מהפכת החקיקה - לדיון מיוחד בוועדת הכנסת

מהפכת החקיקה מגיעה לדיון בוועדת הכנסת. החשיפה ב-ynet של מהפכת החקיקה שמתכננת השרה איילת שקד הובילה לסערה בכנסת, כשח"כים רבים - הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה - תוקפים את שרת המשפטים ויוצאים נגד היוזמה. מנגד, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ואחרים דווקא הביעו תמיכה ברעיון. אחד המתנגדים הבולטים ליוזמה הוא ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת. הערב הפיץ קיש זימון דחוף לחברי הוועדה, והיא תתכנס מחר לישיבה מיוחדת כדי לדון במהפכת החקיקה. הדיון יועבר בשידור חי ב-ynet.

קיש מתכוון לגבש בדיון נקודות שיועברו לשרה שקד על מנת לבלום את הרפורמה, כפי שהוצגה בשלב זה. מוקדם יותר אמר קיש כי היוזמה היא צעד בכיוון הנכון, אך לדבריו היא מלאה בשגיאות וקביעות שאסור להסכים להן: "אני מאמין שאכן דרושים תיקונים משמעותיים בתקנון הכנסת ובפיקוח של הכנסת על הממשלה, אך לא ארשה מצב שבו יורידו את הכנסת וחברי הכנסת מסמכויותיה ותפקידיה - לחוקק ולפקח. כנסת ישראל היא הריבון והמטרה צריכה להיות לאפשר לה להיות יעילה יותר וחזקה יותר ולא להיפך".

השרים שקד ויריב לוין פנו הבוקר ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בבקשה לבחון את התוכנית. אדלשטיין הביע תמיכה במהלך וביקש לבדוק את הנושא מול ראשי הסיעות. "אני שמח שמחאותיי על ריבוי החקיקה והצורך בהגברת הפיקוח על הממשלה נושאות פרי", אמר יו"ר הכנסת. "אני מברך את השרים שקד ולוין וסמוך ובטוח שאם המהלך יתממש – נשפר את הפעילות הפרלמנטרית ואת יעילותה".

במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרו כי הרפורמה מחויבת המציאות ותואמת את המלצות המכון שהוצגו על-ידו לאורך השנים: "לפי נתוני המכון העדכניים, ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית. במהלך 15 השנים האחרונות הונחו בה יותר מ-22 אלף הצעות חוק. מצב זה פוגע בעבודת הפיקוח ובאמון הציבור בחברי הכנסת".

"עם זאת, לחברי הכנסת אין כלים משמעותיים לפקח על עבודת הממשלה ולכן התיקונים המוצעים הם חלק משמעותי מחבילה שחייבת להתקבל בכדי לשפר את האמצעים שבידי חברי הכנסת", הוסיפו במכון הישראלי לדמוקרטיה. רק בכנסת הנוכחית הוגשו 3,800 הצעות חוק - מתוכן אושרו 77 בלבד.   

ח"כ יואב קיש. הורה על דיון דחוף(צילום: גיל יוחנן)

על פי היוזמה שהתגבשה - כל חבר כנסת יוכל להגיש ארבע עד חמש הצעות חוק פרטיות בשנה. השינוי יהיה דרמטי: כיום אין כל הגבלה בהגשת חוקים. בנוסף, יקוצץ באופן משמעותי גם מספרן של הצעות החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה - מ-40-35 כיום ל-15 בלבד. זו הוועדה שבה נקבעת למעשה עמדת הקואליציה, והיא הגוזרת את גורלן של הצעות חוק. כמו כן, יוגבל מספר ההצבעות במליאת הכנסת על הצעות חוק שמובאות בקריאה טרומית ל-250 בשנה במקום כ-750 הצעות חוק שעולות להצבעה כיום ורובן נדחות.

צעדים משמעותיים נוספים צפויים בוועדות הכנסת, שסמכויות הפיקוח שלהן על עבודת הממשלה תורחב. אחד מהשינויים יחייב יותר נציגים להופיע בפני הוועדות - גם מגופים מבוקרים על-ידי מבקר המדינה או שנתמכים על-ידי המדינה. כיום מחויבים להגיע לוועדות הכנסת רק עובדי מדינה על פי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר). בנוסף, תונהג מעורבות בסדר היום הממשלתי: ועדה בכנסת תוכל לקבוע ברוב מיוחס כי ועדת שרים המיועדת לעניין זה תדון בנושא. לשם כך ייקבעו מכסות.

הליך איוש משרות בכירות יעודכן אף הוא, ויתווסף לו מרכיב המזכיר את השיטה האמריקנית. כיום, בחלק מהתפקידים הבכירים מובאת לממשלה רשימה סגורה (של מועמדים שאינם חיצוניים, בהיעדר מכרז פתוח). על פי ההצעה החדשה ייערך שימוע פרלמנטרי למועמד ברשימה הסגורה - לפני הגעת המינוי לאישור הממשלה.

עוד סמכות שתינתן לוועדות היא פיקוח תקציבי על השרים. ועדה האחראית על ענייני משרד מסוים תקבל דו"ח ביצוע במהלך שנת התקציב על מנת לבחון פערים מהתקציב שהוקצה. השר יחויב להגיע לוועדה בכנסת ולדווח על התנהלות התקציב של משרדו והסיבות לחריגות והפערים באם יהיו.