הכירו את גל כהן

שם: גל כהן

גיל: 23

במקור מ: נתניה ומתגורר בה גם היום

סטטוס משפחתי: רווק

עבודה: מוזיקאי, מופיע עם אבא שלי במופע שנקרא "אב ובנו דיאלוג" שמשלב מוזיקה מקורית ואת הסיפור האישי שלנו

סטודנט ל: מוזיקה בקריה האקדמית אונו

כהן: "קל לעסוק במוזיקה כשלא רואים"

למה דווקא מוזיקה: האהבה למוזיקה תמיד הייתה קיימת אצלי. אני מנגן מגיל 4 בפסנתר, וגיטרה מגיל 13, גדלתי לבית של מוזיקה כי אבא שלי הוא מוזיקאי ומשורר. היה לי מאוד טבעי לבחור בזה כמקצוע, כי מעבר לאמנות המוזיקה גם מחברת בין אנשים.

אם לא הייתי לומד מוזיקה, מה כן: אני כבד ראייה. אם לא הייתה לי בעיית ראייה אז הייתי לומד אנימציה, אבל יותר קל לעסוק ולתקשר במוזיקה כשלא רואים.

מה עושה חוץ מללמוד: אני מופיע, מלחין. אני דואג לצאת לבלות ולהיפגש עם חברים בדיוק כמו כל שאר בני גילי.

הקושי בלימודים: הכי קשה לי זה הוויכוחים בין גישות מוזיקליות עם מרצים. בגלל שנכנסתי עם לא מעט ידע וכבר גיבשתי דעות ותיאוריות משלי על המוזיקה, לפעמים אני לא מסכים איתם, אבל זה מה שמייצר עניין והתפתחות אישית. הקושי לעיתים זה למצוא דרכים ופתרונות למגבלת הראיה ולנסות להסביר זאת למורים וגם לסטודנטים הלומדים איתי.

החלום שלי: החלום שלי קורה כל הזמן. אני רוצה לעסוק במוזיקה, להתפרנס ולהרוויח מזה, וכל הזמן להתפתח וליצור קשרים מוזיקליים בארץ ובחו"ל.

מה עשית בחופשת הקיץ האחרונה: התבגרתי מוזיקלית. הייתי פעמיים בחו"ל בקנדה ובאמסטרדם, ובעיקר ניגנתי והופעתי - וזה האושר האמיתי.

איפה אהיה עוד 5 שנים: לא יודע. אני לא חושב כל כך רחוק.

אם הייתי יכול לשנות משהו בישראל, מה זה היה: הייתי משנה את החינוך. לדעתי אין מספיק בסיס חינוכי בבית שמציב גבולות לילדים. זה משפיע בהמשך גם על ההתנהגות שלהם בבית הספר. בנוסף, אימא שלי מורה, ואני יודע שהתכנים במערכת החינוך לוקים בחסר. הייתי רוצה למשל שבבית הספר ילמדו יותר סובלנות לאחר.

הקו האדום שלי: חוסר יושר וניצול

טיפ לסטודנטים: אם החלטתם לרדוף אחרי החלום שלכם ולהגשים אותו, תשקיעו בלימודים וקחו אותם ברצינות המלאה - ותהיו כל הזמן בתנועה.