שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    סיפורו של מירצ'ה לוצ'סקו

    המאמן הרומני, שגילה אינספור כוכבים והפך את שחטאר לאימפריה, הגיע לזניט כדי להחזיר אותה לטופ. איך ייגמר השידוך המרתק הזה?

    זניט סנט פטרסבורג היא אחת מקבוצות הצמרת בליגה הרוסית. בסוף עונת 2015/16 היא פיטרה את המאמן אנדרה וילאש בואש עקב תוצאות מאכזבות והחתימה את מירצ'ה לוצ'סקו, יוצר את המעצמה האוקראינית, שחטאר דונייצק. העונה שעברה הסתיימה בסימן שאלה עבור זניט. מצד אחד היא סיימה ראשונה את הבית שלה בליגת אלופות עם שישה ניצחונות משישה משחקים, אך הפסידה לבנפיקה בשמינת הגמר. אבל ברור שהגעה ל־16 הגדולות באירופה היא הישג לא רע, ובטח לא סיבה לפטר מאמן. אלא שמה שלא התקבל על הדעת מבחינת בעלי המועדון היא שזניט סיימה את הליגה הרוסית במקום השלישי בלבד, והשאיפות היו לא פחות מאליפות. וילאש שילם את המחיר מיד, למרות שעונה קודם זכה באליפות והגיע לרבע גמר הליגה אירופית.

     

    אז מי זה לוצ'סקו? קודם כל הוא היה חלוץ ענק בדינמו בוקרשט ובנבחרת רומניה. את קריירת האימון הוא התחיל במקרה. ב־1977 שיחק בקבוצה קטנה בליגה השנייה ברומניה העונה לשם קורבינול חונדוארו. שנתיים לאחר מכן פרש ממשחק ומונה למאמן זמני של הקבוצה. לוצ'סקו הצליח להפתיע אפילו את עצמו כשהעלה את חונדוארו לליגה הבכירה, ובשתי עהונות הבאות הוביל אותה למקומות 6 ו־3 בהתאמה.

     

     (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    (צילום: ראובן שוורץ)

     

    היה זה ההישג גדול בתולדות המועדון הצנוע. לאחר מכן, ב־1981, קיבל לוצ'סקו את תפקיד חייו – מאמן נבחרת רומניה, איתה הצליח לנצח יריבות כמו שוודיה, צ'כוסלובקיה ואיטליה במוקדמות היורו, אך באליפות עצמה סיים אחרון בבית. לאחר מכן הוא חתם במקביל כמאמן דינמו בוקרשט, אך ההתאחדות הרומנית לא אהבה את המהלך החד צדדי והציבה לו אולטימטום: נבחרת או קבוצה. הוא בחר באופציה ב'.

     

    אחרי שזכה עם הקבוצה בדאבל בעונת 1989/1990, עבר לוצ'סקו לאיטליה ואימן קבוצות קטנות יחסית כגון פיזה, ברשיה ורדז'ינה. לאר מכן אימן שתי עונות בראפיד וינה, אותה הוביל לזכייה באליפות אוסטריה ולזכייה בסופרקאפ. הוא הספיק לעבוד גם כמה חודשים באינטר, אך נכשל שם. את ההצלחה הגדולה רשם המאמן הרומני דווקא בטורקיה, כשזכה בשתי אליפויות בלתי נשכחות עם עם גלאטסראיי (2000־2002). לאחר מכן עבר ליריבה השנואה בשיקטאש, וגם השידוך הזה נגמר בצלחת. ב־2004 קיבל הצעה משחטאר והתחיל לעבוד שם.

     

    במועדון האוקראיני החזיק לוצ'סקו 12 עונות, בהן גרף 8 אליפויות, 6 גביעים וזכייה אחת בגביע אופ"א. אגב, באותה עונה בה הניף את הגביע האירופי. בשל המלחמה שפרצה באוקראינה החליט המאמן האגדי לעזוב ולחפש אתגר חדש. בזניט, לוצ'סקו מנסה לבנות מודל דומה לזה שבנה בשחטאר – כדורגל התקפי, מסירות קצרות ופריצות לשטחים פנויים. או כמו שהמאמן הרומני אומר: "המון מאמנים מרוצים משלוש נקודות, אך בשבילי יותר חשוב כדורגל מהנה".

     

    מירצ'ה גם גילה כישרונות שהגיעו לרמות הכי גבוהות. בברשיה הוא היה זה שהעניק הזדמנות ראשונה לאנדראה פירלו. בפיזה הוא היה זה שהביא את דיאגו סימאונה, כיום מאמן אתלטיקו מדריד. בשחטאר הוא הכיר לעולם שחקנים כגון פרננדיניו, קוסטה, מחיטריאן, וויליאן ודריו סרנה.

     

    לסיכום, אחרי חצי שנה בזניט, רואים תוצאות, אבל יש עוד מה לשפר. דבר אחד ברור: אם יאמינו בו כמו בשחטאר, הוא יחזיר כפליים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ראובן שוורץ
    לוצ'סקו
    צילום: ראובן שוורץ
    מומלצים