אופנוען שדד אישה. ביהמ"ש: 'זו תאונת דרכים'

בת 50 נפצעה בתחנת אוטובוס כשרוכב אופנוע חטף את תיק היד שלה. היא תבעה לקבל פיצוי כנפגעת תאונת דרכים, והשופט מנחם קליין הסכים איתה

עו"ד אבי שינדלרפורסם: 12.01.17 , 16:44

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפצעה כשרוכב אופנוע שדד את תיק היד שלה כשעמדה בתחנת אוטובוס: השופט מנחם (מריו) קליין קבע שהאירוע מהווה "תאונת דרכים", ולכן היא תפוצה בהתאם ב-55 אלף שקל על ידי קרן "קרנית" - שאחראית לפצות נפגעי תאונת שבהן זהות הפוגע לא ידועה.

האירוע התרחש בנובמבר 2010: התובעת, כבת 50, עמדה בקרבת תחנת אוטובוס כשלפתע אופנוען שנסע לעברה גנב ממנה את התיק וברח. בעקבות העימות היא נפגעה בגבה, ולכן הגישה תביעה כנגד "קרנית". המחלוקת העיקרית בתיק נסובה על השאלה אם המקרה הנוכחי מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, כפי שטענה התובעת.

תביעה

נהג שפגע וברח לא נתפס, קרנית חויבה לשלם

עו"ד דותן לינדנברג

סטודנט מב"ש נפגע ממכונית לפנות בוקר ועבר ניתוח בידו. קרן נפגעי תאונות לא האמינה לו וסירבה לפצות. ביהמ"ש קבע: היא תשלם לו 120 אלף שקל

נהג שפגע וברח לא נתפס, קרנית חויבה לשלם

השאלה התעוררה נוכח העובדה שהחוק קובע שכשהתאונה נגרמה כתוצאה ממעשה מכוון (למשל במטרה להרוג את הנפגע), לא מדובר בתאונת דרכים, שכן במקרה זה כלי הרכב אינו משמש ככלי תחבורה אלא ככלי נשק. לאורך תקופה ארוכה ניסו הצדדים להגיע להסדר מוסכם, אבל הניסיונות כשלו כך ששמיעת העדויות והראיות בתיק החלה שנים אחרי הגשת התביעה.

באותה תקופה נדרשה התובעת לעמוד בחקירה מתישה באשר לפרטי המקרה ולמטרותיו של האופנוען הפוגע. לאחר שמיעת העדות הפנתה "קרנית" לסתירות שנמצאו בין גרסת התובעת על דוכן העדים לבין עדותה במשטרה מיד לאחר המקרה. כך למשל, במשטרה התובעת לא הזכירה דבר בנוגע לאובדן הכרה ואילו בעדותה בבית המשפט טענה כי איבדה את ההכרה מיד לאחר התאונה (טענה שגם סתרה את הדו"ח הרפואי שלה).

"קרנית" התעקשה שבכל מקרה לא מדובר בתאונת דרכים, משום שהאופנוע שימש כלי לביצוע עבירה פלילית במתכוון (שוד) ולא לשימוש תחבורתי, ולכן החוק לא חל המקרה. בנוסף, נטען כי כוונת האופנוען הייתה לפגוע בתובעת או ברכושה והחוק אינו רואה במצב כזה תאונת דרכים.

לא מתנקש מקצועי

אבל השופט מנחם (מריו) קליין החליט לקבל את התביעה. הוא סבר שאין בסתירות קטנות בעדותה על אירוע שהתרחש לפני שנים רבות כדי לפגוע בזכאותה לפיצוי על נזקיה. "התובעת שכנעה אותי, ועדותה הייתה אמינה בעיניי", כתב. "גם אם הייתי משתכנע שקיימת סתירה כזו או אחרת בין הגרסאות שניתנו... יש לקחת בחשבון את הממד הרגשי שגורם אירוע מסוג זה, בטח במישהי בגילה של התובעת".

השופט דחה את טענת קרנית שלפיה התאונה לא נגרמה בשל סיכון תחבורתי, וקבע כי גם אם האופנוען התכוון לשדוד את התובעת או כל קורבן אחר, והפגיעה בה הייתה "תוצר לוואי" של כוונתו, עדיין הפגיעה הייתה חלק מ"סיכון תחבורתי" כלשון החוק.

הוא הדגיש כי טענת קרנית יכולה הייתה להתקבל אילו רוכב האופנוע היה מתנקש מקצועי שנשלח לחסל את התובעת בדריסה, אלא שהיא לא הוכיחה שזו הייתה כוונתו. השופט קבע לפיכך שנזקיה של התובעת נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של מומחה מטעם התובעת, שהעמיד את הנכות הרפואית והתפקודית שלה על 2.5%. בהתבסס על כך נפסקו לה 55 אלף שקל על הפסדי שכר, פגיעה בכושר ההשתכרות, כאב וסבל. קרנית חויבה גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,360 שקל.