שתף קטע נבחר

לא יהיה כלום, כי אין כלום / טור

ממשחק עונה עבור מכבי ת"א, זה הפך למשחק שמשקף עונה. סוני ווימס הוא הבעיה הכי גדולה שלה, וכשהמשחק נכנס לדקות ההכרעה הכל מתפרק תחת ידיו. בגאצקיס? מי שעומד עם ידיים בכיסים משדר בטלנות, חוסר ענין וקצת חוסר אונים. עידו אשד על עוד הפסד של הצהובים

מה זו קבוצה?

מכבי ת"א הגיעה למשחק של עונה, הפעם בלי מליצה. על הסיכוי התיאורטי לעלות להצלבה, על הכבוד של השחקנים. על הכבוד שלהם למשכורת שלהם. על הכבוד שלהם לקהל, שעדיין נותן להם צ'אנס. ועל הכבוד למשחק. וממשחק עונה זה הפך למשחק שמשקף עונה. שיקוף קודר ושחור. תמונה של חבורת שחקנים, שהיא לא קבוצה.

 

 

קבוצה היא אוסף שחקנים שמתאמן יחד עם אותו המאמן מחודש אוגוסט. בקבוצה כל שחקן מכיר את השני, וסומך על השני. קבוצה בונה הרגלים קבועים שאפשר להתבסס עליהם בדקות המכריעות ללא הוראת מאמן. קבוצה היא ארגון חברתי של אנשים שאוהבים לעבוד יחד.

 

אחת שמתחזה לקבוצה ואחת שצריך ללמוד ממנה (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
אחת שמתחזה לקבוצה ואחת שצריך ללמוד ממנה(צילום: עוז מועלם)

 

אבל מכבי רק מתחזה לקבוצה. אולי היא מדברת כמו קבוצה (באנגלית), אולי היא מתאמנת כמו קבוצה, אולי היא מתלבשת במדים כמו קבוצה, אבל היא לא קבוצה. היא אוסף שחקנים שלא מתאימים אחד לשני, ללא מנהיג, ללא יסודות, ללא עמוד שדרה, וללא מורה קבוע.

 

הישראלים

ודווקא בפתיחה, היה משב רוח רומנטי של ישראליות. גל מקל עולה בחמישיה, יוגב החליף אותו, ואפילו את ג'ו וסילבן קיבלנו באהבה, כי לפחות הם יכולים להצביע כאן בבחירות. קצת שייכות, קצת הזדהות. ויש רכז על המגרש. כמה זה פשוט וכמה זה חשוב, לקבוצה ישראלית, או אחת שמתיימרת להיות כזו. מחויבות, המשכיות, זכרונות, אכפתיות. ציביון.

 

בפתיחה עוד היה משב רוח רומנטי. מקל (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
בפתיחה עוד היה משב רוח רומנטי. מקל(צילום: עוז מועלם)

 

איזה הבדל יש בחיבור של הקהל כשהישראלים תורמים באמת. והדרישות שלנו ממש מינימליות. שרק נוכל להתייחס למכבי כקבוצה ישראלית, ולדבר עליה כמישהו שמייצג משהו מהישראליות. שתישאר רלוונטית. בכלל לא משנה "מה הרמה של הישראלים". זה הכי טוב שיש לכדורסל שלנו להציע. וזו צריכה להיות מכבי.

 

הענין הוא, שזה גם יותר טוב מקצועית. יש ניהול משחק, יש הגנה אגרסיבית, יש אקסטרה פס, יש קצת שכל בקבלת ההחלטות. יש יותר אחריות ואכפתיות. פתאום אפשר לראות מהלכי התקפה משולבים של שלושה שחקנים: יוגב לגאודלוק, לאייברסון, לליי-אפ. פתאום אפשר לראות עבירה חזקה של יוגב על תומפסון. פתאום אפשר לראות את יוגב חוסם רוחב לגאודלוק לשחרר אותו לקליעה. לא במקרה יוגב מעורב בכל המהלכים האלה. הוא הסמל של תרומת הישראלים במכבי, בדברים הקטנים שלא תמיד רואים. וכמו בחולון, השילוב של ישראלים משחקים ורוטציה קצרה היה משחרר ומשבח. מה עוד צריך כדי לשחרר שני שחקנים ולהתחיל לזוז? אופס, נגמרה העונה. עכשיו זזים?

 

אדלשטיין צדק. ווימס (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
אדלשטיין צדק. ווימס(צילום: עוז מועלם)

 

ארז צדק?

סוני ווימס, יחד עם צירבס, הוא הבעיה הכי גדולה של מכבי. זה כבר נכתב כאן מספר פעמים. הוא סמל של ההחלטה הרעה של ההנהלה, להביא כוכב לשעבר בדרכו למטה, רק כדי

 להצדיק את הצהרת "12 שחקני יורוליג", אבל כזה שדואג רק לחוזה שלו בשנה הבאה, וסופר את שנותיו לאחור. גם באופיו מסתבר שהוא לא הבחור הכי מפרגן בעולם. ברבע השני הוא חזר למגרש ביתרון 22:30, ותוך ארבע פעולות שגויות הביא את הכוכב האדום לשוויון. החטאות, איבודים, צעדים, אי יציאה לקליעה בהגנה. איך הוא ממשיך לקבל קרדיט בדקות האחרונות, אלוהים יודע. אפילו בחולון השבוע הוא כבר נזרק בסוף לספסל.

 

וכשהמשחק נכנס לדקות ההכרעה שלו, הכל מתפרק תחת ידיו. זה לא קורה בקבוצה מאומנת, רק אצל אוסף שחקנים לא מאומן ולא מחובר. דווקא אז יוגב לא מקבל את הכדור ואין רכז, ושוב ווימס מכדרר עצמו לדעת. ואז גאודלוק הרותח, שאף אחד כבר לא מוסר לו, לוקח את הכדור וממשיך לזרוק מעשרה מטר. הלחץ מתחיל, ההוראות מתפוגגות, ונשאר האינסטינקט.

 

מסירות בקפיצה, איבודי כדור, טעיויות בהגנה, לא עושים עבירות. נכון שכאן חשוב גם המטען הבסיס של הבנת המשחק של השחקנים, לא רק המאמן. אבל מכבי נראית ממש כעדר ללא רועה. ואז יוצאים מפסק זמן - עם תרגיל לדווין סמית'? שבכלל לא נגע בכדור? בשביל זה צריך מאמן? אבל אולי נבנה באימונים תרגיל ספיישל? רק כדי לשחרר את גאודלוק לקליעה אחת במהלך קריטי? כלום. זו לא קבוצה.

 

מה משדר מאמן עם ידיים בכיסים? בגאצקיס (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
מה משדר מאמן עם ידיים בכיסים? בגאצקיס(צילום: עוז מועלם)

 

ואולי נעשה עבירה בסיום. לא במינוס שלוש עם 40 שניות לבאזר, זה בסדר. אבל אחרי שפספסנו את הריבאונד, ווימס לוחץ בפינה ולא עושה עבירה. שומו שמיים. פניני היה עושה שם עבירה, תסמכו עליו. אבל הוא לא שיחק בדקות האלה. הסרבים רצים 0:9 קל בסוף המשחק. ומה אומר המאמן בסיום? היינו עייפים. וואו, בקצב הליכה של 71 נקודות יש עייפיות? אני באופן אישי לא מסוגל לראות מאמן שעומד במשחק עם ידיים בכיסים. אין לך מה לסמן כשאתה עומד, אז עדיף שתשב. מי שעומד עם ידיים בכיסים משדר בטלנות, חוסר ענין וקצת חוסר אונים. אבל בפנים הוא זועק: "מה היה רע לי בטורקיה עם דיוויד?".

 

ללמוד מהכוכב האדום

הכוכב האדום יכולה להיות מודל. לא חייבם לחקות אותה בדיוק, אבל הרעיון נכון. תקציב לא פרוע, שמחולק נכון על רוב מקומי וכוכבים זרים שממש רוצים לשחק שם, ובאמת משביחים את הקבוצה. במקום להביא 9 זרים אפשר להביא 4 תותחים בכסף שיש למכבי כל שנה. ההיכל יהיה מלא, אפשר להנות גם מהבוסריות, אפשר לזהות התלהבות. להביא שחקנים בעליה ולא שחקנים בירידה. אלמנטרי.

 

התחזית

מה יהיה? לא יהיה כלום, כי אין כלום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
קולטון אייברסון
צילום: עוז מועלם
מומלצים