שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגט מצפת מגיע לבג"ץ: ח' תחזור להיות עגונה?
    שלוש שנים אחרי ההחלטה השנויה במחלוקת על גירושיה מבעלה שבתרדמת, מבקש בית הדין הרבני לדון מחדש בכשרות הגט - לבקשת אדם שאינו צד בתיק. בראש ההרכב: הרב הראשי יוסף, מהמתנגדים הבולטים לפסיקה. האישה עתרה נגד המהלך, ובאת כוחה מאשימה: המערער - "איש קש" מטעם הרב הראשי. היועמ"ש לצד ח': "אסור לרב הראשי לקיים את הדיון"

    צילום: אורי דוידוביץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הגט מצפת" מגיע לבג"ץ: בית המשפט העליון דן היום (ד') בעתירה המבקשת למנוע מהרב הראשי, יצחק יוסף, לפעול לביטול גירושיה של אישה – כמעט שלוש שנים לאחר שאושרו בבית הדין הרבני. לטענת העותרת, הרב יוסף, המכהן כנשיא ערכאת הערעור העליונה בענייני אישות, מתכוון לכנס דיון מיוחד בכשרות הגט שקיבלה, אף שאיש מהצדדים בתיק לא דרש זאת. מצדה של ח' מאשימים כי המערער הוא למעשה "איש קש" מטעם הרב הראשי עצמו שהתנגד לפסיקה - או מי משלוחיו של בית הדין הרבני הגדול.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    פרשת "הגט מצפת" מסעירה בשנים האחרונות את עולם ההלכה ואת מערכת השיפוט הדתי. במרכזה ח', שסיפורה פורסם לראשונה ב-ynet: בעלה נפצע בתאונת דרכים ומאז הוא שרוי בתרדמת כ"צמח", והיא נותרה לבדה עגונה, מבלי יכולת להשתחרר מנישואיה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות

    הרבי המת שמושך המונים: תעלומת נחמן מאומן

     

    באפריל 2014, לאחר כשבע שנים שבהן הייתה כלואה בקשר זוגי עקר, ולאחר אין-ספור נסיונות כושלים להתירו, פרסם בית הדין הרבני האזורי בצפת החלטה תקדימית ושנויה במחלוקת, המאפשרת לדיינים, כצד שלישי, לגרש את האישה בשם הבעל, בהליך שזכה לכינוי "גט זיכוי".

     

    ההרכב בראשות הרב אוריאל לביא, חידש הלכה שלא נפסקה עד אז (אם כי נמצאו לה יסודות בספרות התורנית), וקבע כי ניתן למסור גט לאישה גם בהיעדר הבעל. בבסיס ההחלטה עומדת הנחה שרצון האיש, לאחר שנקלע למצב של תרדמת, הוא לאפשר לאשתו להמשיך בחייה, ואם כך, הרי שמדובר ב"זכות" עבורו – שאותה יש לאפשר לו גם שלא מדעתו.

     

    הרב יוסף קבע מראש שהגט פסול

    הגירושין המתוקשרים עוררו תקווה גדולה בקרב עגונות ומסורבות גט - אולי ייחלצו גם הן ממצבן, והדיינים בתיק זכו לשבחים מצד ארגוני הנשים ובחוגים הליברלים כאמיצים ופורצי דרך.

     

     

    לעומת זאת, בעולם הרבני-הלכתי חוללה הפסיקה סערה-רבתי ופולמוס נוקב סביב שאלת סמכות בית הדין, ובמיוחד של הערכאה הנמוכה שלו, ליצור תקדים שכזה.

     

    התומכים סברו כי תפקיד תלמידי החכמים הוא לאזור אומץ ולהשתמש בכל כלי הלכתי העומד לרשותם כדי לפתור טרגדיות אנושיות מעין זו. השמרנים יותר התנגדו, בטענה כי מדובר בצעד מרחיק לכת המקעקע את יסודות הנישואים בישראל, ולראשונה מאפשר להתירם גם ללא הסכמת הבעל.

     

    "בית הדין משחק בחיים שלי": ח' נגד הרב הראשי (צילום: אלכס קולומויסקי)
    "בית הדין משחק בחיים שלי": ח' נגד הרב הראשי(צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    הרב הראשי יצחק יוסף, שמתוקף תפקידו משמש גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים, התנגד להחלטה למן הרגע הראשון, ואימץ את הטון החריף ביותר נגדה. בשיעורי תורה שמסר ובחוברת הלכתית שפרסם הגדיר אותה "פירצה חמורה" וקבע כי הגט פסול.

     

    יוסף גם הכריז מלחמה על ראש ההרכב, הרב אוריאל לביא. הוא טען כי התיר "אשת איש" להינשא כפנויה - מהעבירות הדתיות החמורות ביותר, והאשים כי הוא "מרבה ממזרים בישראל". מאוחר יותר הצליח לסכל את קידומו לבית הדין הגדול.

     

    הכירו את ראובן כהן, המערער שלא קשור לתיק

    אף שהאפוטרופוס שמונה לבעל לא התנגד לגירושין בזמנם, לאחרונה התייצב אדם אחר - ראובן כהן שמו - וביקש לערער בעצמו על כשרות הגט. הערכאה האזורית דחתה אותו על הסף בנימוק טכני: הוא אינו צד בתיק, כלל לא קשור לבני הזוג - ולכן אין לו "זכות עמידה" (כלומר, הוא אינו זכאי לערער).

     

     (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

     

    כהן עתר לבית הדין הרבני הגדול נגד עצם דחייה זו, וטען כי לשיטתו, לפיה הדיינים בצפת שגו, הרי שלגירושין התקדימיים יש משמעות עבור הציבור כולו, שכן כל אדם בישראל עלול להינשא לאותה אישה, בעוד שמדובר בכלל ב"אשת איש".

     

    הרב יוסף, כנשיא בית הדין, נדרש לקיים דיון עקרוני בשאלה הצרה הנוגעת למעמדו של המערער כצד ג', אך הודיע כי על מנת להכריע בה, ולאור רגישות הנושא, בכוונתו לכנס באופן חריג את כלל דייני הערכאה העליונה, ובהזדמנות זו לדון גם לגופו של תיק ולשמוע את טענות המערער. בהתאם לכך, ביקש מהצדדים להגיש לבית הדין את עמדותיהם – כולל בשאלת כשרות הגט.

     

    דרישה: לפסול את הרב הראשי מלדון בתיק

    עו"ד בתיה כהנא-דרור, באת כוחה של ח' ומנכ"לית ארגון "מבוי סתום" המלווה אותה, עתרה לבג"ץ נגד המהלך, בטענה לחוסר סמכות של הערכאה הרבנית לקיים דיון בתיק הגירושין עצמו, והזהירה כי מתן "זכות עמידה" דה-פקטו לאדם שאינו צד בהליך המשפטי הוא תקדים מסוכן שמכרסם בעיקרון "סופיות הדיון" ומערער מכאן ולהבא את מעמדם של כל גרוש וגרושה מישראל.

     

    עו"ד בתיה כהנא-דרור: מאחורי כהן עומדים גורמים רבניים המתנגדים לפסיקת בית הדין בצפת, והם ש"הזמינו" ממנו את הערעור (צילומים: אריאל אלון )
    עו"ד בתיה כהנא-דרור: מאחורי כהן עומדים גורמים רבניים המתנגדים לפסיקת בית הדין בצפת, והם ש"הזמינו" ממנו את הערעור(צילומים: אריאל אלון )

     

    כהנא-דרור טוענת כי מאחורי כהן עומדים גורמים רבניים המתנגדים לפסיקת בית הדין בצפת, והם ש"הזמינו" ממנו את הערעור, שכן זו הדרך היחידה להביא את הסוגיה אל הערכאה העליונה על מנת שתהפוך את ההחלטה.

     

    "הבעל הרי לא יכול להגיש את הערעור", אמרה בראיון לאולפן ynet, והסבירה שאת הערעור הגיש "אדם שחושב שפסק הדין מוטעה וכנראה שהוא איש קש ושליחם של כל מיני גורמים". לשאלה "איש קש" של מי - ענתה: "לכאורה, העובדה שבית הדין מאפשר לו לעבור מבית הדין האזורי לערער לבית הדין הגדול, אז במובן מסויים הוא שליחם של בית הדין הגדול או של נשיא בית הדין הגדול (הרב יצחק יוסף), שלא מפריד בין תפקידו כרב, שאולי חולק על בית הדין האזורי - לבין העובדה שהוא נשיא בית הדין הגדול, ואינו יכול לחרוג מהסמכויות שניתנו לו על פי החוק".

     

    עוד ביקשה באת כוחה של ח' בעתירה, לפסול את הרב יוסף מההרכב הדן בתיק, לאחר שביטא בעבר פעמים רבות, ובאופן פומבי, את עמדתו החד-צדדית בנושא.

     

    "יש אפשרות ערעור, ודאי, אבל לא על ידי אדם שאין לו יד ורגל בתיק, ובית הדין בעצם מנצל אותו כאיזשהו 'איש קש' ורוצה לפתוח מחדש את הדיון", כדבריה. כהנא-דרור מדגישה כי "יש לזה השלכות מאוד נרחבות, הרי אם הערעור יתקבל, כל אדם יוכל לפתוח מחדש כל תיק. לא רק בנושא פרטי כמו גירושין, אלא בכל נושא, ברגע שפסק הדין לא ייראה לו. זה דבר שלא מתקבל על הדעת, וזה גם משאיר איזשהו איום על האישה שקיבלה את הגט, למעשה כלום לא סופי, וכמובן שזה חמור מאוד".

     

    בתשובתו לבית המשפט טען היועץ המשפטי להנהלת בתי הדין הרבניים, עו"ד רפי רכס, כי פסילת הנשיא כבר נידונית במסגרת עתירה מקבילה, ובית המשפט ממתין לשמוע את עמדת אפוטרופוס הבעל לדרישת האישה בטרם יקבל החלטה בעניין.

     

    בהתייחס לטענה העיקרית בדבר חוסר הסמכות של בית הדין לכנס דיון בכשרות הגט בטרם תוכרע שאלת "זכות העמידה", טען עו"ד רכס בתשובתו כי מאחר שמדובר ב"סוגיה הלכתית חריגה", הרי שגם לשם קבלת החלטה בעניין הפרוצדורלי הצר יש הכרח לקיים התייעצות פנימית של פורום הדיינים הרחב - כולל לגופם של הגירושין.

     

    על חשש האישה כי המהלך ישפיע על ההחלטה הסופית בתיק, כתב היועץ המשפטי של בתי הדין כי זו אינה מצדיקה את התערבותו של בג"ץ כבר עתה, ומדובר בעתירה מוקדמת שיש לדחותה על הסף. לטענתו, יש למצות את ההליכים בערכאה הרבנית, ורק אם וכאשר תתממש התחזית של ח' – אז "דרכה תהיה פתוחה לעתור כנגד כך אל בית המשפט הנכבד, ולבקש את ביטולה של ההחלטה".

     

    גורמי שיפוט-רבני בכירים הוסיפו כי לא מן הנמנע שהרב יצחק יוסף כבר גיבש פסק הלכה חלופי המתיר את ח' מעגינותה (למשל, בהפקעת הנישואים למפרע או באמצעות גט שיינתן לה, כביכול, על דעת הבעל עצמו), וכי מטרתו בהתערבות השנויה במחלוקת היא רק לעקור מן השורש את החידוש של בית הדין בצפת, שלשיטתו הוא חסר בסיס הלכתי, ולמנוע את מה שהוא מזהה כ"תקדים מסוכן".

     

    הפסד ראשון לרב יוסף מצד היועמ"ש

    כך או כך, ספג אתמול הרב יוסף הפסד ראשון במאבק המשפטי, כאשר היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, התייצב באופן מובהק לצדה של ח'. בחוות דעת שהגיש לבית המשפט ערב הדיון בעתירה, קבע היועץ כי ראובן כהן אינו בעל מעמד להגיש ערעור בתיק, ועל בית הדין הרבני הגדול "להדוף על הסף" (כלשונו) את הבקשה לזכות עמידה – "מבלי לקיים בה כל דיון".

     

    "אין אפוא כל בסיס משפטי להכביד על העותרת, כלכלית ורגשית", כתבה לבג"ץ עו"ד תדמור עציון, סגנית בכירה א' בפרקליטות המדינה. "אין לאפשר למשיב הנעדר כל מעמד 'לגרור' את העותרת לדיון בבית הדין הרבני הגדול, על כל ההשלכות והסיכונים הכרוכים בו... אין לקיים דיון בבקשת המשיב לפני בית הדין הרבני הגדול, אף לא לצורך בירור 'מקדמי' של שאלת מעמדו של המשיב בלבד".

     

    לטענת היועץ, אם ייקבע כי אדם שהוא זר לחלוטין לבני הזוג שגטם מתלבן בבית הדין, רשאי להשמיע את עמדתו ביחס להליך הגירושין, ואף לתקוף פסק דין שניתן בערכאה שיפוטית בנוגע למערכת היחסים הפרטית ביניהם - עלולות להיות לכך "השלכות רוחב חמורות" - כפי שהזהירה עו"ד כהנא-דרור.

     

    בינתיים, שעות ספורות לפני הדיון - ואולי אף ההכרעה - בבג"ץ, ביטאה ח' את תחושותיה הקשות, את המתח ואת הדאגה. "אלה ימים לא פשוטים של המתנה מורטת עצבים, וההרגשה היא של חוסר צדק מוחלט", אמרה למקורביה. "בא אדם שכלל לא מכיר אותי, וביקש פשוט להחזיר אותי את כל הדרך אחורה, להיות עגונה שוב. משחקים פה בחיים של נשים שבסך הכל רוצות להיות מאושרות".

     

    "אני פונה לכל העגונות שהותרו", הזהירה. "הגט שלכן עלול להתבטל על ידי כל אדם מהרחוב שכלל לא מכיר אתכן. אני מצפה מבג"ץ שלא ייתן יד לביטול הגט שקיבלתי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הגט מצפת מגיע לבג"ץ: ח' תחזור להיות עגונה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    "פירצה חמורה". ח' נגד הרב יצחק יוסף
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים