בית מטבחיים סורי: "אסד תלה בכלא אחד 13 אלף בני אדם"
דו"ח של ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" חושף כי מאז פרוץ המלחמה ב-2011 נתלו למוות 20 עד 50 בני אדם בשבוע בכלא הצבאי סיידנאיא: "קמפיין נסתר ומפלצתי שאושר על ידי בכירי השלטון". עציר לשעבר שחי בשבדיה: "המוות היה בכל מקום, כמו אוויר. הוא היה הדבר שהכי קיוו לו משום שחסך לנו הרבה: רעב, צמא, פחד, כאב, קור, מחשבות"
"בית מטבחיים אנושי": משטרו של בשאר אסד בסוריה תלה למוות קרוב ל-13 אלף בני אדם מאז פרוץ ההתקוממות העממית במדינה הערבית במרס 2011. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" מסר היום (יום ג') שההוצאות להורג אירעו בכלא סיידנאיא שנמצא צפונית לדמשק ונודע בכינויו "בית המטבחיים".
עוד סיפורים מעניינים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
בדו"ח חדש שפרסם ארגון זכויות האדם הבינלאומי ונוגע לשנים 2015-2011, טוען "אמנסטי" ש-20 עד 50 בני אדם נתלו מדי שבוע בבכלא סיידנאיא בהוראת בכירי המשטר הסורי, בהם סגניו של הנשיא אסד. מי שהוציא לפועל את התלייה ההמונית הייתה המשטרה הצבאית הסורית.
ארגון זכויות האדם תיעד קרוב ל-35 שיטות שונות של עינויים בסוריה מאז סוף שנות השמונים, ולדברי לי מעאלוף, סגנית מנהלת מחקר בסניף "אמנסטי" בביירות, פרקטיקות אלה רשמו עלייה גדולה מאז 2011.
ארגוני זכויות אדם אחרים מצאו ראיות לעינויים המוניים שהובילו למותם של עצירים במתקני כליאה סוריים.
בדו"ח שפרסם בשנה שעברה מצא ארגון "אמנסטי" שיותר מ-17 אלף בני אדם מתו מעינויים ומהתעללות של כוחות המשטר הסורי מאז 2001, ממוצע של יותר מ-300 מקרי מוות בחודש ברחבי המדינה הערבית.
הדו"ח שפורסם היום אמנם נעצר ב-2015, אולם לדברי החוקרת מ"אמנסטי" אין סיבה להניח שפרקטיקת העינויים והתליות ההמוניות נפסקה מאז וכנראה שאלפי בני אדם נוספים איבדו את חייהם בכלא הסורי.
"שר ההגנה והמופתי הגדול אישרו לתלות למוות עצירים"
"ההוצאות להורג הללו בוצעו לאחר משפט דמה שנמשך במשך דקה או שתיים, אבל הן אושרו על ידי הרמות הגבוהות ביותר בשלטון", אמרה מעאלוף והוסיפה כי בין הגורמים הבכירים שאישרו את ההוצאות להורג המופתי הגדול, סמכות דתית בכירה ביותר בסוריה, ושר ההגנה הסורי.
ממשלת סוריה מגיבה לעתים נדירות לטענות על עינויים והוצאות להורג המוניות. בעבר הכחיש המשטר בדמשק דיווחים על מקרי טבח שתועדו על ידי ארגוני זכויות אדם, וטען כי מדובר בתעמולה נגדו.
התיאורים המצמררים מהדו"ח שפרסם היום "אמנסטי" הגיעו מראיונות עם 31 עצירים לשעבר ומיותר מ-50 גורמי ממשל ומומחים סורים, בהם סוהרים לשעבר ושופטים. לפי ממצאי הדו"ח, הרשויות הסוריות אמרו לעצירים שהם יועברו למרכזי כליאה אזרחיים, אבל במקום זאת נלקחו לבניין אחר במתקן הכליאה הצבאי ונתלו למוות.
"רכב גדול היה מגיע למקום ולוקח את הגופות"
עומאר אלשוגרה, עציר לשעבר אחר, סיפר לסוכנות הידיעות AP שהסוהרים הגיעו לתא שלו, לפעמים שלוש פעמים בשבוע, וקראו לעצירים בשמותיהם. הוא סיפר שסבב הוצאה להורג התחיל לפני חצות בחדרים סמוכים כך שהוא הצליח לשמוע מה קורה. "אז הרעש היה נפסק ושמענו רכב גדול שמגיע ולוקח אותם מהמקום", אמר אלשוגרה בן ה-21, שהיה עצור במשך תשעה חודשים בכלא סיידנאיא וכיום מתגורר בשבדיה.
אלשוגרה סיפר בשיחת סקייפ שהסוהרים הכריחו אותו לעצום את העיניים שלו ולהפנות את גבו לסוהרים בזמן שהם התעללו בעמית לתא או חנקו אותו. לרוב הושארה הגופה במקום וכשעל הרצפה הייתה שלולית גדולה של דם אז עצירים אחרים היו מגיעים לנקות אותה.
"לא ראיתי כלום, אבל ראיתי באוזניים שלי", אמר העציר הסורי לשעבר, שבגיל 17 עבר בין כעשרה מתקני מעצר בסוריה במשך שנתיים עד שהובא לכלא סיידנאיא. כעבור תשעה חודשים בכלא הוא שוחרר מהכלא לאחר ששילם כסף לסוהרים - מנהג רווח במקום. כשיצא מהמקום הוא סבל ממחלת שחפת ומשקלו היה 35 קילוגרמים בלבד. שני בני דודים שלו שהיו עצורים ביחד איתו במערב סוריה לא שרדו ומתו במתקן מעצר של המודיעין הצבאי. אחד מהם מת בידיו של אלשוגרה אחרי שלא קיבל אוכל והיה חלש מדי בשביל ללכת בעצמו לשירותים.
למרות הכול, סיפר אלשוגרה, שום דבר לא הכין אותו לכלא סיידנאיא. בנקודה מסוימת, לדבריו, הסוהרים קראו לו "להוצאה להורג". הוא הובא בפני בית משפט צבאי ונאמר לו שלא להביט בפניו של השופט, ששאל אותו כמה חיילים סורים הרג. כשהשיב שלא הרג איש, השופט חס עליו. לדבריו, המוות היה נוכח בכל מקום בסיידנאיא "כמו האוויר".
פעם אחת מנעו ממנו מזון במשך יומיים ועמית לתא נתן לו חתיכת אוכל קטנה - ומת כמה ימים לאחר מכן. "זה מישהו שנתן לי את החיים שלו", סיפר אלשוגרה. עמית אחר לתא שלו מת מהתייבשות, מקרה מוות נפוץ בכלא הסורי. "מוות היה הדבר הפשוט ביותר. הוא היה הדבר שהכי קיוו לו משום שהוא חסך לנו הרבה: רעב, צמא, פחד, כאב, קור, מחשבות", הוא הוסיף.
"לחשוב היה מאוד קשה. זה יכול גם להרוג", אמר העציר לשעבר שחי כיום בשבדיה ומחזיק על הקיר בביתו תמונה של אחד האנשים שעינו אותו בכלא הסורי.
לפנייה לכתב/ת 
