הציוד ל"מאדים": דגל ישראל, שיר של "גזוז" ובמבה

רואי נאור, תלמיד מחקר במכון ויצמן למדע נכנס השבוע לסימולציית מאדים ייחודית בארה"ב, שם הוא מייצג את ישראל כנציג סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע. במסגרת המשימה יתגורר נאור בשבועיים הקרובים עם חמישה אנשי צוות ממדינות שונות במבנה מבודד דמוי גליל במדבר יוטה.

הצוות יסייר בחליפות חלל מיוחדות, יקפיד על משמעת מים ומזון, מקלחת פעם בשלושה ימים והתקשורת שלו עם העולם תהיה מוגבלת. נאור יעסוק במחקר גאולוגי על עברו של מאדים והצוות כולו ינסה להוכיח היתכנות לבנייה של מבנה מחומרים מקומיים על מאדים באמצעות מדפסת תלת מימד. עם סיום המשימה, ב-29 בינואר, תפתח סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע את אירועי שבוע החלל הישראלי ברחבי הארץ, גם הם בסימן עתיד מאדים.

בדקנו מה ארז נאור בתיק ל"מאדים" ומה מומלץ לקחת לשם כשיגיע הזמן למסע האמיתי.

פטיש גאולוגי

כל טיסה לחלל מלווה במשימה מדעית. מפני שמחקרו של נאור עוסק במינרלים קרבונטיים, שהימצאותם על פני מאדים מהווה עדות לקיום מים בעברו של כוכב הלכת השכן, הוא יבצע מחקר מקביל בהדמיה, שם ידגום סלעים, ינתח את הדגימות וייקח אותן חזרה למכון ויצמן למדע.

"עדויות לנוכחות מינרלים קרבונטים במאדים מחזקים את ההשערה בדבר היתכנות לאפשרות של קיום חיים בעברו של מאדים", מסביר נאור. הפטיש שייקח למשימה הוא כלי שדוגמים בעזרתו סלעים בשדה. הפטיש חזק מאוד, צדו האחד שטוח והאחר מחודד ואפשר לשבור בו סלעים או לגרד אותם. לצד הפטיש לוקח נאור גם בקבוקון של חומצה מלחית (מימן כלורי). את החומצה מטפטפים על סלעים כדי לדעת אם יש בהם המינרל קלציט שאותו הוא מחפש. אם ישנו, נוצרת תסיסה.

דגל ישראל

נאור הוא אמנם הישראלי השני המשתתף במשימת ההדמיה של אגודת מאדים, אבל הוא הישראלי הרשמי הראשון המייצג את ישראל במשימה. בשבילו אין טבעי יותר מלהניף בגאווה את דגל הלאום על אדמת "מאדים".

(צילום: מוטי קמחי)

המאכל הישראלי

הגולשים בדף הפייסבוק של סוכנות החלל הישראלית התבקשו להציע לנאור מאכל ישראלי שיגיש ויבשל לחבריו לצוות המגיעים מספרד, אוסטרליה, אירלנד, צרפת וסלובקיה. בין ההצעות שעלו: בורקסים, במבה, גפילטע פיש, חומוס, לוף, שווארמה, שקשוקה ועוד.

נאור בחר בבמבה ובסלט ירקות ישראלי כמאכלים שייצגו את ישראל ב"מאדים". גידול ירקות על מאדים הוא אתגר של ממש בין השאר בשל האטמוספרה הדלילה, הכבידה המזערית והרעלנים המצויים באדמת הכוכב האדום.

שיר ישראלי

השיר העברי הראשון בחלל היה "זמר נוגה" של המשוררת רחל בביצוע "החלונות הגבוהים". את השיר השמיע האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, לפני 14 שנה לחבריו על סיפונה של המעבורת קולומביה במסגרת נוהג של שירי השכמה.

בהמלצת החברים בדף הפסייבוק של סוכנות החלל הישראלית, בחר נאור להשמיע לחבריו לצוות במשימה את השיר "חללית" של להקת גזוז. בשל הנסיעה הארוכה למאדים, שיכולה להימשך כשנה, חשוב שלצוות יהיה מספיק דברים שינעימו את השהייה שלהם ואת המסע הארוך.

חליפת חלל

חליפת החלל המתוכננת למאדים נחשבת קלה יותר לתנועה ומאפשרת לנוע ביתר חופשיות מחליפות החלל המשרתות כיום אסטרונאוטים בתחנת החלל הבין-לאומית. החליפה כוללת כמובן קסדה ובלון חמצן ועליה להגן גם מפני קרינה על הכוכב האדום. כבר היום עובדים בנאס"א על חליפות הדור הבא. החליפה צריכה להיות חמה במיוחד כי הטמפרטורה הממוצעת על מאדים היא 55- מעלות צלזיוס.

מדפסת תלת ממד

מדפסת תלת ממד תשמש את הצוות למשימת הדגל שלו: שימוש בחומרים גלם מקומיים לבניית מבנה קבע על מאדים. הצוות ינסה להדפיס לבֵנים העשויות בחלקן מחומרים מהשטח.

נאור יבחן אם יש ביכולתן לשאת משקל ומה מידת עמידותן בתנאי שטח דמויי מאדים. מטרת משימת המחקר היא להוכיח אם וכיצד ניתן להשתמש בחומרים המקומיים על מאדים לבנייה, כך שבמשימות עתידיות למאדים יהיה ניתן לבנות מבנה שישמש את האסטרונאוטים ללא צורך להעביר חומרי גלם מכדור הארץ.