נוספים התמקדו באוכלוסייה הכללית או בקשישים ללא מחלת לב ידועה. מחקרים אלה דיווחו על אירועי לב ושבץ כחלק מניתוחי הבטיחות שלהם, אך לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.

     

    סיכונים ותופעות לוואי: סוגיה זו לא נבחנה במחקרים שזוהו ונכללו בסקירה.

     

    מסקנות החוקרים: "בחולים עם מחלת לב חיסוני השפעת עשויים להפחית תמותה ממחלות לב וכלי דם ומאירועי לב ושבץ. עם זאת, נחוצה עדות באיכות גבוהה יותר כדי לאשר ממצאים אלה".

     

     ( )

    זיהום בשפעת הוא גורם פוטנציאלי לתחלואה חמורה בילדים ובמבוגרים חולי סרטן. שתי סקירות שפורסמו ב־2013 בחנו את היעילות ואת הבטיחות של חיסוני השפעת בילדים המטופלים בכימותרפיה ובחולים בוגרים מדוכאי חיסון.

     

    יעילות במניעת שפעת במבוגרים: הסקירה כללה ארבעה מחקרים עם 2,124 משתתפים, בהם מחקר קליני אחד מבוקר ואקראי ושלושה מחקרים תצפיתיים. במחקרים התצפיתיים נמצא ששיעורי השפעת היו נמוכים יותר בחולים שחוסנו, אך רק במחקר אחד הייתה ליעילות מובהקות סטטיסטית. המחקר הקליני דיווח על הפחתה מובהקת סטטיסטית במחלה דמוית שפעת בקרב החולים המחוסנים, אך יעילות זו לא נמצאה במחקר תצפיתי אחד שבחן את הסוגיה.

     

    יעילות במניעת שפעת בילדים: חמשת המחקרים שנכללו בסקירה לא דיווחו על יעילות קלינית במניעת שפעת אך הצביעו על המרצת התגובה החיסונית בילדים שחוסנו וקיבלו כימותרפיה (אם כי פחות לעומת ילדים שהשלימו את הטיפול הכימותרפי ובילדים בריאים). לדברי החוקרים, עדיין לא ברור אם המרצת התגובה החיסונית הגנה על הילדים מפני הידבקות בשפעת או מפני סיבוכי המחלה.

     

    יעילות במניעת סיבוכים ואשפוזים: במבוגרים מחקר תצפיתי אחד הראה שהחולים המחוסנים לקו פחות בדלקת ריאות, אך יתר המחקרים לא מצאו הבדל בין החולים המחוסנים ללא מחוסנים. המחקר הקליני הראה הפחתה באשפוזים בעקבות החיסון, בעוד מחקר תצפיתי אחד שבחן סוגיה זו לא מצא הבדלים. בילדים לא דווחה היעילות במניעת סיבוכים ואשפוזים.

     

    סיכונים ותופעות לוואי: לא דווחו תופעות לוואי ממושכות באף אחת מהקבוצות. עם זאת, החוקרים ציינו שבסקירה במבוגרים עוצמת העדויות מוגבלת בשל האיכות המתודולוגית הנמוכה של המחקרים (המועטים).

     

    מסקנות החוקרים: החוקרים הסיקו שבחולי סרטן מבוגרים המקבלים כימותרפיה, העדויות הן לטובת החיסון. בילדים המקבלים כימותרפיה כתבו: "על בסיס סקירה זו אין זה אפשרי להמליץ או לשלול את חיסוני השפעת".

     

    עמדת משרד הבריאות: "החיסון הוא המענה הטוב ביותר"

    "השפעת גורמת לתחלואה קשה ואף למקרי פטירה רבים מדי שנה. לחיסוני השפעת תפקיד משמעותי במניעת התחלואה והתמותה והפחתתן. כל ארגוני הבריאות של המדינות המפותחות קבעו שמתן חיסונים כנגד שפעת הוא המענה הטוב ביותר הקיים להגנה על האוכלוסייה, ורשויות הבריאות של רוב המדינות האלה ממליצות עליהם לקבוצות רבות של האוכלוסייה.

     

    "יעילות החיסון משתנה משנה לשנה בהתאם לזני השפעת, אך היא בטווח 40%־60% ברוב השנים, על פי נתונים מהעולם. קביעת היעילות נסמכת על מקורות מדעיים רבים ומגוונים, והיא נבחנת מחדש בכל שנה על ידי ארגוני בריאות בעולם ובארץ.

     

    "מטא אנליזה היא כלי טוב לאיגום נתונים ממחקרים שונים, אך תוצאותיה תלויות מאוד בשיטת העבודה. בלי לפגוע במהימנות החוקרים, באנליזה הראשונה ניתוח הנתונים בוצע על 78 מאמרים שנבחרו מתוך 11,301 מאמרים. שינוי במאמרים הנבחרים ישנה את התוצאות.

     

    המסקנה הסופית מהמטא אנליזה הראשונה היא שנמצאה עדות צנועה מאוד על יעילות החיסונים באוכלוסייה הכללית, ולא נמצאו קשרים עם תופעות לוואי רציניות. אנו מסכימים חלקית עם הציטוט שנבחר ולפיו חיסון ילדים חשוב יותר כאמצעי להגנה על בריאות הציבור מאשר חיסון מבוגרים. לכן משרד הבריאות בחר להכניס חיסון נגד שפעת לחיסוני השגרה של ילדים בכיתה ב'.

     

    "נשים הרות הן קבוצת הסיכון החשובה ביותר כשמדובר בסיבוכי שפעת, לכן חשוב מאוד להציב אותן בעדיפות הראשונה לקבלת החיסון. החיסון בנשים הרות נמצא בטוח. קיימות עבודות רבות שבהן הוא נמצא יעיל, ויש גם רמזים להגנה נוספת שמקבל העובר אחרי הלידה.

     

    "חשוב להדגיש שההנחיות המקצועיות של רשויות הבריאות בעולם מבוססות לא רק על מחקרי מטא אנליזה אלא גם על מחקרים רבים באיכות טובה, דעת מומחים ונתונים אפידמיולוגיים מהמדינה ומהעולם".

     

    הכותבת היא בעלת דוקטורט (Phd.) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה


     

    מה באמת חושבים בישראל על חיסונים נגד שפעת?

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חיסון נגד שפעת: למי הוא באמת יעיל?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים