שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    היה לו חלום. אובמה נפרד בדמעות מאמריקה
    חיסול בן לאדן, הסכם הגרעין עם איראן וביטוח הבריאות הממלכתי. נשיא ארה"ב מנה את הישגיו בנאום הפרידה שלו בשיקגו מהאומה. אלא שאובמה מותיר אחריו גם כישלונות גדולים במדיניות החוץ - הותיר כאוס בלוב, לא התערב בזוועות בסוריה ונכשל בקידום שלום בין ישראל לפלסטינים

    פרופ' איתן גלבוע על נאום הפרידה של אובמה    (צילום: אורי דוידוביץ וניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    מפנה את הבמה: נשיא ארצות הברית ברק אובמה בא הלילה (יום ד') לומר תודה, אבל בעיקר להזכיר לאמריקה כמה היא יכולה להיות יפה. כשהתקשורת מוצפת בפרסומים על מעלליו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בחדר במלון במוסקבה, נפרד אובמה מהאומה השסועה בעקבות הבחירות לנשיאות, בדיוק במקום שבו חגג את ניצחונו לפני שמונה שנים - בשיקגו, כשהיה לו חלום, ולארצות הברית שנשטפה אז ברוח טובה הייתה תקווה גדולה לשינוי.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ   

     

    אובמה עמד לבדו על הבמה ומחה דמעה בזווית העין כשהודה לרעייתו מישל. "בלעדיה לא הייתי נשיא כזה, אדם כזה", הוא אמר. "היא לא רק אשתי ואם בנותיי, היא החברה הכי טובה שלי". דמעות זלגו מעיניה של הבת הבכורה מליה שישבה בקהל.

     

    נאום הפרידה של אובמה    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תמונה כזאת לא תראו אצל הנשיא הבא טראמפ. אובמה מזיל דמעה במהלך נאום הפרידה שלו (צילום: EPA)
    תמונה כזאת לא תראו אצל הנשיא הבא טראמפ. אובמה מזיל דמעה במהלך נאום הפרידה שלו(צילום: EPA)
    החלום של אובמה התגשם בחלקו. הוא מנה את הישגיו אחד לאחד: הצלת הכלכלה האמריקנית, נרמול היחסים עם קובה, הסכם הגרעין עם איראן "בלי שנורתה ירייה אחת", חיסול מנהיג אל-קאעידה אוסמה בן לאדן, ביטוח הבריאות הממלכתי ואישור נישואים חד-מיניים. אלא שהישגיו של אובמה עומדים בסכנה על רקע האיומים של טראמפ לשנות או לבטל חלק מהיוזמות של הנשיא היוצא. טראמפ לא רוצה רק למחוק באחת את הישגי אובמה, אלא גם את המורשת שלו שחצי אמריקה רואה בה את המורשת שלה עצמה.

     

    מדויק, סנטימנטלי, מטיף

    במילים מדויקות, לעיתים סנטימנטליות, לעתים מטיפות, עמד אובמה על הבמה כמו המבוגר האחראי של המעצמה הגדולה בעולם, כשאת החרדה שלו מיורשו ומדרכו הוא ביטא במילים האלגנטיות ביותר שיכול היה לבחור. פעם אחת הוא הזכיר את טראמפ בשמו כשהבטיח להעביר לו את השלטון באופן החלק ביותר כפי שמתחייב בדמוקרטיה האמריקנית, אבל לאחר מכן הוא עבר לדבר באופן מופשט על הכוח של הדמוקרטיה, על הצורך לעמוד על המשמר אבל לא לפחד, על ההתנגדות שלו למנוע כניסת מוסלמים לארה"ב, על הכוח והיופי שברב-גוניות של החברה האמריקנית ועל הצורך לפתוח את הלבבות כדי לקבל את השונה ואת האחר.

     

    אובמה הזכיר לאמריקה למה היא נתנה לו לכבוש אותה בקסמו ובתבונתו לפני שמונה שנים, הוא נתן להבין שעכשיו כשהוא הולך הביתה יתפוס את מקומו בבית הלבן ההיפך הגמור לו, אבל נמנע מלתת נאום מפלג. הוא ירד מהבמה כמו ג'נטלמן, רק הבטיח לעמוד על המשמר ולהשמיע את קולו כאזרח. אולי כמו שברק אחר (ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון אהוד ברק) משמיע עכשיו את קולו מול נתניהו.

     

    "החברה הכי טובה שלי". ברק ומישל אובמה (צילום: AP)
    "החברה הכי טובה שלי". ברק ומישל אובמה(צילום: AP)
    הניצחון של אובמה לפני שמונה שנים היה מוחץ. הוא קיבל שישה מיליון קולות יותר מאשר יריבו הרפובליקני ג'ון מקיין. טראמפ קיבל בבחירות האחרונות שלושה מיליון קולות פחות מהילרי קלינטון הדמוקרטית, אבל נבחר לנשיא בשל שיטת האלקטורים שהיא זו שקובעת את זהות הנשיא האמריקני.

     

    "המחסל העליון"

    כשאובמה נכנס לתפקידו לפני שמונה שנים הוא באמת האמין שיוכל לבצע את המהפכה ולהפוך את מדינתו למקום טוב יותר. הוא הצליח חלקית ועוזב את התפקיד כאשר הפופלאיות שלו מרקיעה שחקים. קרוב ל-60 אחוזים מהציבור האמריקני מרוצים מתפקודו, וזאת לעומת 20 אחוזי פופולריות שהיו לג'ורג' בוש הבן כשעזב את הבית הלבן אחרי שמונה שנים.

     

    לא מעט ביקורת ספג אובמה, ובצדק, מהאגף הליברלי במפלגתו. הוא הפעיל מל'טים לחיסול חשודים בטרור במדינות עויינות - פי שלושה יותר מאשר בוש ולעתים בהרוגים היו אזרחים חפים מפשע. מאחורי גבו כינו אותו "המחסל העליון". הוא לא הצליח לסגור את מתקן הכליאה גואנטנמו כפי שהבטיח, והוא גם לא הצדיק את פרס נובל לשלום שקיבל כמקדמה בשנתו הראשונה בתפקיד.

     

    אובמה גם לא הצליח לקדם את תהליך השלום בין ישראל לבין הפלסטינים. הוא היה הנשיא הנדיב ביותר כלפי ישראל בעת המודרנית, בסיוע שנתן לה ובשיתוף הפעולה הביטחוני, אולם הוא לא עשה את הדבר החשוב ביותר עבורה - הפעלת לחץ כדי להגיע להסדר שיביא לקץ הכיבוש בשטחים והסדר שלום עם הפלסטינים.

     

    מה שהיה הוא לא מה שיהיה. טראמפ (צילום: AFP)
    מה שהיה הוא לא מה שיהיה. טראמפ(צילום: AFP)

    אם אובמה היה פועל לפני ארבע שנים, או אפילו לפני שנתיים, כפי שפעל בשבועות האחרונים לכהונתו, יכול להיות שהיה מצליח לכפות הסדר על הצדדים. אם היה שולח אז את מזכיר המדינה שלו ג'ון קרי לנאום על הסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום רגע לפני שהוא מוסר את המפתחות לבית הלבן לטראמפ, או אם היה נמנע מהטלת וטו במועצת הביטחון בהחלטת נגד ישראל וההתנחלויות, אולי היה יוצא מזה משהו. אבל הוא עשה מעט מדי ומאוחר מדי בנושא.

     

    לא ישכחו לו את הזוועות בסוריה

    מדיניות החוץ של הנשיא האמריקני היוצא ספגה מהלומה גם בשני מקומות אחרים על פני הגלובוס. הוא לא התערב בזוועות בסוריה ובחר להנהיג מהכיסא האחורי את המלחמה של המערב נגד שליט לוב מועמר קדאפי. כיום שורר בשתי מדינות אלה כאוס מוחלט. אובמה הצליח להוציא את רוב החיילים האמריקנים מעיראק ומאפגניסטן והוא רואה בזה את אחד מהישגיו הגדולים - לסיים את המלחמות שבוש הבן התחיל ולא היו רשומות על שמו.

     

    אובמה ייזכר כאחד הנשיאים הטובים של ארה"ב, לא רק בזכות ההישגים שאליהם הגיע בתחום הכלכלה והתעסוקה, אלא גם בזכות הרוח הטובה, הפייסנית שהביא עמו, הבשורה שבאמריקה הכול אפשרי - גם נשיא שחור - אף שעל פי עדותו הלילה, הגזענות במדינה נותרה גורם בעל השפעה ומפלג. "אם כי המצב טוב יותר מאשר היה לפני עשר, עשרים, שלושים שנה", אמר אובמה הלילה.

     

    זמן להיפרד. ברק, מישל ומליה אובמה עם בני הזוג ביידן ג'ון וג'יל (צילום: רויטרס)
    זמן להיפרד. ברק, מישל ומליה אובמה עם בני הזוג ביידן ג'ון וג'יל(צילום: רויטרס)

    בנאום הפרידה שלו לא סגר אובמה חשבונות עם יריביו הפוליטיים, הרפובליקנים, אלה שבמשך שמונה שנים תקעו לו מקלות בגלגלים והיו עסוקים בהכפשתו, וערערו בקולי קולות על זכותו להיות נשיא משום שלטענת חלק מהם - וטראמפ היה בראשם - הוא בכלל לא נולד באמריקה. הוא לא אמר זאת במפורש, אבל ניתן להבין כי הם לא היו מעזים לעשות את הדברים הללו אם לא היה מדובר בנשיא שחור. כשאובמה דיבר על הגזענות בארה"ב הוא כיוון גם אליהם, אל הרפובליקנים שמיררו את חייו מהרגע שעבר את מפתן החדר הסגלגל ועד הלום.

     

    בנאום הפרידה שלו הלילה הציג אובמה את המורשת שלו ולא הצליח להסתיר את החרדה שלו מכך שהיא הולכת להימחק. הוא דיבר לעתים כמו שפרופסור למשפטים מרצה בפני סטודנטים, ולפעמים הוא נראה כמו הסטודנט שהיה לפני כמה עשורים כשהזיל דמעת פרידה ושידר לאומה שזה בסדר - מותר להתרגש.

     

    נאום כזה לא תשמע ארה"ב מפי הנשיא שלה בארבע השנים הקרובות. אובמה אמר שבכל זאת ולמרות הכול, הוא עוזב בתחושת אופטימיות אבל גם הוא יודע היטב שרגע אחרי שיירד המסך תהיה זו אמריקה חדשה ומה שהיה הוא לא מה שיהיה. הטראמפיזם ניצח, וחצי אמריקה כבר התחילה להתגעגע, כמו אלה שצעקו לעבר הנשיא היוצא "עוד ארבע שנים!". אובמה השיב להם "זה דבר שאני לא יכול לתת לכם".

     

    ברדתו מהבמה עבר אובמה בין ההמונים ולחץ ידיים. כשהוא הלך הביתה הוא לקח איתו גם את החלום שהיה לו ולהמונים שהאמינו בדרכו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "היה לו חלום. אובמה נפרד בדמעות מאמריקה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים