שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פתרון לתעלומת "מעגלי הפיות" והקשר הישראלי
    מחקר שנכתב בין היתר על-ידי ד"ר אפרת שפר מהאוניברסיטה העברית מעלה תיאוריה חדשה-ישנה לתעלומת המעגלים בנמיביה ובמקומות נוספים בעולם. מדובר במושבות טרמיטים וכמעט תמיד לכל מושבה יש את אותו מספר מושבות שכנות - שש

    תעלומת מעגלי הפיות בנמיביה מעסיקה שנים רבות חוקרים מרחבי העולם. אתמול (יום ד') פורסם בשער של כתב העת היוקרתי nature מאמר שכתבו קבוצת חוקרים מרחבי העולם וביניהם ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים.

     

    ערבות העשב של המדבר בנמיביה מנוקדות מקצה לקצה בכתמים עגולים קרחים מצומח ומוקפים בטבעת עשב עבה. המעגלים הגדולים האלו, המסודרים בצורה מושלמת בכל המרחב, מרתקים חוקרים וחובבי טבע מזה שנים. ההסברים השונים ל"מעגלי הפיות" (fairy cicrles) נעו בין הסברים על הצמחים עצמם, פעילות טרמיטים, ועד לתופעות על-טבעיות. מחקר חדש של קבוצת חוקרים מולטידיסיפלינארית מאוניברסיטאות שונות בעולם, שהתפרסם בעיתון היוקרתי Nature, מראה שאינטראקציה בין הצמחים לחרקים חברתיים שוכני קרקע יכולה להסביר את הופעתם של מעגלי הפיות הנמיביים.

     

    השער של nature
    השער של nature

     

    המחקר, בהובלתם של פרופ' קורינה טרניצה (אוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב) ודר' חואן בונצ'לה (אוניברסיטת סטרת'קלייד, סקוטלנד), משתמש במודלים תיאורטיים להסביר איך תחרות וטריטוריאליות של מושבות החרקים (טרמיטים) יוצרת את דגם הפיזור המסודר של המעגלים במרחב. צוות החוקרים הראה שההתארגנות הזו של מושבות הטרמיטים מופיעה במקומות שונים בעולם (קניה, ברזיל, אוסטרליה, ארה"ב).

     

    ד"ר אפרת שפר, חוקרת מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, הראתה שבכל המקרים כל מושבה תופסת מרחק קבוע מכל המושבות השכנות, וכמעט תמיד לכל מושבה יש את אותו מספר מושבות שכנות - שש! (סידור אידאלי, כמו כוורת דבורים). בשנים האחרונות התיאוריה המובילה להסבר מעגלי הפיות התבססה על מודלים שמסבירים את התארגנות הצומח כתוצאה מתחרות בין הצמחים על מים (מחקר בהובלת פרופ' אהוד מרון מאוניברסיטת בן גוריון), ומתעלמים מנוכחות בולטת של טרמיטים בכל האזור.

     

    אולם, המחקר החדש מציע תיאוריה שמשלבת את הצמחים והטרמיטים וביחד מסבירה גם את המעגלים הקרחים הגדולים - כתוצאה מנוכחות טרמיטים שאוכלים את הצמחים בעיגול - וגם את כתמי הצומח הקטנים יותר בשטחים שבין המעגלים - שנובעים מתחרות בין צמחים על מים. בזכות עבודת הצוות המשותפת של חוקרים מתחומים שונים המחקר מציע איך אפשר להסביר תופעה כל כך גדולה ומסתורית בעזרת מגוון תהליכים ביצורים הרבה הרבה יותר קטנים.

     

    ד"ר שפר הסבירה על המחקר: "המודל שלנו מראה לראשונה שגם פעילות חרקים חברתיים יוצרת תבנית מסודרת, כך שישנה אפשרות שנראה בטבע סוגים שונים של דגמים מרחביים, למשל בקני מידה שונים, שהם תוצאה של מנגנונים שונים". על קבוצת החוקרים, היא הוסיפה: "אחד הדברים המדהימים במחקר הזה היה לעבוד עם צוות בינתחומי גדול ומגוון. יש בינינו חוקרים עם רקע בפיזיקה, מתמטיקה, חוקרי בעלי חיים ואקולוגיה של צמחים. השילוב הזה היה נחוץ כדי לפתח את ההסברים החדשים האלו שכוללים מגוון מנגנונים בו זמנית".

     

    למאמר ב-nature

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פתרון לתעלומת "מעגלי הפיות" והקשר הישראלי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים