שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המהנדסים החסרים קיימים בפריפריה
    מדוע עלינו לייבא עובדים זרים למשק הישראלי כאשר צעירי ישראל ממעמד סוציו אקונומי הנמוך משכניהם, אינם זוכים להזדמנות לרכוש השכלה ולמלא את החסרים המבוקשים במקצועות אלה?

    שני נתונים שפורסמו לאחרונה מתנהלים בשני קווים מקבילים, שרק אם נדע להפגיש בינהם נוכל להתקדם מחד לפתרון בבעיית המחסור במהנדסים ומאידך לצמצום הפערים בין מעמדות סוציו אקונומיים שונים בישראל.

     

    זה עתה אישרה הממשלה תוכנית לאומית להגדלת כוח האדם המיומן בענפי ההיי-טק, על מנת לתת מענה למחסור הקיים במשק במהנדסים ומתכנתים. בין האמצעים שינקטו מבקשת הממשלה להגדיל את מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק במערכת ההשכלה הגבוהה וכמו כן לעודד הגעת עובדים זרים מחו"ל להיי-טק הישראלי.

     

    בד בבד דו"ח מרכז אדוה, שפורסם בימים האחרונים, מציג תמונת מצב ידועה זה מכבר של פערים חברתיים הולכים ומתרחבים בתחום ההשכלה האקדמית בישראל. הנתונים מעוררים דאגה, שכן הם מבטאים באופן מובהק את מספרם הנמוך של צעירים מישובים שאינם מבוססים ברכישת השכלה באקדמיה. בעוד ששיעור הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ומכללות בישובים מבוססים עמד השנה על 21.5%, בעיירות הפיתוח שיעורם עמד על 12.6% בלבד וביישובים הערביים אף פחות מזה.

     

    בבואם לרכוש השכלה, לא רק מצבם הכלכלי של צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית חברתית מהווה חסם, אלא גם חוסר מוכוונות לאקדמיה והנמכת ציפיות ללימודים גבוהים בכלל ואיכותיים בפרט. גורם זה משפיע על החינוך ועל סלילת הדרך להשכלה גבוהה, כמו כן על בחירת מקצוע וקריירה. לא בכדי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעידים כי 20% מהסטודנטים שמקום מגוריהם משתייך לאשכולות 9-10 (קרי ישובים מבוססים) למדו את תחומי ההנדסה, בהשוואה ל-8% בלבד מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות 1-2.

     

    על אף שיפור משמעותי בהנגשה של ההשכלה הגבוהה בישראל, על ידי פיזור גאוגרפי של המוסדות להשכלה גבוהה ומתן אלטרנטיבות למבחנים הפסיכומטריים למשל ומבחני כניסה המותאמים לתחומים מסויימים, ההון התרבותי עדיין מהווה גורם חשוב בשמירתו של אי השוויון בהשכלה הגבוהה.

     

    אם כך, אותו כוח אדם מיומן, אותם מהנדסים פוטנציאלים למשק שהמדינה פועלת במרץ כדי לעודדם ללימודים והכשרה בתחום, מצויים בקרבנו, אך עלינו להכווין אותם ולפתוח עבורם את הדלת. עלינו לפעול כדי להגביר את הציפיות שלהם מעצמם ואת ציפיות הסביבה והמערכת מהם, לספק מידע ולהגביר את תחושת המסוגלות שלהם.

     

    יש לטפל גם באופן מערכתי בפערים במערכת החינוך התיכונית ועוד קודם לכן, ביסודית, ולעודד מורים איכותיים להשאר או להגיע לישובים שאינם מבוססים, על מנת לשפר את יכולותיהם של התלמידים עוד בשלבים מוקדמים.

     

    מדוע לא להקצות לפחות אחוז קטן מאותם 900 מיליון שקל שהוקצבו לתוכנית הלאומית, כדי לשפר את סיכוייהם של צעירים בפריפריה להתקבל ולסיים לימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה?

     

    מדוע עלינו לייבא עובדים זרים למשק הישראלי כאשר צעירי ישראל ממעמד סוציו אקונומי הנמוך משכניהם, אינם זוכים להזדמנות לרכוש השכלה ולמלא את החסרים המבוקשים במקצועות אלה?

     

    אולי ראוי לבחון שוב את חסמי הכניסה התרבותיים לאקדמיה ולשקול ולהשתמש בתקציבי ממשלה באופן שיסייע להכווין את כל צעירי ישראל להגשים את יכולותיהם, אף אם אלה אינם גלויים להם כעת. כך בבוא העת, עשויים להצטמצם הפערים בחינוך ובהמשך באקדמיה. זאת על פני שימוש באותם תקציבים כדי להבטיח לעובדי הייטק זרים משכורת ששווה פעמיים מהשכר הממוצע במשק, כפי שקבעה התכנית הלאומית אותה אישרה הממשלה.

     

    פרופ' יהודה חדד, נשיא SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המהנדסים החסרים קיימים בפריפריה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים