הוכיח שטעה בתום לב - וניצח את רשות המס

בעל עסק לשירותי ניקיון טעה בהבנת הודעה על שינוי בדיווח המע"מ, ואף שמיהר לתקן את התנהלותו – הוגש נגדו אישום חמור. ביהמ"ש זיכה אותו

עו"ד שלמה תורג'מןפורסם: 15.01.17 , 18:55

להיטות יתר של רשות המסים: בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה בעל עסק לשירותי ניקיון מ-15 אישומים על דיווח מע"מ כוזב. השופט שמואל הרבסט הסכים שכתב האישום החמור הוגש אף שבעל העסק טעה בתום לב, ומיהר לתקן את הטעות כשהתברר לו מה עשה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בשלהי 2008 פורסמה באתר האינטרנט של רשות המסים הודעה על שינוי בשיטת הדיווח של מע"מ. בעל העסק שראה את המודעה מיהר אל רואה החשבון שלו, וזה אישר שמעתה ואילך יש לדווח על עסקאות ברגע קבלת התשלום במזומן, ולא בשלב הוצאת החשבונית.

דעה

מי העלים מיליונים? הטריק של רשות המסים

עו"ד אליהו סרור

בכתבי אישום נהוג לציין את גובה ההכנסה שהנישום העלים ולא את סכום המס שלא שילם. כך מעוותים את התמונה המוצגת בפני בית המשפט

מי העלים מיליונים? הטריק של רשות המסים

אף שהוראת השינוי התייחסה לגבי מועד מאוחר יותר, החל בעל העסק לפעול בהתאם לשינוי, ולא שיער בדעתו שלימים הוא יעמוד בפני כתב אישום המייחס לו ביצוע 15 עבירות של מסירת דו"חות כוזבים בשנים 2009-2008 וצבירת חוב של כ-750 אלף שקל.

במענה לכתב האישום טען בעל העסק שמקור הדיווח השגוי בטעות בהבנת ההודעה של רשות המסים, שכן לא ידע שהשינוי היה אמור לצאת לפועל במועד מאוחר יותר.

לגרסתו, בפברואר 2011 הוא החליף רואה חשבון וזה גילה ששילם מע"מ בחסר והעמיד אותו על טעותו. משכך, עוד טרם הגשת כתב האישום, הוא התייצב מיוזמתו במשרדי מע"מ ושילם את ההפרש. לכן, טען, לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום.

מע"מ ירושלים טען מנגד כי הנאשם לא נתן "הסבר סביר" (כלשון החוק) לדיווח השגוי וכי הוא נקט שיטת דיווח כוזבת עוד טרם פרסום ההודעה באתר, ולכן יש להרשיעו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

אולם השופט שמואל הרבסט סבר שהנאשם פעל בכנות ובתום לב, שעה שהסתמך על הודעה שהופיעה באתר הרשמי של רשות המסים.

השופט הסביר שלצורך הרשעה בעבירה של דיווח לא נכון על רשות המיסים להוכיח כי הנאשם היה מודע לחבות המס הנכונה ובחר במתכוון לשלם פחות, ולא כך היה במקרה הזה. הראיות והעדויות כולן – כולל אלה של הרשות עצמה – מעידות על התנהלות כנה ואמיתית מצד הנאשם, ולכך מצטרפת גם העובדה שהוא תיקן את הטעות מיד לאחר שהתוודע אליה.

משכך נקבע כי לא התקיים במקרה הזה "היסוד הנפשי" הנדרש לצורך הוכחת העבירה (כוונה להתחמק מתשלום מס), ועל כן, הנאשם זכאי מכל אשמה.