שתף קטע נבחר

חוק ההסדרה יעלה לאישור, בצל מחאה נגד פינוי עמונה מול הכנסת

למרות הדחיות, ההצבעה על אישור חוק ההסדרה לקראת קריאה שנייה ושלישית תתקיים היום. תושבי וראשי מועצת יש"ע הפגינו מול הכנסת. ח"כ שולי מועלם-רפאלי לח"כ תמר זנדברג באולפן ynet: "המטרה להסדיר את ההתיישבות - לא מתוך גניבה"

 

דיון על חוק ההסדרה בכנסת, היום (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
דיון על חוק ההסדרה בכנסת, היום(צילום: גיל יוחנן)
 

הוועדה המיוחדת בכנסת שדנה בחוק ההסדרה תקיים היום (ב') הצבעה על מנת לאשר את החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. מוקדם יותר נמסר כי הדיון נדחה למחר, לאחר שהאופוזיציה דנה ב-500 הסתייגויות לחוק שהגישה ועיכבה את ההצבעה, אך לבסוף יו"ר הכנסת , יולי אדלשטיין, ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, החליטו לקיימה היום.

 

החוק יעלה להצבעה על רקע הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לא יגן על החוק אם יאושר - משום שלדבריו הוא אינו חוקתי ועלול להוביל להגשת תביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. ראשי ותושבי מועצת יש"ע התכנסו הבוקר לעצרת מחאה מול הכנסת, בעד חוק ההסדרה ונגד פינוי עמונה. בעצרת השתתפו ח"כ לשעבר יעקב כץ, פרופ' אריה אלדד וראשי רשויות ביהודה ושומרון. 

 

 

 

עצרת המחאה מול הכנסת (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
עצרת המחאה מול הכנסת(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)


אבי רואה, יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית בנימין: "עלינו לירושלים, השבתנו את המועצות האזוריות ביהודה ושומרון ועוד רשויות מקומיות כדי לעלות כאן אל מול הכנסת ואל מול משרד ראש הממשלה ולמחות על העובדה שעד היום עדיין ישנם יישובים ואלפי בתי אב ביהודה ושומרון שמאוימים בסכנת הריסה. הכלי הזה של הריסת בתים באמצעות מערכות המשפט הוא כלי מאיים על המשפחות. לאחר 50 שנים שמדינת ישראל נמצאת ברחבי יהודה ושומרון, ולאחר שהגענו לכמעט חצי מיליון תושבים ואזרחי מדינת ישראל, צריך להסיר את הסאגה הזאת ולהסדיר את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון. אני מקווה שמכאן היום תצא הבשורה מהכנסת עם תחילת הקריאה השנייה והשלישית של חוק ההסדרה לכך שממשלת ישראל תיכנס לעובי הקורה ותסדיר את ההתיישבות אחת ולתמיד ביהודה ושומרון".

 

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון: "הגענו לכאן כי יש כאן עוול בלתי נתפס. אם לא יהיה שינוי דרמטי הולך להיעקר ישוב יהודי בארץ ישראל סתם. אני יכול לומר שאף בכיר אמריקני לא שאל אותי על עמונה או עפרה. זו סוגיה פנימית מול ארגוני שמאל שבאים לעשות כאן חורבן ועוול. אנחנו מודעים לעבודה שנתניהו, ליברמן ובנט על מנת לפתור את הבעיה אבל אנחנו מצפים מהם שיביאו פתרון שלא כולל עקירת יישובים סתם. אנחנו שמחים לשמוע שהיום יעבור חוק ההסדרה ואנחני מברכים את אנשי עמונה שבזכותם החוק עובר. אנחני אומרים לך ראש הממשלה - אנחנו מצפים לפתרון שימנע הרס. אתם נבחרתם לשלוט ולא לתת תירוצים. הגיע הזמן שנפסיק להיו אזרחים סוג ד'. באנו לכאן כדי להגיד נמאס לנו מהאפליה".

 

ח"כ לשעבר יעקב כץ: "לא סתם אין פה חברי כנסת. הם מתביישים. גברת נאור חוגגת, דורית בייניש מרימה כוסית כשבנינו מפנים את הורינו. בידו של בנט גם עכשיו לבוא לראש הממשלה ולהגיד לו שיעביר את חוק ההסדרה עם סעיף 7. היו צריכים לעצור ולהתעקש על כך".
 

"לממשלת ימין יש זכות וחובה לקדם אג'נדה ימנית"

 

 

לקראת הדיון בחוק, אמרה חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), שיזמה את החוק יחד עם ח"כ בצלאל סמוטריץ': "לאורך כל הדיונים בוועדה שמענו אנשי משפט חוקתי ובינלאומי שאומרים דברים הפוכים ממה שאומר היועץ המשפטי לממשלה, אני יכולה רק להצר על הבחירה שלו להודיע שלא יתמוך בחוק בבג"ץ וכי לא יגן עליו. מלשכת ראש הממשלה אנחנו שומעים תמיכה מוחלטת ברצון להעביר את החוק - ועוד היום". היא דיברה באולפן ynet.

 

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה: "לשולי מועלם ולחבריה בבית היהודי אין לי טענות, זו מדיניות מוצהרת מבחינתם להעדיף את ההתנחלות על חשבון מדינת ישראל, להעדיף את הגניבה על חשבון שלטון החוק. אני מתפלאת על שאר הגורמים, החל מראש הממשלה שאמר בפירוש שיש קשר בין חוק ההסדרה לבין ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם, ושהזהיר מפני הליכה לבית הדין הבינלאומי בהאג. מכחלון ששם את שלטון החוק אחד הדגלים שלו ומשתיקת הכבשים של שאר הגורמים שמתעלמים מהיועץ המשפטי לממשלה. החוק הזה הוא פשוט הכשרה של גניבה. זה כאילו לקחת את האיסור על גניבה, שהוא איסור ברור בחוק הישראלי ובעקרונות של צדק ומוסר שהם ברורים לכל אחד, ופשוט להגיד 'לא, אתה כן תגנוב, אם הגניבה היא מערבים עבור יהודים'".

 

ח"כ מועלם-רפאלי בדיון על החוק בכנסת (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
ח"כ מועלם-רפאלי בדיון על החוק בכנסת(צילום: גיל יוחנן)

 

ח"כ מועלם-רפאלי: "אני ממש שמחה שכל החלקים בחברה הישראלית רואים בתנ"ך עוגן לחיים אז אין לי אלא לשמוח באמירה הברורה של חברתי תמר זנדברג, רק מה, שבמקרה הזה היא רחוקה מלהיות אמת. ברור לי לחלוטין שהמטרה של חוק ההסדרה היא להסדיר את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון שאיננה על אדמות מדינה, לא מתוך גזל ולא מתוך גניבה אלא מתוך אמירה ברורה: יהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל".

 

בתשובה לשאלה אם לאופוזיציה יש דרך להילחם בחוק, השיבה ח"כ זנדברג: "כאופוזיציה אנחנו נלחמים מלחמה פוליטית בהרבה מאוד דברים, חלק מצליחים, הרבה פעמים לא, זה טבעה של דמוקרטיה. אבל זה מדהים שהמילה שמאל קיצוני משמשת עכשיו לכנות את שלטון החוק, את היועץ המשפטי לממשלה, את בג"ץ. כל מי שלא מתיישב עם תאוות הכיבוש וההתנחלות של שולי מועלם וסמוטריץ' ובנט הוא שמאל קיצוני. אני רוצה לשאול אותך, שולי, מתי שלטון החוק הפך לעניינו של השמאל והפרת החוק הפך לנחלתו הבלעדית של הימין? אני חושבת שכל אזרחי ישראל שואלים, לא רק השמאל. בשבוע שעבר המדינה סערה בגלל אירועי אום אל-חירן, לאזרחי מדינת ישראל בנגב לא מגיעה הסדרה? הסדרה זה מה שאתם שומרים רק לגניבה עבור המתנחלים?

ח"כ זנדברג וח"כ מועלם-רפאלי, אולפן ynet (צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ') (צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ')
ח"כ זנדברג וח"כ מועלם-רפאלי, אולפן ynet(צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ')

 

 

מסרב להגן על חוק ההסדרה בבג"ץ. מנדלבליט (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
מסרב להגן על חוק ההסדרה בבג"ץ. מנדלבליט(צילום: גיל יוחנן)

"פינוי רק במצב של הסכם עתידי"

החוק המקורי נועד להסדיר את מעמדם של היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, בהם עמונה ועפרה שתושביהם אמורים להתפנות מבתיהם בעקבות החלטת בג"ץ. החוק מבקש לקבוע כי תושבים שבנו את ביתם על קרקע מעבר לקו הירוק בעידוד או תמיכת המדינה לא יפונו, והבעלים החוקיים של הקרקע יקבלו פיצוי כספי תמורתה. פינוי, הובהר בהצעה, יתאפשר רק במצב של הסכם עתידי.

 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מטרת הצעת החוק היא לאפשר את הסדרתם של יישובים ביהודה ושומרון שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר על ידי אזרחים ישראלים בתום לב, או שהמדינה הייתה שותפה בהקמתם ובבנייתם. הריסה של מבנים ומתקנים ביישובים ישראליים כאלה משמעותה פגיעה קשה במי שמתגורר בהם". באופן הזה, טוענים יוזמי החוק, הם מאזנים בין פגיעה במי שהתיישבו על הקרקע בסיוע ועידוד המדינה לבין הפגיעה בקניינם של הבעלים הרשומים של קרקע מוסדרת. "הצעת החוק מכירה בצורך להסדיר יישובים ושכונות, ובכך שהסדרתם היא פתרון מידתי וראוי יותר מהחרבת יישובים או בתים של עשרות ומאות בתי אב", נכתב.

 

למרות שהנוסח המקורי של חוק ההסדרה כלל סעיף נוסף שהפך לסעיף מריבה וביקש להסדיר בדיעבד את מעמדם של הישובים ביו"ש שלגביהם יש כבר פסק דין חלוט, כדוגמת עמונה ועפרה, הוסר הסעיף בשלבי החקיקה בשל התנגדות נחרצת של מנדלבליט וסירובו של כחלון להצביע בעד חוק עוקף בג"ץ.

 

הנוסח החדש איננו כולל את היישובים שלגביהם הכריע בית המשפט כי יצטרכו להתפנות. ביומיים האחרונים הגישה האופוזיציה עשרות הסתייגויות במטרה למשוך את הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט, ולדחות את ההצבעה. 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הדיון בחוק ההסדרה בכנסת
צילום: גיל יוחנן
מומלצים