שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בחיים לא תקבלי גט": כך תזהו סרבן פוטנציאלי
    הוא חולה שליטה, נמצא בסכסוך פנימי, קנאי ורכושני, ומוצא סיפוק בעמדת כוח: ארבעה מומחים מתארים קווים לדמותו של הבעל הסרבן שאין לו אלוהים; ששום דיין ושום בית כלא לא יוכל להכניע אותו - וגם איך תדעו להיזהר ממנו

    אתם מתחתנים, האהבה פורחת, אך בחלוף כמה שנים משהו מתקלקל ללא פתרון. ואז את מגלה שהאדם שאהבת הוא למעשה פסיכופת שמוכן לשבת בכלא, לאבד את כספו ואת מעמדו בקהילה – ובלבד שלא לתת לך גט.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    זה לא סיפור של אישה אחת, גם לא של כמה עשרות בודדות – אף שכל אחת היא עולם ומלואו של התעללות נפשית – מסקר שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" עבור מרכז "רקמן" בשנת 2013, עלה הנתון המדהים כי 77 אלף נשים נחשפו לאיום בסירוב גט או בסחטנות במהלך גירושיהן באותה השנה. מתוך המספר העצום הזה יישארו כמה מאות תלויות ביחסי הבעל, שיסרב לשחרר אותן – בכל מחיר.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    ארבעה מומחים מתארים קווים לדמותו של הבעל הסרבן שאין לו אלוהים; ששום דיין ושום בית כלא לא יוכל להכניע אותו – וגם איך תדעו להיזהר ממנו. רמז, אם הוא שר לך במלוא הכוונה את המילים "בלעדייך אני חצי בן אדם".

     

    "זו לא הבעת אהבה רומנטית, אלא 'אני כלום בלעדייך', ולכן גם את לא תהיי בלעדיי. את יכולה לקחת את הבית והאוטו, אבל לא את עצמך. את לעולם לא תקבלי גט ותשארי קשורה אלי מבפנים. לעולם", במילים אלו מתאר ד"ר עמית פכלר, פסיכולוג קליני, את עולמו הנפשי של המעגן האובססיבי.

     

    "יש בזה אלמנטים פסיכופתיים", הוא מוסיף. "זה אדם שאינו מכיר בזולת כסובייקט העומד בפני עצמו. המעוגנת רק משקפת אותו ועומדת ביחס אליו, ללא שום מאפיין עצמאי בעיניו. היא חלק ממנו"

     

    חולה שליטה

    פכלר, מנהל המכון לטיפול רגשי במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסית חיפה, מתאר "דיאלוג פנימי לא מודע" שקיים בכל אחד מאתנו, מול דמויות פנימיות. אבל בעוד שאצל בני האדם הנורמטיבים מדובר בדיאלוג מורכב, שיש בו לעתים אשמה, חרטה או החמצה – אצל אנשים עם מאפייני אישיות בעייתיים יש סכסוף פנימי עם ה"דמויות" הללו.

     

    "כך למשל נוצרים סטוקרים", הוא מסביר. "מה חושב סטוקר? 'היא ואני נועדנו להיות יחד'. והוא לא מבין מה הבעיה שהוא שולח לה 80 סמסים ביום, הרי בסוף היא תבין, והוא קנאי אליה למרות שאין ביניהם שום קירבה. כך גם המעגן: מבחינתו, הם ייפרדו על גופתו המתה, גם אם באופן פרקטי הם כבר לא זוג וחיים בנפרד".

     

    המעגן האובססיבי מונע מהצורך בשליטה. בשל כך הוא יסכים לשבת בכלא, לאבד את משפחתו, את רשיון הנהיגה שלו ואת חשבון הבנק שלו. בתמונה: סרבן הגט עודד גז
    המעגן האובססיבי מונע מהצורך בשליטה. בשל כך הוא יסכים לשבת בכלא, לאבד את משפחתו, את רשיון הנהיגה שלו ואת חשבון הבנק שלו. בתמונה: סרבן הגט עודד גז

     

    הקרימינולוג פרופ' משה אדד, חתן פרס ישראל ומי שכיהן כראש החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן סבור כי המעגן האובססיבי מונע מהצורך בשליטה. בשל כך הוא יסכים לשבת בכלא, לאבד את משפחתו, את רשיון הנהיגה שלו ואת חשבון הבנק שלו.

     

    "באמצעות חוויית השליטה באחר, אדם יכול לחוש שהוא שולט במציאות הפרטית שלו", הוא מסביר. "זה עלול להוביל לתגובה מאוד לא נורמטיבית של עיגון עקשני לאורך זמן, שכן אם המעגן ישחרר, הוא יאבד את השליטה בעולמו שלו".

     

    כיצד אדם חווה שליטה, אם הוא נכנס בסופו של דבר לריצוי עונש בכלא?

     

    "בכל זאת הוא שולט באדם אחר שתלוי בו. לא רק האשה העגונה תלויה בו, ברצונו הטוב ובהחלטותיו - אלא גם מערכת שלמה של משפחה ובתי דין. כך הוא חש שליטה גם במקום כמו תא הכלא".

     

    "על בתי הדין לפעול מהר יותר נגד סרבנים"

    הסכמי קדם-נישואין אפקטיביים במקרה שבו בן הזוג מבקש לסחוט הישגים חומריים תמורת הגט. ואולם במקרה של מעגנים אובססיביים - הם נדמים כפחות יעילים. אלא שפרופ' אדד מאמין כי גם בתוך הקהל הזה יש מי שיושפע מההסכם, "משום שאין לנו אפשרות לדעת היכן עובר הגבול של כל מעגן", כדבריו. העונשים הקבועים בהסכם או בחוק לא אפקטיביים כשמדובר על "מעגנים אובססיביים", אבל מדובר, לדברי אדד, באחוז קטן מאוד.

     

    "כבר אחרי הדיון הראשון או השני שבהם המעגן משתמש בנשק של סרבנות גט, ניתן להכריז עליו כסרבן. הנוחות של המעגן בעניינים הללו היא בלתי נסבלת" (צילום: גיל יוחנן)
    "כבר אחרי הדיון הראשון או השני שבהם המעגן משתמש בנשק של סרבנות גט, ניתן להכריז עליו כסרבן. הנוחות של המעגן בעניינים הללו היא בלתי נסבלת"(צילום: גיל יוחנן)

     

    עו"ד יהונתן קניר שכבר נתקל כמה וכמה פעמים בחייו המקצועיים בסרבני גט אובססיביים, מסכים כי מדובר ב"מקרי קצה". "אלה אנשים שמבחינה פסיכולוגית אין להם קווי אישיות של בני אנוש", הוא אומר. "אלה טיפוסים שכאשר שהאישה מבקשת להיפרד על רקע אלימות פיזית או התעללות נפשית, הם מענישים אותה על זה שבכלל יש לה רצון חופשי.

     

    "הם פועלים בדרך אכזרית של מניעת זכותה להתגרש, וחמור מכך, מניעתה מלהינשא או להביא עוד ילדים לעולם. צריך להזכיר אותם, אבל לא לתת להם משקל בהתייחסות פרקטית, כי 98% ממקרי אי-מתן הגט אינם כאלה. הם פתירים גם אם המעגן מנסה ליצור רושם שהוא 'ילך עד הסוף'".

     

    עו"ד קניר מבהיר כי "נקודת המוצא בכל תיק היא שלכל אדם יש חולשה; 'עקב אכילס'. בתיקים שבהם טיפלתי לעתים מדובר היה בכסף, כך שהפחתה של דמי מזונות הביאה למתן גט לאחר שנים. במקרה אחר דווקא עיכוב יציאה מהארץ הוביל למתן הגט. העובדה שהוא מצא עצמו מעוכב וחסר שליטה על המתרחש, יצר שינוי בעלילה והביא להרפיית האחיזה באישה".

     

    אתה סבור שבתי הדין פועלים לאט מדי במקרים של סרבני גט?

     

    "אני מצפה שבתי הדין יתקדמו בפסיקתם בחיפוש אחר גירושין גם שלא בהסכמה, ללא בירור שאלת ה'מי אשם', כשבדרך זו ניתן להתקדם מהר יותר, ולתת ביטוי משמעותי לעניין סרבנות הגט. הרי כבר אחרי הדיון הראשון או השני שבהם המעגן משתמש בנשק של סרבנות גט, ניתן להכריז עליו כסרבן. הנוחות של המעגן בעניינים הללו היא בלתי נסבלת".

     

    כמה פעמים שמעת במהלך סכסוך בין בני זוג את המילים "בחיים היא לא תראה ממני גט"?

     

    "עשרות פעמים לפחות, אם לא יותר. כ10%-15% משתמשים באיום הזה. מי שמבין את משמעות השימוש בנשק העיגון ופועל ממניעים רציונליים, יודע שמדובר במהלך מסוכן מאוד גם מבחינתו".

     

    זהירות, מעגן פוטנציאלי לפנייך

    "האיום 'בחיים לא אשחרר אותך', נפוץ מאוד. זה כבר חלק טבעי מסצינת הגירושים". את הדברים אומרת ליאורה אדלר עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת זוגית. במשך שנות עבודתה הרבות היא נתקלה לא אחת בתופעה שבה בן הזוג מתקשה לשחרר את הקשר מבת זוגו.

     

    אדלר ניהלה במשך קרוב ל-15 שנים תחנה לטיפול משפחתי, ולדבריה, "חשתי שכמעט תמיד העניין הזה נמצא באוויר, ובחלק מהמקרים גם נאמר במפורש. הוא הופיע לרוב לאחר דיונים בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני, כאשר המצב הרגשי של המאיים עדיין לא התאים לפרידה. כשמישהו מרגיש חלש, הוא מאיים יותר, ודיון משפטי נותן לא אחת לבן הזוג תחושה שהוא נדחק לפינה".

     

    את מדברת על גברים, נשים לא צד בעניין הזה?

     

    "לנשים יש את הבעיות שלהן, אבל הסירוב לשחרר הוא מאפיין מאוד גברי, לא אחת בשל היעדר כלים רגשיים להתמודד עם פרידה".

     

    האם יש סימנים מקדימים היכולים להתריע על מעגן פוטנציאלי?

     

    "כן. אדם שכל מצוקה רגשית מתורגמת אצלו לכעס. בעיקר מחזרים שמוכרחים לדעת כל שנייה איפה הבחורה, מה היא עושה וכו'. את זה רואים כבר בשלבים מוקדמים, את סימני השליטה הכי בסיסיים. אגב, אלה גם מאפיינים של סטוקרים, זו אותה הבעיה. הם חייבים להיות דבוקים למשהו, להיאחז בו, לפעמים זו העבודה, ולפעמים זו האישה. בהכללה לא מדוייקת, אנשים רכושניים וקנאיים נמצאים בקבוצת סיכון לבעיות עיגון".

     

    אז מה עושים?

     

    "לגבי המעגנים הפסיכופטים אין הרבה מה לעשות מבחינה רגשית. אבל חשוב לזכור שהם מיעוט קיצוני על הרצף, ולכן הם יחסית מעטים, כמו בכל פעמון התפלגות. במקרה של האנשים הללו צריך להשתמש בכפייה, חד וחלק. זה בכלל לא עניין למטפלים. זה עניין לרשויות החוק".

     

    את לא חושבת שטיפול נפשי-רגשי יכול לעזור להם?

     

    "יש למישהו איזו אשליה שאדם כזה יגיע בכלל לשיחה עם מטפל? זה לא יקרה, הרי מבחינתם, הבעיה אף פעם לא אצלם. האשה נושאת ב100% מהאשמה, אז מה זה בכלל קשור אליהם? הם לא יחפשו עזרה. יותר מזה, הם לא מרגישים מצוקה. יש להם סיפוק מתחושת הכוח והשליטה שלהם באישה, ומבחינתם הם יהיו בסיפור הזה עד קץ הימים. היציאה והכניסה למעצרים, הסתבכויות עם הוצאה לפועל ובתי הדין - מבחינתם זה אושר גדול הממלא את חייהם בתחושת תכלית".

     

    "עבודה טיפולית ארוכה וקשה"

    לדברי אדלר, מי שמהווה את המספר הגבוה ביותר של סרבני גט "נורמטיבים", אלה הגברים הנורמטיבים שנקלעו למצוקה שאין לה קשר להפרעת אישיות. "פה, באמצעות תהליך של קבלת המצוקה, יש אפשרות לטפל לאורך זמן ולרכך, עד למצב שבו האדם משלים עם הפרידה. זו עבודה טיפולית מאוד קשה וארוכה מהרגיל".

     

    אדלר אומרת עוד כי "צריך להבין שתהליך הגישור עם אדם כזה ייקח הרבה יותר זמן. זה דורש הרבה יותר משאבים נפשיים מהליך פרידה רגיל. צריך ללכת בקצב שלו והקצב של האנשים הללו לרוב מאוד איטי".

     

    אדלר ממליצה לכל הזוגות המתגרשים, ככל הניתן, "שלא להעביר את תהליך הפרידה בבתי משפט, אלא בטיפול. בבתי הדין הרבניים אין תשובות למצוקות רגשיות. רק מלחמות שמבטאות את המצוקה באגרסיה כדוגמת עיגון".

     


      


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""בחיים לא תקבלי גט": כך תזהו סרבן פוטנציאלי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נגה נס
    "אלמנטים פסיכופתיים". ד"ר עמית פכלר
    צילום: נגה נס
    צילום: משה נחומוביץ'
    לחפש את ה"עקב אכילס" של הסרבן. עו"ד יהונתן קניר
    צילום: משה נחומוביץ'
    מומלצים