הסיבה שבגללה רוס קרא לאמילי "רייצ'ל"

בשיתוף אלפא

אחד הרגעים הזכורים ביותר בסדרה "חברים" מתרחש בסוף העונה הרביעית, כשרוס עומד בחופה ביחד עם ארוסתו היפה, אמילי, וברגע האמת, ב"מאני טיים" שאמור להיות החשוב והמרגש מכולם, הוא נופל בלשונו ומשתמש בטעות בשם רייצ'ל במקום אמילי. בום. כלתו ההמומה רוצה לקבור את עצמה, החברים הטובים מחסירים פעימה מרוב מבוכה, ורק רייצ'ל מתקשה לעצור את האושר שמבעבע בתוכה.

אבל הרגע הקריטי הזה של בלבול השמות, לא חייב להיות קיצוני כל כך כמו במקרה של רוס גלר, והוא בדרך כלל מופיע במצבי היום-יום הרגילים שכולנו מכירים. עד היום, למשל, אימא שלי נוטה לבלבל בין השמות שלי ושל אחותי הקטנה. לאחותי קוראים רוני והיא קוראת לה בטעות לורי, ואז מתבלבלת שוב וקוראת לי רוני רק כדי להוסיף עוד קיסם למדורה, ולהרגיז בלי כל כוונה את אחותי שממהרת להשיב: "לא קוראים לי לורי", בטון הכועס שלה.

היא מרוצה, הוא רוצה למות. רוס ורייצ'ל בדקות שאחרי

האימא היקרה שלנו לא סובלת מסניליות, היא אינה סטלנית מבולבלת ואין לה אלצהיימר. היא פשוט מאוהבת בבנות שלה, וכעת זה אפילו מוכח מחקרית. כתב העת המדעי Memory& Cognition פירסם לאחרונה מאמר שאותו כתבה החוקרת והפסיכולוגית האמריקאית סמנתה דפלר, בשיתוף עם הקולגות קסידי פוקס, כריסטין אוגל ודויד רובין. החבורה האקדמית הזאת ביקשה למצוא את הסיבה המדעית שבגללה אנשים רבים נוטים לבלבל את שמות האהובים עליהם. דפלר ויתר החוקרים התבססו על שאלונים שחולקו ל-1,700 גברים ונשים, ואיתרו תופעה מאוד שכיחה ונפוצה שמושלכת על לא מעט מקרים במהלך החיים התקין שלנו, ומתרחשת גם במקרה של בלבול שמות.

התופעה מכונה: "Brain glitch", ועוסקת בכשל קוגניטיבי זמני במוח שלנו, שמסמל יותר רגש מבלבל כמו אהבה מאשר בעיית זיכרון או תופעות לוואי של הזדקנות. דפלר גילתה למעשה שאנשים משתמשים באותו אזור במוח כדי לאסוף מידע על בני המשפחה והאהובים שלהם, כולל השמות שלהם. לדבריה, בבואנו לציין שם של אדם מסוים, רגש האהבה גורם למוח שלנו לחפש את המידע עליו באותה תיקייה שבה אנחנו מאכסנים את כל המידע שאספנו על כל האהובים עלינו. התיקייה הזאת כוללת מידע לא רק על בני המשפחה שאנחנו אוהבים, אלא גם על מערכות היחסים שלנו בהווה ובעבר, ואפילו את שמה של חיית המחמד שלנו. זאת הסיבה שנשמע על מקרים שבהם אמא קראה לבנה בטעות בשם של הכלב המשפחתי, וזאת גם הסיבה שבגללה רוס אמר את השם רייצ'ל במקום אמילי באותה סצנה ידועה.

דפלר טוענת שמכל מושאי המחקר שלה, אימהות הן מבלבלות השמות הגדולות ביותר, כי כשאימא באה להגות שם מסוים, מוחה עובר על כל התיקייה של בני המשפחה שלה, ושמותיהם של כל הילדים נזרקים לאוויר. "זהו באג קוגניטיבי ידוע", מסבירה דפלר, "והוא לא קשור לזיכרון רע או לתהליך ההזדקנות, אלא לאופן שבו המוח שלנו מאכסן שמות. תחשבו על זה במונחים של תיקיות מיוחדות שמאכסנות בתוכן את כל המידע שאתם אוספים על בני המשפחה והחברים שלכם. כשאנשים משתמשים בשם הלא נכון, הם בדרך כלל שולפים אותו מאותה התיקייה".

הכתבה בשיתוף אתר אלפא