שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צריכים כסף? כך פועלת שיטת מימון ההמונים
    גיוס כסף בשיטת מימון המונים הפך לתופעה הולכת ומתרחבת: מניסיון לסייע בהוצאת ספר ילדים חדש ועד ייצוג משפטי לאלאור עזריה. איך זה עובד ומה העלות? וגם - האם המגייסים חייבים בתשלום מס?

    יש לכם רעיון לסטארט-אפ או מיזם חברתי? האתגר העיקרי בכל הקמה של פרויקט הוא בדרך כלל המימון – מהיכן יגיע הכסף? אם אין לכם הון ולא נולדתם להורים עשירים, שגם מוכנים להשקיע בילדיהם, תזדקקו למזומנים ממקור אחר.

     

    הלוואה מבנק או גוף פיננסי אחר עשויה להיות יקרה (אם בכלל יסכימו להלוות), ובכלל, לעיתים רבות במיזמים ורעיונות מהסוג הזה, הלוואה אינה אפשרות ריאלית.

     

    על הרקע הזה התפתח בשנים האחרונות תחום מימון ההמונים. לציבור הרחב יש כסף, והרבה, גם אם לכל אחד יש מעט. לכם יש רעיון, סטארט-אפ או מהלך חברתי שזקוק למימון וייתכן שרבים יאמינו בו. העולם המקוון שהולך ומשתכלל מדי שנה, מאפשר לכם להגיע לאותם אנשים ולהסתייע בהם, או יותר נכון בכספם.

     

    מימון המונים זו למעשה דרך להשיג כסף מהציבור, במקום לקחת הלוואה מהבנק או לחפש משקיע גדול. בדרך כלל הגיוס נעשה כאמור, עבור מיזם – וולונטרי או עסקי. מדובר באיסוף כספים ממספר גדול של אנשים המשקיעים סכומים נמוכים באופן יחסי.

     

    מימון המונים פועל בדרך כלל דרך פלטפורמה אינטרנטית, המוצעת על ידי חברות המשמשות כמסלקה בה המשקיעים מפקידים את כספם - והוא מועבר לגופים אשר מגייסים כסף לפרויקט. הרווח של החברות בתחום מימון ההמונים הינו עמלה הנגזרת כאחוז מסך הגיוס המבוצע.

     

    'לשם שמיים' או לשם תמורה

    בניגוד לפלטפורמות בתחום מימון ההמונים, המפגישות בין לווים למלווים ובנויות על מודל עסקי בו כל צד מקבל תמורה פיננסית (המלווים מקבלים ריבית על השקעתם, הלווים מקבלים הלוואה ומפעלי הפלטפורמה גוזרים עמלה), ההשקעה בתחום זה נעשית כנגד החזר לא פיננסי למשקיע.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    ניתן לומר באופן כללי כי קיימים שני תחומים עיקריים בענף מימון ההמונים הלא פיננסי: גיוס על בסיס תרומות (Donation), למטרות שונות בהן למעשה התורם לא מקבל תמורה כל שהיא, וגיוס על בסיס תמורות (Reward) - ההשקעה בתחום זה נעשית כנגד החזר לא פיננסי למשקיע (כגון רכישה מוקדמת של המוצר העתידי, מתנה סמלית, שיעורי עזר וכו').

     

    ברוב הגיוסים מסוג זה, שווי התמורה יהיה נמוך מהשווי הכספי של ההשקעה, שכן המשקיע מייחס להשקעה ערך חברתי נוסף על התמורה אותה יקבל.

     

    על פי נתוני חברת s-cube, העוסקת בהערכות שווי וחוות דעת כלכליות, ענף ה-Donation צמח בעולם בכ-45% בשנת 2015 לכ-2.9 מיליארד דולר, לעומת 2 מיליארד דולר ב-2014, וענף ה-Reward צמח בכ-84% לכ-2.7 מיליארד דולר ב-2015, לעומת 1.5 מיליארד דולר שנה קודם.

     

    כמה עולה לגייס כסף?

    ענף מימון ההמונים קיים בעולם כבר עשור ויותר, במגוון נושאים, אך בישראל הוא החל בשנת 2011 ומאז הוא צובר תאוצה רבה. אלאור עזריה שנזקק לסיוע משפטי, יהודה הישראלי שנפצע אנושות בצוק איתן ונאלץ להתאים את ביתו למגבלות שנובעות מהפציעה, אסף יסעור שהותאמו לו ידיים ביוניות ו"הסורים על הגדרות" - מבצע התרמה לילדי סוריה, כל אחד מהם הצליח לגייס מאות אלפי שקלים בחודשים האחרונים באמצעות פלטפורמות למימון המונים.

     

    קמפיין למימון ספר לזכרו של רס"ן דגן ורטמן ז"ל, שנהרג במבצע "עופרת יצוקה", או קמפיין לסיוע נפגעי רעידת האדמה בנאפל, כמו מאות קמפיינים נוספים - עולים מדי יום לאתרים של החברות הפועלות בתחום, וממתינים ללב ולכיס של הציבור.

     

    בישראל פועלות חמש חברות בתחום: Headstart, Mimoona ,Jumpstarter, "ישראל תורמת" ו-Jgive, כאשר השתיים האחרונות עוסקות אך ורק בתרומות ובהן המגייסות חייבות להיות עמותות ולא אנשים פרטיים.

     

    לדברי רו"ח כפיר קלדרון, מנכ"ל משותף בחברת המידע s-cube, פלטפורמת Headstart היא הגדולה ביותר מבחינת היקפי הגיוסים. בשנת 2016 היא גייסה סכום של כ-29.3 מיליון שקל, המהווה גידול של כ-55% ביחס לשנת 2015. בשנת 2016 כ-599 פרויקטים הסתיימו בהצלחה לעומת 422 בשנת 2015. כמות המשקיעים בשנת 2016 עמדה על 179,655 איש.

     

    ככלל, הכנסות החברות בתחום זה מגיעות מעמלות הנעות סביב 3%-9% אשר נלקחות מסך הגיוסים, בתוספת הוצאות סליקת אשראי.

     

    בהדסטארט סך העמלה לפרויקט היא 9% מהסכום הכולל שגויס. עמלה זו כוללת את כל הניכויים השונים כגון עמלות חברות האשראי, עמלות סליקה אינטרנטית ועוד, המסתכמות בכ-3%. יצוין כי לעמלה הנגבית מפרויקט יתווסף שיעור המע"מ הקבוע בחוק.

     

    במימונה קיימים שלושה מסלולים: המסלול הראשון הוא "הכל או כלום" שבו מחויבים לגייס את כל הסכום אותו קבעו מלכתחילה במסגרת זמן שהוקצב מראש. מימונה גובה מהיזם עמלה בגובה של 6% בתוספת מע"מ.

     

    המסלול השני נקרא "גמיש" בו, למרות שנקבע יעד, בעל הפרויקט לא חייב להגיע ליעד כדי לקבל את הכספים. המשקיעים מחויבים באופן מידי ובעל הפרויקט יקבל את הכספים שהושקעו בו בכל אופן בתום הזמן הקבוע לפרויקט. במקרה זה העמלה עומדת על 9% בתוספת מע"מ.

     

    המסלול השלישי נקרא "קבוע" והוא ללא הגבלת זמן וללא צורך לקבוע יעד לגיוס, בו התומכים עושים הוראת קבע של סכום קבוע עבור בעל הפרויקט. סכום הכסף יועבר אחת לחודש לבעל הפרויקט. העמלה במסלול זה הינה 5% בתוספת מע"מ.

     

    בג'אמפסטארטר קיימים שני מסלולי גיוס: הראשון - מסלול גיוס תקציב "קבוע" - הסכום שנצבר ייגבה רק אם גייסו 100% ומעלה מתקציב היעד עד תום תקופת הקמפיין. השני - מסלול גיוס תקציב "גמיש" במידה והיוצר לא גייס 100% ומעלה מתקציב היעד, תשמר לו הזכות לבחור האם לקבל את הכסף שגויס או לא וזאת בכפוף לכך שבקמפיין נצבר סכום מינימום העולה על 8,000 שקל.

     

    בגיוס במסלול הגמיש העמלה תעמוד על 12% מהסכום שנפדה בפועל בתוספת מע"מ. בגיוס בו צבר היוצר 100% ומעלה מתקציב היעד במסלול הגמיש או הקבוע, תהיה העמלה 9% מהסכום שנפדה בפועל בתוספת מע"מ.

     

    Jgive היא כאמור פלטפורמה המאפשרת רק גיוס כסף למטרות תרומה ומי שיכול לגייס הן רק עמותות ולא אנשים פרטיים. בנוסף, רק עמותות שאושרו על ידי רשות המסים (סעיף 46 המאפשר לתורם קבלת החזר חלקי באמצעות ניכוי ממס הכנסה) יכולות לגייס. עם זאת, בפועל, מי שמעוניין לגייס כסף, יכול לחבור לעמותה כזו והיא תגייס עבורו.

     

    מדובר בפלטפורמה על בסיס וולונטרי ולא עסקי ולכן העמלה הנגבית נמוכה ועומדת על 2.5% (עלות הסליקה בלבד) בתוספת מע"מ.

     

    "ישראל תורמת" גם היא פלטפורמה לתרומות בלבד שהוקמה ב-2009, ומאפשרת גיוס תרומה מישראלים ותושבי חו"ל לכל עמותה בישראל, כאשר רק עמותות יכולות לגייס כסף. בעוד כחודש יתאפשר במסגרת הפלטפורמה גם ליחידים לגייס תרומות למען עצמם.

     

    כאשר מדובר בעמותה בעלת מנוי חודשי (בעלות המתחילה ב-99 שקל לחודש) העמלה הסטנדרטית נעה בין 3%-4% בתרומות רגילות ו-4.9% כאשר מדובר בקמפיין גיוס והיא לא כוללת את עמלת האשראי. קיימת שונות בין עמותות שלהן הסדר סליקה מול חברות האשראי לבין כאלו שאין להן – והן ישלמו יותר. בנוסף, עמותה שאין לה מנוי - תשלם עוד 5% לכל תרומה.

     

    האם חייבים בתשלום מס?

    ומה לגבי המס? האם מגייסי הכספים מחויבים בתשלום מס? בהתאם לחוקי המס, אם הכסף ניתן במתנה על ידי הנותן והוא לא מצפה לקבל תמורה ולא מקבל תמורה, אז הכסף לא חייב במס בידי המקבל. אולם אם מתקבלת תמורה כלשהיא – מגייס הכסף חייב במס.

     

    "עמדת רשות המסים היא שיש למסות תקבולים שניתן בגינם שירות, גם אם אין חובה משפטית לתשלום וגם מבלי שהיתה ציפייה לקבלת התשלום", אומר ל-ynet עו״ד ורו״ח ג׳ק בלנגה, מומחה בתחום המסים.

     

    לדבריו, שירות יכול שיהיה, גם מתן פרסום, ברכות, עצות וכדו'. "כאשר ניתן שירות על ידי מקבל התרומה, היא תיחשב כהכנסה החייבת במס. מדובר, בתמורה החייבת במע"מ, וכמובן הרווח ממנה, בניכויי הוצאות, חייב במס הכנסה".

     

    "לעומת זאת, הענקת כספים הנעשית מתוך רצון לעזור בלבד או כהבעת תודה או הערכה גרידא במישור הרגשי, מתוך אמונה דתית, מטעמי צדקה או מעשר כספים, ככל שלא ניתן במקביל שירות כלשהו על ידי מקבלה - מהווה מתנה שאינה חייבת במס".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "צריכים כסף? כך פועלת שיטת מימון ההמונים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים