שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרידה מלוחמת: לזכרה של גילה גולדשטיין
    במציאות של השתקה והדרה, גילה צעקה את הצעקה שלה ודאגה שכולם ישמעו וישימו לב. הבוטות שלה לפעמים הביכה והבהילה, אבל גם השיגה את המטרה כי את גילה אף אחד לא חשב להשתיק. צעירי וצעירות הקהילה ראו והפנימו, וצעירים מהדורות שבאו אחריה הפכו את גילה לסמל המאבק שמסתכל לאמת בפנים ולא בא למרוח או ליפות אותה

    סמל למאבק הקהילה הטרנסג'נדרית של ישראל. גילה גולדשטיין ז"ל (צילום: מוטי קמחי)
    סמל למאבק הקהילה הטרנסג'נדרית של ישראל. גילה גולדשטיין ז"ל(צילום: מוטי קמחי)

    גילה גולדשטיין צברה במהלך חייה תארים רבים כמו: "אייקון", "מלכה" ו"מייסדת", ואת כולם צברה בזכות ולא בחסד. במשך 70 שנות חייה הפכה לסמל למאבקה של הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל ואייקון של הקהילה הגאה.

     

    מי שישב איתה לשיחה באחד מבתי הקפה בהם נהגה לשבת בשעות הקטנות של הלילה, זכה לשיעור מאלף על ההיסטוריה של הקהילה הגאה בארץ ובתל אביב בפרט. גילה, אישה צבעונית וגדולה מהחיים, הצליחה בדרכה המיוחדת לבלוט בנוף התל-אביבי, ולדאוג שאף אחד לא יפספס אותה או ייקח אותה כמובנת מאליה, וטוב שכך. לעיתים קרובות מדי אנחנו שוכחים בזכות מי אנחנו כאן ומי הן האמיצות שהיו כאן לפני כולנו וחטפו מכות בשביל כולנו, וגילה ללא ספק חטפה הרבה מכות וקללות בשבילי ובשביל חברותיי וחבריי בקהילה הגאה.

     

    אולי אני מלכה ואולי לא? גילה גולדשטיין ז"ל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפני שנתיים בחרנו את הנושא הטרנסי כנושא המרכזי של אירועי הגאווה, וזו הייתה הזדמנות מצוינת להעלות את גילה לבמה המרכזית אל מול אלפי חוגגים ולהודות לה. בשבוע שקדם לאירוע היא דיברה איתי על בסיס יומי, ושיתפה אותי בפחדים ובחששות שלה לעלות לבמה. הופתעתי שהאישה האמיצה כל כך, זו שרגילה לשואו ולבמה, חוששת. גיליתי שמאחורי גילה החזקה והקולנית מסתתרת גילה אחרת עם הרבה פחדים וחרדות - פחד להישכח, פחד להישאר לבד ופחד שלא תעמוד בכבוד במעמד החשוב הזה. זו גם אותה גילה ששיתפה את כל מי שרצה לשמוע על הכאבים שלה, הריבים שלה עם החברות והמצבים המטורפים שהחיים זימנו לה.

     

    הדרך שבה נאבקה גילה את המאבק שלה ושל הקהילה הטרנסית היה ההיפך הגמור ממאבק מיינסטרימי או פוליטיקלי-קורקט. במציאות של השתקה והדרה, גילה צעקה את הצעקה שלה ודאגה שכולם ישמעו וישימו לב. הבוטות שלה לפעמים הביכה והבהילה, אבל גם השיגה את המטרה כי את גילה אף אחד לא חשב להשתיק. צעירי וצעירות הקהילה ראו והפנימו, וצעירים מהדורות שבאו אחריה הפכו את גילה לסמל של מאבק שמסתכל לאמת בפנים ולא בא למרוח או ליפות אותה.

     

    אני מאושר שהקהילה הספיקה להודות לגילה, ויודע עד כמה זה היה חשוב לה ועד כמה היא התרגשה כשקיבלה את אות יקירת הקהילה. אני מתפלל שבימיה האחרונים היתה מוקפת באהבה ובחום. גילה עזבה אותנו אחרי שזכתה בשנים האחרונות לחיבוק ולאהבה, אבל אסור לנו לשכוח את העובדה שחייה היו מלווים גם בקשיים וכאבים לא פשוטים. הקהילה איבדה את אחת הלוחמות הוותיקות שלה, אבל אנחנו מבטיחים להמשיך ולספר את הסיפור של גילה, ולוודא שכל נער ונערה בקהילה ידעו מי היא היתה, ועד כמה קריטי הוא מאבקה לחיים של כולנו. יהיה זכרה ברוך.

     

    יניב ויצמן הוא מייסד ויו"ר ארגון הנוער הגאה, חבר מועצת העיר תל אביב יפו ומחזיק תיק הקהילה הגאה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פרידה מלוחמת: לזכרה של גילה גולדשטיין"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    אמיצה וסמל לקהילה. גילה גולדשטיין ז"ל
    צילום: מוטי קמחי
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים