"אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"

כמי שחי עם הפרעת הקשב כמעט חמישה עשורים, אני מכיר את כאב ההתמודדות, ובמקביל אני חווה גם הרבה רגעי אושר בזכותה. כשנולדתי הכל נראה כשגרה. תינוק חייכני, בוכה לא מעט (נו טוב, כל התינוקות בוכים) דיברתי בזמן, הלכתי בזמן, אך אם אודה באמת, כנראה שלא ממש הייתי תינוק נוח. כמעט ולא ישנתי (עד היום אני ישן שעות שלוש שעות מקסימום), רוב הזמן בכיתי ורטנתי ולא ממש הבינו מה קורה איתי ומה אני רוצה.

לאורך השנים, מתקופת הגן ועד בית הספר, לא הסתדרתי במסגרות השונות. כדי להבין מדוע, אכניס אתכם לתוך מוחי, שם תגלו רעש בלתי פוסק, תנועה של גירויים ללא מעצורים של תחושות ומחשבות. תנועה זו איננה תלויה במקום או בזמן. היא קבועה ומה שקורה סביבי מעצים אותה. למשל, חדר עם גירויים, רעש בסביבה, תזוזות אכילה וכ"ו. זוהי למעשה הצפה בלתי פוסקת שמשפיעה על התנהגותי ותגובותיי.

שמר ארזי. ראש בלתי פוסק בראש(צילום: אלבום פרטי)

אחת הדוגמאות הטובות היא שכילד חיכיתי למסיבות ימי הולדת. הייתי מכין מתנה ומתכונן אך כשהגיע האירוע והמפעילה התחילה עם המוזיקה, הרגשתי מוצף. לא יכולתי להכיל את הרעש וברחתי החוצה. במקרים כאלה, הקושי התעצם כי לא ידעתי כיצד להסביר זאת לסביבה שלא הבינה את ההתנהגות שלי והתגובות השונות שלי.

שיטת ההתשה

קושי נוסף הוא הזמן. מבחינתי למושג זמן יש משמעות אחת והיא כאן ועכשיו. מה שהיה, היה. מה שיהיה לא קיים. תפיסה כזו זו של זמן יוצרת מצבים מאוד לא נעימים. למשל, אם אני רוצה משהו הוא חייב להתרחש עכשיו. מבחינתי זה הכי חשוב בעולם. במצבים הללו מתגלות הטעויות שנעשות על ידי הסביבה (משפחה, צוות חינוכי, חברים והעולם). למשל אם אבקש משהו מאמא והיא תגיד "עוד מעט" אני אתחיל במבול של "למה? בבקשה נו..." .זה הזמן בו הסביבה "נופלת בפח". למה? אתם תתחילו לענות ולהסביר בצורות שונות ומשונות לשאלות שלי, אבל לא תהיו מודעים לכך שאני כלל לא מקשיב לכם אלא תקוע בשלי.

לרוב האירוע יסתיים בכך שתיכנעו ואז אני או הילד האחר לומד את "שיטת ההתשה". בדרך ההתשה, אני משיג את מה שאני רוצה ואז, או שאתם תתעצבנו עליי ותגיבו באופן שלא יביא ללמידה ולפתרון. לרוב, כל תהליך ההתשה הזה ילווה באי נוחות רבה

אולי יעניין אותך גם:

- הפרעת קשב וריכוז: סימנים מקדימים

- קשב וריכוז: לעזור לילדים בדרכים אחרות

- 10 משפטים שאסור לומר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

לכן, אם אתם רוצים להיות משמעותיים עליכם לתת לי תשובה אחת. פעם אחת וזהו! ברגע שאתם נגררים לויכוח אני לרוב אנצח. לא בגלל חוכמתי אלא בזכות עקשנותי. חשוב לי שתבינו, אינני עושה בכוונה, אינני מפונק או לא מחונך ואני לא לבד. כ-15% מהאוכלוסייה נולדים עם הפרעת הקשב, כשהמשמעות של הקושי היא קושי בקשב מתמשך באופן משמעותי, בהפעלת תהליכים של תכנון, ארגון, ויסות, עיכוב ותגובה (או בשמם הכולל תפקודיים ניהוליים).

הקשיים הללו משפיעים על כל התפקודים הניהוליים בחיי (קוגניטיבית, רגשית/חברתית ותפקודית). מניסיוני האישי, הפגיעה המשמעותית ביותר היא רגשית-חברתית ואותה אני נושא עד היום. בגלל אי פעילות מותאמת של המערכות, תגובותיי לרוב לא מתאימות לאירוע.

ארזי: "בתור ילד רציתי הכל כאן ועכשיו"(צילום: אלבום פרטי)

חוסר אמונה ביכולת להצליח

דוגמה נוספת - אני יושב בכיתה, מעתיק מהלוח וילד לידי מקשקש לי במחברת. תסכימו איתי שזה מעצבן אבל אצל רובכם העצבנות נבלמת, עוברת עיבוד ואז אתם מגיבים בצורה ראויה. אצלי לא. אין עיכוב. אין בלימה. יש התפרצות של כעס ואף לא תגובה אחת תתאים לאירוע. ועוד ועוד דוגמאות שלכולן מחיר כבד בדימוי העצמי, בתחושת הביטחון והשייכות. כל אלה, משפיעות על מידת הרצון שלי לעשות ולהתאמץ (אינני עצלן) ופעמים רבות גוררות אותי לעולם של האסור. עד היום, למרות כל מה שכבר זכיתי לעשות, אין הלימה בין איך שהעולם תופס אותי לבין התפיסה שלי את עצמי.

התחושה של הילד הקטן שלא מסוגל, שרק נכשל ואם הצליח לי, זה במקרה. אתם ודאי שואלים כעת, מה אפשר לעשות? כיצד לעזור לך להצליח? אגיד לכם למה אני זקוק (לא בהכרח רוצה): שלשה דברים עיקריים: בראש ובראשונה, הייתי זקוק למבוגר אחד שידע להסתכל לי ישר בעיניים ולתת לי את התחושה שהוא מאמין בי וביכולתי להצליח. לא קל לעשות זאת. פעמים רבות אני מאוכזב, מיואש ומביא אתכם לידי הרמת ידיים. בנוסף, חשוב שתדעו, אני יודע להסתכל לכם בלבן שבעיניים ולדעת האם יש כוונה מאחורי המילים שלכם או שאתם סתם אומרים. אל תעשו זאת.

גבולות

דבר שני לו אני זקוק, הוא למבוגרים שידעו בלי לחשוש לעמוד מולי ולומר "עד כאן. לא יותר. זה מותר וזה אסור". בפשטות גבולות. כן , כן, גבולות. אני לא אוהב גבולות. לא משנה בן כמה אני. אבל, אני זקוק להם על מנת לחוש בטוח, על מנת להבין כיצד העולם סביבי מתנהל ולהתאים את התנהגתי אליו.

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

אגלה לכם סוד: כשאתם מוותרים לי אני מרגיש שוויתרתם עליי. לא נעים להרגיש כך. נכון שאני כל הזמן בודק, אני מנסה, מושך אתכם עד לקצה, אך כשאתם לא מוותרים, מתעקשים ומתמידים, אני אקבל את הגבולות ואפעל על פיהם.

דבר שלישי ואחרון הוא תיווך. אינני זקוק שתעשו במקומי. אני בעיקר צריך שתלמדו, תדגימו ותתנו לי להתנסות כיצד עושים את הדברים. נכון, ההתמודדות לא פשוטה אך זכרו אמונה, השקעה והתמדה מביאים לתוצאות.

הכותב אובחן בגיל 22 עם הפרעות קשב וריכוז. הוא מומחה לטיפול בלקויות למידה והפרעת קשב, מדריך הורים, מלווה צוותי חינוך ומרצה בארץ ובעולם.

איך להבין ולעזור לילד עם הפרעת קשב וריכוז? צפו: