"פרדוקס השמש הצעירה": חידת מאדים מסתבכת

מאז נחיתת רכב החלל במכתש גייל, מצאה הגשושית סימנים לכך שהיו בעבר מים על אדמת מאדים, ואיתרה סחופת סלעים שכנראה הגיעה ממה שהיה אגם לפני 3.5 מיליארד שנה. אבל כאן מתחילה הבעיה.

בזמן שבו לפי התיאוריות היו מים נוזלים על אדמת מאדים, השמש לא ייצרה חום כה רב. זו חידה שמכונה "פרדוקס השמש הצעירה והחיוורת", ועל פיה באותה תקופה קדומה השמש ייצרה רק 70% מהאנרגיה שהיא מפיקה כיום. לכן, חייב להיות גורם נוסף שחימם את מאדים כך שהיו עליו מים נוזלים.

אחת התיאוריות המובילות היא שהאטמוספירה במאדים הייתה מעובה בפחמן דו חמצני, גז חממה שלוכד חום. אם כמות הפחמן דו חמצני הייתה גבוהה דיה, בתיאוריה זה היה יכול לגרום למאדים להתחמם מספיק כך שנהרות יזרמו בשטחו. אבל הגשושית קיוריוסיטי למעשה סתמה את הגולל על תיאוריה זו.

מחקר חדש, שפורסם השבוע במגזין "Proceedings of the National Academy of Science" חושף כי הגשושית לא מצאה תוצר לוואי שהיה אמור להישאר, אם אכן האטמוספירה הקדומה הייתה רוויה בפחמן דו חמצני.

הגשושית על אדמת מאדים. שמה קץ לתיאוריה(צילום: gettyimages)

אם זה אכן מה שהיה בעבר, הגז היה מתמוסס במים במאדים ויוצר חומצה פחמתית. חומצה כזו, במפגש עם סלעים תת-מימיים, יוצרת מינרלים פחמתיים. אבל מינרלים שכאלו לא נמצאו עד כה על ידי הגשושית. מינרלים דומים אמנם נמצאו במאדים בעבר, אבל אי הימצאותם בחיפושים באזור נחיתת הגשושית מעלה ספקות בנוגע לנכונות התיאוריה.

כמובן שיש עוד גזי חממה רבים שיכולים היו להוביל להתחממות מאדים הקדום, כמו גופרית דו חמצנית, מתאן, חמצן דו חנקני ואפילו מימן - אבל גם כאן יש קשיים תיאורטיים.

ויש גם תיאוריות אחרות. על פי אחת מהן, מאדים לא היה כל כך חם, והאגם במכתש גייל היה מכוסה בשכבת קרח - קרח שפעל כשמיכה ושמר על המים חמימים מספיק כדי להישאר בצורת נוזל. אבל הגשושית לא מצאה עד כה סימנים במשקע של הסלעים במכתש לכך שהיו שם בעבר קרחונים.

על פי תיאוריה אחרת, המסלול של מאדים השתנה וכוכב הלכת היה לפני מיליארדי שנים קרוב יותר לשמש. את זה כבר קשה בהרבה להוכיח. "זו באמת חידה", אמר לאתר "The Verge" תומאס בריסטו מנאס"א, מוביל המחקר. "אנשים חשבו על אטמוספירה של פחמן דו חמצני במאדים הרבה מאוד זמן. אולי יש סוג של מכניזם שהשאיר את האגמים חמימים, מכניזם שלא חשבו עליו עד כה".