שתף קטע נבחר

תפילין ב-2,000 מיל מתחת למים

כשימי החול והשבת נראים כמו יום אחד, לחייל הדתי שמשרת בצוללת יש אתגרים מורכבים נוספים. למשל, לזכור מתי להתפלל ערבית ומתי שחרית. וזה מבלי שהזכרנו את הבדידות והיעדר המניין. לאחרונה סיים נ', חייל דתי, קורס צוללות - והצטרף ליחידי הסגולה שלא חוששים מדרך ארוכה (ועמוקה)

כשימי החול והשבת נראים כמו יום אחד, וכשהלילה והיום מיטשטשים – לחייל הדתי שמשרת בצוללת יש אתגרים מורכבים נוספים. למשל, לזכור מתי להתפלל ערבית ומתי שחרית, לזכור מתי קידוש ומתי הבדלה. וזה מבלי שהזכרנו את הבדידות והיעדר המניין.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

שירות בצוללות איננו דבר קל באופן גורף, אך האתגרים עבור שומרי המצוות מרחיקים עוד יותר חיילים דתיים מהצוללת. לאחרונה סיים נ', חייל דתי, קורס צוללות – והצטרף ליחידי הסגולה שלא חוששים מדרך ארוכה (ועמוקה).

 

קראו עוד בערוץ היהדות

  • בקרוב: אולם כנסים על בית העלמין היהודי העתיק בווילנה

     

    "זו תעלומה" אומר נ', כשאני מנסה להבין מה משך אותו לגיבוש בצוללת דווקא. "לא חשבתי על זה בכלל, אבל חבר מאוד טוב מהתיכון שעשה את הגיבוש לצוללות, אמר לי 'אני חושב שלי זה לא מתאים, אבל זה יעניין אותך'".

     

    יש הרבה דתיים שמשרתים איתך?

     

    "הכל יחסי. אין הרבה משרתים בכלל בתחום הזה. אפשר להגיד שהדתיים עדיין לא גילו את חיל הים, אבל מצד שני אני גם לא לבד".

     

    "ארוחת שישי בצוללת היא אירוע"

    קשר השתיקה האופף את השירות בחיל הים בכלל ובמקומות רגישים כצוללות בפרט, לא מאפשר חשיפה לבני נוער, וכשהרבה מאוד מסלולי שירות בונים את המוניטין שלהם בשיטת ה"חבר מביא חבר", לצוללות אין הרבה "חברים" על היבשה: "מאחר ולא הרבה אנשים הגיעו למקום הזה אין הרבה ממי לשמוע", מסביר נ'.

     

    "בהפלגה התזמונים חייבים להיות יותר ממוקדים. התפילות למשל, בהתאם למשמרות". נ' בצוללת (צילום: דוצ) (צילום: דוצ)
    "בהפלגה התזמונים חייבים להיות יותר ממוקדים. התפילות למשל, בהתאם למשמרות". נ' בצוללת(צילום: דוצ)

     

    "אין פה גם שאלה של התאמה מראש, כל אחד צריך לדעת איך הוא מקבל את אופי השירות שכולל להיות בכלי סגור בתוך הים לזמן ממושך. זה אתגר. אתה עובר תקופה שאתה עדין לא בטוח אם אתה מוכן לזה; אם אתה יכול לעמוד בזה. הסקרנות והעניין הם שדוחפים אותך קדימה".

     

    לצד הסקרנות והעניין, יש גם התמודדות דתית לא פשוטה: "ההכשרה בקורס הייתה מאוד מכילה. כל דבר שהצטרכנו כחיילים דתיים, קיבלנו: הדלקת נרות בחנוכה, ליל הסדר כהלכתו, יכולנו לנהל את אורח החיים הדתי באופן מלא, כמו כל חייל דתי אחר. אפילו את הטלפון הביתה פעם בשבוע שחברינו קיבלו בשבת, דאגו לתת לנו במוצאי השבת, כדי שלא נפספס".

     

    "אבל השירות בצוללת עצמה יותר מורכב. אם היא עוגנת, אז אפשר לעשות שבת במחנה ולא בתוך הצוללת, ואפשר להשתמש בבית כנסת בחדר האוכל, ולמעשה להתנהל כרגיל", הוא מסביר. "אבל בהפלגה התזמונים חייבים להיות יותר ממוקדים. התפילות למשל, בהתאם למשמרות. המטבח בצוללת כשר, ומקפידים על זה".

     

    "בזמן שאתה מפליג בצוללת, אתה לא תמיד שם לב לימים, וההבדל בין יום חול לשבת כמעט ולא מורגש. אבל עדיין אני מקדיש לשבת חשיבות אחרת אולי משאר הצוללנים. ובכל זאת, עבור כולם ארוחת שישי בצוללת היא אירוע. יש ארוחה חגיגית וכולם מכבדים את השבת, ויושבים יחד לארוחה. אני מרגיש בזה שהם מכבדים את השבת הם מכבדים גם אותי, בתור דתי בשייטת הצוללות״.

     

    מצד שני, כשיש משמרות או כשאתם בפעילות מבצעית, אני מניחה שקשה עוד יותר לשמור על שגרה דתית.

     

    "בצוללת אתה אדון לעצמך. יש משמרות, ואתה צריך לתפוס עמדה בצוללת כי בסופו של דבר המשימה המבצעית קודמת לכל. אבל בשאר הזמן אתה דואג לעצמך, ואני אישית דואג כמובן לכל התפילות שלי, ומוצא זמן לכל צורך דתי אחר. אני ממשיך לשמור על אורח חיים דתי. כשצריך להתפשר אז מתפשרים, כמו בכל פעילות מבצעית. כל אחד מתייעץ במקרים פרטניים עם רבותיו, ויש תמיכה הדדית של החבר'ה הדתיים האחד בשני".

     

    הדי פולמוס שירות החיילות ביחידות קרביות מעורבות לא הגיעו למעמקי הים, או כדברי נ': "לא שמעתי על זה". לדבריו, "אני פוגש בנות שמשרתות בצוללות, ויוצאות לפעמים להפלגות חד-יומיות, שאין בזה שום אתגר. זה בדיוק כמו לשרת בבסיס מעורב. אם בנות יתחילו לשרת יחד עם הבנים בתוך הצוללת בהפלגות ארוכות, זה יהיה אתגר כללי לשייטת - ללא קשר לעניין הדתי, למרות שאני סמוך ובטוח שידעו לעשות הפרדה במגורים, ולשמור על כבודם של הנשים והגברים. מעבר לזה, אני לא רואה בזה שום בעיה".
  •  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים