שתף קטע נבחר

משבר המנופאים: "השכר לא עלה 18 שנה"

מאות מנופאים, האחראים על מנופים במשקל עשרות טונות, הודיעו כי בכוונתם להתפטר בשל מחדלי בטיחות והתנאים בענף: "אי אפשר לשתות מים בעבודה. סירבתי לעבוד כי המנוף הסתחרר ברוח, והמנהל שלח אותי הביתה. אם ישאלו אותי - 'למה הרגת', מה אגיד?"

לחץ לעבוד בתנאים מסוכנים וזלזול בעובדים: 150 מנופאים מתוך 700 המועסקים בענף הודיעו על התפטרות אמש, באמצעות סרטון שהפיצו ברשתות החברתיות, והם מספרים כי תנאי השכר והבטיחות בעבודה בלתי נסבלים.

 

כתבות נוספות בערוץ הקריירה 

העבירו כסף לקרן השתלמות, ולא קיבלו אגורה

עובדת נתבעת להשיב למעסיק 400 אלף שקל

חברי ועד בנמל אשדוד התפטרו: "העובדים יגיבו"

 

בועז מגידיש, שעובד כבר 18 שנה כמנופאי, מתאר: "הקבלנים לוחצים לעבוד גם במקרים של מזג אוויר לא בטיחותי, אם אני מסרב - לא רושמים את אותו היום, רוצים לפטר או מאיימים בהרעת תנאי השכר". רון גרבר, העובד בתחום במשך שנה וחצי, מתאר: "אני בונה את בית חולים בלינסון בפתח תקווה, אני העיניים של האתר ויש לי כמעט אותה האחריות כמו למנהל העבודה.

 

"כל פועל פשוט תופס את מכשיר הקשר ואומר לי 'בוא תרים תבנית', דברים ששוקלים חצי טון או טון. הם לא קושרים את זה נכון וזה יכול ליפול ולהרוג אנשים. כשאני מתווכח איתם, הם אומרים לי 'לא מתאים לך, תלך הביתה'".

 

טארק דויאת, העובד כמנופאי במשך שמונה שנים, מוסיף: "אני דואג לבטיחות של האנשים מסביב, יש בתי ספר ותנועה בכבישים ראשיים, אבל מנהל העבודה לא מתעניין בזה. ביום השני באתר הבנייה אתה מבקש לשמור על הבטיחות, ולאחר יומיים-שלושה מנהל העבודה אומר 'אתה לא מתאים'".  

 

"האחרונים בשרשרת המזון"

גרבר מספר על בעיות בטיחות נוספות: "היו מקרים שאמרתי כי על פי שיקול דעתי אי אפשר לעבוד, כיוון שיש רוח חזקה והמנוף מסתחרר. מנהל העובדה לחץ עלי ואם אמרתי לא, העיף אותי הביתה.

 

   (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

"אם אלך הביתה - עד שימצאו לי אתר אחר ייקח כמה ימים, יש לי שני ילדים בבית, אני גר בשכירות, מי ישלם את כל זה? אני עושה הנפות של דברים כבדים - תבניות של ברזל ובטון, אם זה יתנתק ויגידו לי 'למה הרגת' מה אני אגיד?".

 

גרבר ממשיך ומתאר את תנאי העבודה הקשים. "90% מהמנופאים הם עובדי קבלן, אפשר להגיד לי לנסוע מחר לאתר בצפון כשאני מהמרכז או לעלות על מנוף אחר שצריך להתרגל אליו. אנחנו האחרונים בשרשרת המזון, מרוויחים 35 שקל לשעה ברוטו, 7,000-6,000 שקל בחודש, וזה לא עולה עם השנים. מי יעלה למכשיר ששוקל עשרות טונות תמורות הסכום הזה? למה אני צריך את הסיכון והאחריות האלו?"

 

"לא משלמים על ימי מחלה"

מגידיש מספר: "אין מיכל קטן של מים כדי לשתות, יש חלונות שבורים בקבינה, היכן שהמנופאי יושב. השכר שלי לא עלה במשך 18 שנה, וגם כיום, כשאני מועסק על ידי חברה פרטית, הם לא מוכנים לשלם שכר שיתאים לוותק שלי. כשעבדתי בתור עובד קבלן, לא היו ימי הבראה, חופשות מחלה או תנאים סוציאלים.

 

"הרבה פעמים עמדתי לצאת לעבודה והמנהל התקשר ואמר 'הפועלים לא הגיעו, תשאר בבית'. הפסדתי יום עבודה ולא שילמו לי על כך". דויאת מתאר: "כשאני לוקח ימי מחלה אף אחד לא משלם עליהם וכשרוצים לצאת לחופשה צריך להתחנן".

 

על פי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטסיטיקה מהרבעון השני של 2016, קיים מחסור במשק במפעילי מתקנים ניידים. גרבר מוסיף כי הוא חש במחסור במנופאים ומפרט: "בעקבות המחסור מביאים עובדים חדשים, הגיע עובד שהרגע הוציא רישיון למנוף, הפיל על מישהו תבנית ברזל ושבר לו את הכתף".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים