"מזל טוב" ומגן דוד: תכשיטים נחשפו בשרידי סוביבור

סיכות ותכשיטי נשים נתגלו לאחרונה בחפירה שערכו חוקרים מאירופה ומישראל במקום שבו פעל מחנה ההשמדה סוביבור בפולין במלחמת העולם השנייה. אחד הממצאים המרתקים, שנמצא בשרידי צריף ששימש לגזיזת שיער, הוא תליון מתכת עם הכיתוב "מזל טוב" שככל הנראה היה שייך לנערה בת 14 מפרנקפורט בשם קרולינה כהן. "תליון נדיר שדומה לזה שמצאנו היה שייך לאנה פרנק", אמרו החוקרים.

בסוביבור נרצחו יותר מ-170 אלף יהודים מסוף אפריל 1942 ועד אוקטובר 1943. את החפירה מנהלים במקום ויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, יורם חיימי מרשות העתיקות בישראל ואיבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד. הפעילות ממומנת על ידי ועדת ההיגוי להקמת אתר ההנצחה בסוביבור ובליווי של המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם.

בחפירה נחשפו שרידי מבנה שהוקם לאורך "הדרך לשמיים" - המסלול שהוביל את היהודים אל תאי הגזים. סיכות השיער והתכשיטים שנחשפו ביסודות המבנה נפלו ככל הנראה אל מתחת ללוחות הרצפה, ונותרו באדמת המחנה עד לחשיפתם בשבועות האחרונים.

תכשיטים שנמצאו בחפירות בסוביבור:

(צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות)

(צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות)

(צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות)

(צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות)

לאחר מציאת התליון המשולש ניסו החוקרים להבין כיצד הגיע מפרנקפורט לסוביבור. בסיוע חוקרים מיד ושם הצליח חיימי לתת מענה אפשרי לשאלה זו. בעקבות פנייתו זוהתה הנערה קרולינה כהן שנולדה בתאריך זה בפרנקפורט, וייתכן שהיא הייתה בעלת התליון.

באמצעות בדיקה שערך מנהל פרויקט חקר השילוחים ביד ושם, ד"ר יואל זיסנווין, אותר שמה ברשימות שמות היהודים שהיו במשלוח מפרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. לא ידוע אם כהן שרדה בתנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע לסוביבור בספטמבר 1943, עם חיסול הגטו, כאשר כ-2,000 מתושביו נשלחו למחנה ההשמדה. שם, בדרך לתא הגזים, נשמט התליון מידיה או מידי אדם אחר.

(צילום: יורם חיימי, רשות העתיקות)

יורם חיימי

מחקר נוסף שערכו החוקרים גילה שתליון כמעט זהה היה שייך לאנה פרנק, שאמנם נלכדה על ידי הנאצים באמסטרדם, אבל נולדה בפרנקפורט. כעת מנסים החוקרים ליצור קשר עם צאצאי שתי המשפחות לבירור מהות התליון ולבדיקת קשר משפחתי אפשרי.

ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין במכון הבינלאומי לחקר השואה של "יד ושם", פרופ' חוי דרייפוס: "הממצאים מהווים תרומה חשובה לחקר השואה ומסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה והן מבחינת זהות וגורל קורבנותיו. התגליות מאפשרות להתחקות אחר האופן שבו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור".

לדברי חיימי, "חשיבות המחקר בסוביבור מתחזקת בכל עונת חפירות. בכל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו חושפים חלק נוסף במחנה, מוצאים פריטים אישיים נוספים, ומרחיבים במעט את הידוע לנו על המחנה. למרות ניסיונות הטשטוש של הנאצים ועוזריהם, ונטיעת היער במקום, אנחנו מצליחים לשחזר ולהצליב עדויות עם הידוע לנו מניצולים, ולשמור על זכרם של האנשים שנרצחו שם. התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכיאולוגי במחנות ההשמדה. אני מודה לשותפי הפולני ויטק מזוריק ולחוקרי יד ושם על עבודתם המאומצת, לאוניברסיטת תל אביב על תמיכתה בפרויקט, ולקרן הפולנית-גרמנית שבזכותה נערכה החפירה".

בני משפחה או אחרים היכולים להוסיף פרטים על קרולינה כהן ומשפחתה, או קשורים לסופי קולמן, בת המשפחה שמילאה את דף העד ביד ושם באפריל 1978, מתבקשים ליצור קשר עם חיימי, בכתובת המייל: yoramhai@israntique.org.il.