שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עוד צעד לשוויון: הפסיקה שתעזור לקהילה
    דמיינו שאתם גדלים עם זוג הורים אוהבים אשר נדרשים להוכיח את אהבתם ואת הזיקה שלהם אליכם במסגרת תהליך משפטי ממושך. נשמע מוזר, לא? כעת פסיקה חדשה עתידה לשים סוף לאפליה שהפכה למנת חלקם של זוגות חד-מיניים בישראל
    דמיינו שאתם גדלים עם זוג הורים אוהבים אשר נדרשים להוכיח את האהבה ואת הזיקה שלהם אליכם במסגרת תהליך משפטי ממושך. נשמע מוזר, לא?  לצערי הרב, בשביל אלפי זוגות מהקהילה הגאה בישראל תהליכים של הסדרת האימוץ הם חלק בלתי נפרד מהחיים. לצד גידול הילדים המשותפים, זוגות רבים נאלצים לעסוק בבירוקרטיה הכרוכה בהכרה חוקית בהורות על פי חוקי המדינה. כעת, פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי מסמן את האור בקצה המנהרה, ומביא איתו בשורה אופטימית לגבי קיצור תהליכי האימוץ המפרכים.

     

    בחודש שעבר התרחשה היסטוריה קטנה כשבית המשפט המחוזי פסק לטובת בנות זוג לסביות, ביטל את הצורך בתסקיר של שירותי הרווחה, ובכך אפשר הכרה בהורות של בת הזוג של האם הביולוגית. גיבורות הסיפור הן בנות זוג בשנות ה- 30 וה-40 לחייהן, אימהות לילד בן שלוש, שהחלו בהליך של הסדרת הורות. בדרך כלל, המדינה דורשת באופן אוטומטי תסקיר בטרם מתן צו הורות. אותו תסקיר בוחן את הזוגיות של ההורים ואת בן או בת הזוג שאינם ההורים הביולוגיים של הילד. גם במקרה זה המדינה דרשה תסקיר, אך בנות הזוג התנגדו לכך ובאמצעות עורכת הדין איריס שינפלד, מומחית בדיני משפחה, עתרו לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את התסקיר בטענה שאין בו צורך ושאין הדבר שונה כאשר מזוג הורים הטרוסקסואלים, שבהם לאב אין זיקה גנטית לילד. במקרים כאלו, כאמור, האב נרשם כהורה לכל דבר ללא צורך בתסקיר ויש פה חוסר שוויון.

    עו"ד איריס שינפלד. תילחם למיגור האפליה (צילום: אילן ספירא)
    עו"ד איריס שינפלד. תילחם למיגור האפליה(צילום: אילן ספירא)
     

    "במסגרת הליכים משפטיים שנועדו להסדיר הורות שהיא לא הורות מכוח לידה, חייבים לקבל תסקיר של עובדת סוציאלית", מסבירה עו"ד שינפלד. לדבריה, העובדת הסוציאלית היא זו שנותנת את ההמלצות אם בת הזוג רשאית לאמץ את הילד. "המדינה עומדת על כך שצריך להמשיך לפנות לבית המשפט כדי לבדוק אם הסדרת ההורות היא לטובת הילד או לא, אך הטענה העיקרית שלנו היא שהדרישה הזאת מפלה זוגות בני אותו המין".

     

    התסקיר המדובר יכול לערוך גם שנה או שנה וחצי, ובמסגרתו בת הזוג של האם הביולוגית נשאלת לגבי ההיסטוריה המינית שלה, תהליך היציאה מהארון ועוד שאלות שמתוארות כחטטניות, פרטיות וכלל לא רלוונטיות להורות שמתקיימת בפועל. הטיעון של המערערות התמקד בעובדה שהתסקיר הוא לא רלוונטי לגבי זוגות חד-מיניים, מכיוון שבת הזוג של האם הביולוגית מגדלת את הילד כמו בתא משפחתי "רגיל". לצורך ההשוואה, תדמיינו שעובדים סוציאליים מטעם שירותי הרווחה יעברו בין בתים של זוגות הטרוסקסואלים וישאלו בעלים שאלות לגבי העבר המיני שלהם לפני שהם הכירו את בת הזוג הנוכחית. מגוחך, לא?

     

    למרבה השמחה, במהלך הדיון הודיעה המדינה כי שינתה לאחרונה את העמדה שלה בנוגע לתסקירים אלו שנדרשו עד כה באופן כמעט אוטומטי, וכעת לא מבקשת ולא תבקש עוד תסקירים ב- 95 אחוז מהמקרים, פרט למקרים חריגים. לבסוף פסק בית המשפט המחוזי לטובת בנות הזוג, שבזמן ההליך המשפטי נולד להן ילד נוסף, ביטל את דרישת התסקיר ונתן צו הורות ללא צורך בתסקיר לשני הילדים של בנות הזוג.

     

    עו"ד איריס שינפלד מסבירה את ההשלכות: "השינוי בעמדת המדינה מבורך ומהווה בשורה של ממש לזוגות בני אותו מין שמקימים משפחה. אם עד היום דרשה המדינה באופן גורף לבחון את בני הזוג לפני שנתנה אישור להכרה בהורות, כעת מצהירה המדינה לראשונה כי היא חוזרת בה מדרישה זו, למעט במקרים חריגים. משרדנו ימשיך לפעול לקידום זכויות המשפחה ולמיגור האפליה בכל חוק ונוהל עד שנגיע לשוויון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עוד צעד לשוויון: הפסיקה שתעזור לקהילה "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    בנות הזוג ניצחו והמדינה קיבלה את טענותיהן
    צילום: רויטרס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים