למה המוזיקאי הזה מסרב להוריד את המסכה?

מאחורי המסכה

זוכרים את השרוף, האלטר אגו המוזיקלי והמעט פרובלמטי של חיים צינוביץ'? אז כזה, רק עם מסיכה. הכירו את DÜSHii, מפיק מוזיקלי מסתורי ועלום שם (אם כי הקומוניקט חושף כי שמו הוא dgh,jb.kjk;j;ljjh, ממש כך!), שמעדיף לכסות את פניו ולתת לקולות לעשות את כל העבודה.

בפרויקט המוזיקלי החדש שלו מתארחים זמרים צעירים, ביניהם ניקה גוארי, ארתור כץ ונופר מרגליות. ב"Fade Away", הסינגל הראשון והאלקטרו-פופי מתוכו, זוהי טל גבע עמיר בת ה-26, בוגרת "רימון" (שם פגשה את האיש והמסכה), שבעצמה עובדת בימים אלו על אלבום בכורה.

את שניהם, בין הצללים והביטים, תוכלו לראות בקליפ הסגלגל לשיר, שמתאר תרחישים של ילדים קופצים-רוקדים, בעוד הדוברת רוקדת בגשם. ועוד.

הלב נשבר

"לקח לי הרבה זמן לסיים לכתוב את השיר, לא כמו כל שיר שיוצא לי מהבטן במכה אחת", מספרת שירה גבריאלוב על "אין לו מרגוע", שנכתב בעקבות שברון לב. "הפעם היו לבטים, תהיות והסתייגויות. מילים נוספו וירדו לאורך המסע, הרמוניות השתנו והתגלו מחדש. היה לי הרבה מה להגיד בתהליך ההתבגרות שלי. למדתי להגיד מה שיושב עליי, לדרוש ולתת והכי חשוב - למדתי איך להתמודד. גיליתי שירה חדשה עם ראייה נוספת. היום יש לי מרגוע".

את גבריאלוב, שחיה כבר מספר שנים על קו ניו יורק-תל אביב, אתם זוכרים בעיקר בשל שירים כמו "נער ונערה" או "הבוקר יאיר". הזמרת מופיעה בשנים האחרונות ברחבי ארה"ב ורוב שיריה בתקופה הזאת היו באנגלית.

כעת היא חוזרת לישראל ולשירה העברית עם סינגל חדש, המלווה בקליפ שעוסק במאבק כוחות, מעגלים של כעס, אהבה וכאב. דמות אחת צועקת והשנייה מלטפת, ולבסוף השתיים מתפייסות ויוצאת מתוכן דמות חדשה ושלמה. הקליפ לשיר מבוסס על התהליך שהמוזיקאית עברה עם עצמה במשך השנים. שירה גבריאלוב תופיע ב-21 בפברואר יחד עם דוד שטרית במועדון האזור בתל אביב.

כשהערב יורד

זה גם המקרה של "עת ערב", דואט חדש עם נעם ענבר (הבילויים) בהפקתו המוזיקלית של אור בהיר מתוך אלבומה שבדרך. הנעימה הנעימה הזאת, ממחוזות הרונה קינן, מתפתחת בעצלתיים, סוחפת את המאזין לתוך סערה זוגית כבושה ומהורהרת, עמוסה דימויי טבע תחת שכבות של איפור.

לינדר תופיע ב-14 במרס בגלריה תיאטרון החנות בתל אביב וב-21 במרס במזקקה בירושלים. על הבמה ילוו אותה אור בהיר (גיטרה חשמלית, תופים אלקטרוניים ותכנותים) ודן קרגר (קלידים ותכנותים).

חיובי בסך הכל

מתן לביא (או מאתי, כפי שהוא קורא לעצמו) רק בן 24 וכבר עבר לא מעט. זה בא ליד ביטוי ב"יהיה טוב", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה מסקרן. "'יהיה טוב' זה הכאוס התמידי בראש שלי. המלחמה הזאת בין להרים ידיים או לשבור ת'כלים", הוא מספר. "זאת הייתה הדרך שלי להגיד פאק איט לכל האנשים שאני אוהב. מן רצף של אכזבות מאנשים, מהעולם. הרגשתי שהכל קורס סביבי ושכולם מצפים ממני להאמין ולהרים את הראש ולהגיד שיהיה טוב. ולא רציתי להגיד יהיה טוב".

"נמאס לי לחכות לטוב הזה שכולם מדברים עליו", הוא מסביר. "אתה מרגיש אבוד ואתה שואל את עצמך שאלות על החיים ועל המהות ועל מה יש לי כאן. אתה רואה את כל האנשים שאתה אוהב מסתכלים עליך ומתפללים בשבילך ובאמת רוצים שיהיה לך טוב אבל זה לא עובד. אל תגידו לי שמחר זה יסתדר. פאק מחר ופאק כל ההבטחות והאנשים והעולם וכל דבר שיעמוד מולי". ועכשיו, האזינו לשיר.

כל הטוב הזה

אם מאתי רוצה שיהיה טוב, אז הזמר המכונה עקיבא רוצה "שיבוא טוב". או כך לפחות הוא קרא לסינגל החדש שלו, השלישי מתוך אלבום בכורה שכתב, בהפקה של ניר מימון. עקיבא, שיש שזוכרים אותו בעקבות הסינגל "קרוסלה", מביא את עולם הדת ליצירתו ומעיד על עצמו כי הרבי נחמן מברסלב עבורו הוא נחמה ומוקד כוח, כמו גם השראה לשיריו.

"מתחוללת סערה אצלי בראש", הוא אומר, "שטוף בים גועש של אמונות ודעות. בליל של רגשות אמת ופיתויים כוזבים. מלחמות פנימיות ותהומות. קריאתו של רבי נחמן מברסלב מביאה אותי לנשימה עמוקה והבנה, שהעולם הזה מלא דרישות, סתירות וניגודיות ואל מולם אני לא גיבור גדול. אני - רק בנאדם שאני, שרוצה להאמין בטוב הפנימי. משחרר ממני והלאה, עבר ועתיד. מתרכז פנימה ונאחז בכאן ועכשיו ובאמונה החזקה - שיבוא טוב".

מנת האומץ היומית

הזמרת והשחקנית, ששרה עם להקת גאיה ובמחזות זמר כמו "איש חסיד היה" ו"זהר ארגוב - המחזמר", מתהדרת בשורשים אנדלוסיים ומרוקאיים. אלו מסתלסלים כאן ברכות מפתיעה וסוחפת, מגוללים לדבריה סיפור של צמיחה אישית, בשנים בהן חיה בתל אביב.

את אלבום הבכורה שלה הפיק מארק סמוליאן האנגלי (שעבד עם מוש בן ארי ושוטי הנבואה) בעבודת "פינג פונג" טראנס אטלנטית, בין בריסטול לישראל. כל שיריו, כמו "אמיצה לקראתו" שלפניכם - פרי עטה והלחנתה.

משחקים במחבואים

אחרי שעבדה עם מוזיקאים רבים כמו דן מאיו, הודו מושונוב, אברי בורכוב ואחרים, יוצאת חן לוי לדרך משלה. "Hide and Seek" גם הוא, כמו לא מעט שירים במדור הפעם, סינגל מתוך אלבום בכורה, שמשלב בין השפעות ים תיכוניות מבית (מאם שאהבה להאזין למרגלית צנעני), ג'אז סטייל אלה פיצג'רלד (השפעות מתקופת למודיה באקדמיה למוזיקה) ואינדי פופ מהשנים האחרונות.

"מישהו פעם אמר שאת אלבום הבכורה כותבים כל החיים", היא מספרת. "אני בהחלט מרגישה שהאלבום מספר את כל המסע שלי". חן לוי תופיע בהודנא בתל אביב ב-13 בפברואר.  

רמז דק

ליעל קידר יש שם של אשת יחסי ציבור מוכרת בתחום המוזיקה, אבל זה לא קשור. יש לה  גם בעל, שני ילדים ועבר בלהקת חיל האוויר ובית הספר למוזיקה "רימון". אם נתעכב רגע על כל עניין הבעל - ניכר משירים כמו "רמזים" מתוך אלבום הבכורה שלה בעל אותו השם, שקידר מכירה אהבה אחרת. כזו שנמצאת בין תקופת ירח הדבש שבתחילתו של כל קשר, ובין סופו. ברגעים שבאמצע, בחיים האמיתיים, שם נמצאת קידר.

את אלבום הבכורה שלה הפיק אדם בן אמיתי, ובליוויו האמנותי של חיים שמש היא שיתפה בו פעולה עם שמות כמו מאיה בלזיצמן, גליה חי וקרן טפרברג. כל שיריה מפגישים בין רביעיית מיתרים לגיטרה חשמלית. יחס זה, בין שני העולמות המוזיקליים, בא לידי ביטוי גם ב"רמזים", אותו מסבירה קידר כ"שיר שמתאר את המתח המתמיד, הקיים בתוך כל קשר זוגי, בין הצורך בחום וביטחון שמספקת זוגיות יציבה, ובין הכמיהה לשינוי וריגוש. בין הרצון 'לחיות על הקצה' ובין העובדה שרובנו בסוף מוצאים את עצמנו על הקצה של המרפסת". קידר תשיק את אלבומה החדש ב-15 בפברואר בתיאטרון תמונע בתל אביב.

אתגר רגשי

לא קל להיות מוזיקאי בישראל, זה לא חדש. כל מי שהרים גיטרה בחייו יודע שעיסוק נוסף הוא צעד נבון לקראת יציבות כלכלית - ויש מי שבחר לשלב בין המוזיקה לבין שליחות. ג'ודי ענתבי היא זמרת יוצרת וגיטריסטית, שעובדת עם ילדים ונוער המתמודדים עם אתגרים רגשיים.

את הרגישות המאפשרת לה לגשת ולתקשר עם הרגישים שבצעירים היא מתרגמת ליצירתה, כמו למשל במקרה של הסינגל "As I Walk" שמובא כאן לפניכם. אלבומה הראשון של המוזיקאית, "חדרים", יצא ב-2012 וזכה לתהודה, ונראה שלענתבי יש עוד לא מעט להציע. חובבי השוגייז ימצאו את עצמם בשיר היפה הזה, שמלווה בקול נדיר שיותר ממזכיר את הופ סאנדובל מתהילת מאזי סטאר.