מחקר: ילדים שחושבים בצורה חיובית מצליחים יותר בחברה
על פי מחקר חדש, יש קשר בין האופן בו ילדים תופסים את המציאות לבין תפקודם החברתי והרגשי. הבשורה הטובה היא שאפשר לעבוד איתם בבית ולעזור להם לחשוב בצורה חיובית יותר
האם ילדיכם נותנים משקל רב יותר לכעס או לשמחה? האם הם נוטים לפרש את כעסו של האחר באחריותו או לא? ילדים צעירים נוטים להפגין "הטיית חיוביות", כלומר נוטים לחבוש משקפיים ורודים יותר מהמבוגרים כשהם רואים את המציאות. הם מייחסים יותר משקל לטוב ולחיובי, אך עם התבגרותם נטייה זו באופן טבעי הולכת ונכחדת.
מחקר שהתפרסם החודש בכתב העת Early Childhood Research Quarterly בדק את הקשר בין "הטיית החיוביות" בפרשנות של ילדים צעירים לסיטואציות חברתיות, לבין איכות מיומנויות פרו חברתיות ובעיות מופנמות, כלומר התנהגויות שמכוונות להועיל לאחר. ייחודיותו של המחקר היא בבדיקת הקשר בין הבדלים אישיים בתפיסה של ילדים את המציאות לבין תפקודם החברתי והרגשי.
במחקר, שנערך על ידי המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ג'ורג'יה בשיתוף עם המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, בדקו 82 ילדות וילדים בגילאי 4-6. כל ילד צפה באמו בסימולציה של שיחת טלפון, שבה היא הביעה רגשות של כעס, שמחה ועצב. מיד לאחר מכן האם יצאה מן החדר, והחוקר תשאל את הילד על פרשנותם לגבי כל אחד מהרגשות שראו. כמו כן, נשאל כל ילד האם הוא מייחס לאם את האחריות להבעת אותם רגשות. בנוסף, כל אם מילאה שאלון לדיווח עצמי אודות בנה או בתה, המתייחס להיבטים שונים של התנהגותם מששת החודשים שחלפו.
החוקרים מצאו שילדים שנותנים יותר משקל לכעס ולעצב שמפגינה האם מאשר לשמחה וחושבים שהאם אינה אחראית לרגשותיה, נוטים פחות להפגין התנהגויות המכוונות להועיל לאחר ויש להם יותר קושי בהתמודדות עם מצבי מתח.
עוד בערוץ הורים:
- משפטים הזויים שנשים שמעו בחופשת לידה
- בן 8.5 עבר כימו, אחיו עשו קרחת
- כך תדעו אם הילד שלכם מאוים בבית הספר
אז מהן בעצם התנהגויות פרו חברתיות?
התנהגויות פרו חברתיות הן התנהגויות שמכוונות להועיל לאחר. רכישת מיומנויות אלו חשובה למסוגלות החברתית במהלך הילדות המוקדמת, בעיקר בשלב הכניסה לבית הספר - שלב המצריך מיומנויות חברתיות ברמת תחכום גבוהה יותר. כשילדים צעירים לומדים כללים חברתיים הם הופכים באופן הדרגתי רגישים יותר למצבים בהם התנהגויות פרו חברתיות נדרשות. ככל שהם מתבגרים הם נוטים לברור ולהפעיל התנהגויות אלו בעיקר כלפי חבריהם הקרובים והוריהם ופחות כלפי זרים.
מהן בעיות מופנמות?
הכוונה היא לקושי להתמודד עם מצבי מתח, כשהביטויים לכך לא בהכרח ניכרים לעין. למשל הקושי להכיל רגשות שליליים, הימנעות חברתית, תחושת בדידות או האשמה עצמית, סימפטומים פיזיים שאינם קשורים למצב רפואי (כאבי בטן, כאבי ראש, הפרעות בשינה או שינויים בתיאבון), עצב, עצבנות, קשיי ריכוז ועוד.
עצות לחיזוק הטית החיוביות אצל ילדים:
1. תווכו לילדיכם את המציאות - כשאתם נמצאים יחד עם ילדיכם בסיטואציה חברתית המלווה ברגשות עזים, למשל - חזרתם עצבנים מהעבודה ופעולה קטנה של ילדיכם עוררה בכם תגובת זעם לא מותאמת. נצלו את הסיטואציה שנוצרה כדי להסביר שאמנם לא אהבתם את זה שלא הסכימו לקבל תשובה שלילית (או כל פעולה אחרת שעשו או לא עשו למורת רוחכם), אבל האמת היא שלא התכוונתם להגיב בעוצמה כזו, ושזה לא קשור אליהם. הסבר זה יחדד לילדים שאתם לוקחים אחריות על רגשותיכם, וכך יוכלו לרכוש את היכולת לייחס אחריות לרגשות לעצמם ולאחרים.
2. תנו מקום לכל טווח הרגשות - לעיתים יש נטייה להעצים רגשות של עצב וכאב, ולהתייחס בביטול לרגשות אושר, שמחה והתלהבות. זכרו כי אתם מהווים מודל לחיקוי, ואם תתנו מקום גם לשמחה, כך ילדיכם יידעו גם הם לתת לה מקום של כבוד, ממש כמו לרגשות אחרים.
לכתבות וטורים נוספים היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. תנו חיזוקים להתנהגויות חיוביות - כשילדיכם בוחר לוותר לילד אחר, דואג לילד שעצוב או שקיבל מכה, שמציע לעזור לחברו או כל פעולה פרו חברתית אחרת, שבחו אותו על כך. תנו לו לדעת שאתם ערים לכך ומעריכים זאת. חשוב לשים לב, שבניגוד לבעיות התנהגות מוחצנות שמתבטאות בפעולות אקטיביות הפוגעות בסביבה, הרי שבמקרה של בעיות התנהגות מופנמות עליכם להיות ערניים יותר כי ההרסנות מופנית פנימה.
ילדים אלו סובלים מערך עצמי ירוד, נוטים להימנעות חברתית והאשמה עצמית, אך הם אינם מפריעים בכיתה או בבית ולכן איתורם קשה יותר. עם זאת, בעולמם הפנימי החוויה היא קשה ויש לטפל בה בשלב מוקדם ככל האפשר. איתור מוקדם של קשיים מסוג זה והפניה לטיפול פסיכולוגי, יכולים לשפר את רווחתו של הילד במידה רבה מאוד.
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער
60 שניות על ילדים עצמאיים. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
