הירי לאילת: "טובה" של דאעש לחמאס

ייתכן מאוד שיש קשר בין ירי הרקטות על אילת אמש לבין התקיפה שחמאס מייחס לצה"ל, שהייתה שעתיים אחר כך בגבול עזה-סיני. במערכת הביטחון מכחישים שחיל האוויר תקף הלילה מנהרה שקישרה בין סיני לרצועה כפי שטוען חמאס, אבל זו כנראה עובדה ששני אנשי התנועה נהרגו וכמה נפצעו הלילה בתוך מנהרה, אולי בתאונה ואולי בגלל משהו אחר.

שני האירועים הביטחוניים החריגים שאירעו בסמיכות זה לזה, והכרת קשרי הסיוע ההדדי שהיו עד לאחרונה בין הארגונים העזתים-פלסטינים לבין הארגונים הסלפים הפועלים בשם דאעש בסיני, מצדיקים הערכה זהירה שיש כנראה קשר בין האירוע באילת לבין מה שקרה בימים האחרונים ברצועת עזה.

הירי על אילת התרחש אמש זמן קצר לפני חצות. ארבע רקטות, כנראה "גראד" (קטיושות 122 מ"מ) נורו מעומק שטח סיני לעבר אילת. הירי היה מקצועי ומדויק: הרקטות, שאינן מדויקות במיוחד, נורו מעומק סיני, מרחק עשרות קילומטרים מאילת ולמרות זאת שלוש מהן עמדו להתפוצץ בתוך שטח עירוני. את זאת אנו למדים מהעובדה ש"כיפת ברזל" המוצבת להגן על העיר יירטה אותן. משגר "כיפת ברזל" לא שיגר טיל-מיירט לעבר הרקטה הרביעית מפני שהיא כנראה לא עמדה לנחות בשטח הבנוי.

שאריות של טיל כיפת ברזל, אמש באילת

אילת, אתמול. ניסיון לפגוע בתיירות(צילום: מאיר אוחיון)

ידוע שלארגון הזה היו בעבר קשרים הדוקים עם חמאס, עם הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני ועם ארגונים סלפים ברצועת עזה. "אנסאר בית אל מקדס" היה שולח בסיוע פעיל של חמאס פצועים לטיפול בבתי חולים ברצועה; חמאס אימן את הסלפים מסיני ופתח שם, בחסות "מחוז סיני", בתי מלאכה שבהם ייצר רקטות ומטעני נפץ. התנועה מהרצועה ואליה מתנהלת דרך המנהרות שבגבול הרצועה וחצי האי סיני באזור רפיח.

בין חמאס לבין הסלפים בסיני יש אמנם מחלוקת אידיאולוגית-דתית-פוליטית עזה - חמאס רודף ברצועה את הסלפים הפלסטינים המאתגרים את שלטונו - אך האינטרסים הקיומיים של "מחוז סיני" של דאעש ושל הזרוע הצבאית של חמאס והתלות ההדדית ביניהם גברו על המחלוקות. משטר הגנרל א-סיסי במצרים האשים כל העת את חמאס שהוא משתף פעולה עם אויביו - "האחים המוסלמים" המצרים - וגם עם דאעש בסיני; לכן הרסו בשיטתיות את המנהרות שחיברו בין סיני לרצועה וסגרו את מעבר רפיח. האזרחים העזתים לא יכלו לצאת ולבוא אלא כמעט אך ורק דרך ישראל. זו הסיבה שהדרג המדיני של חמאס עושה לאחרונה מאמצים ניכרים לשפר את היחסים עם מצרים. בשבוע שעבר הסתיימה בקהיר סדרת מפגשי פיוס כאלה שבסיומם הסכימו המצרים לפתוח את מעבר רפיח.

לא מעוניינים כרגע בהסלמה

אבל ליחיא סינואר ולמוחמד דף, ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, יש כידוע אג'נדה עצמאית שלא תמיד חופפת את זו של ראשי הזרוע המדינית (הניה ומוסא אבו מרזוק) וגם אינה מבקשת את אישורם. ההפצצות האוויריות והירי הקרקעי של צה"ל שהיו חריגים בעוצמתם, הרסו מתקנים רבים של הזרוע הצבאית על גבולה הרצועה ובעומק שיטחה. היה רצון בישראל להבהיר לחמאס שישראל לא תשלים בהווה או בעתיד עם ירי על יישוביה, אפילו אם הוא לשטח פתוח ואפילו אם ביצעה אותו קבוצה סלפית קיצונית כדי לאתגר ולסבך את חמאס. מותר להניח שאחרי המכות האלה שהנחית צה"ל ביקשו ראשי "עז א-דין אל קאסם" לנקום.

ניכר בימים אלה שהזרוע הצבאית של חמאס אינה מעוניינת, בינתיים, להסתבך בעימות נרחב עם ישראל - עימות שגם המצרים אינם מעוניינים בו. לכן יש לחמאס המיליטנטי אינטרס שאת התגמול יבצעו עבורו אחרים. אם אפשר - לא משטח הרצועה. אחת הדרכים שעומדות בפני דף וסינואר הוא לפנות אל מכריהם אנשי דאעש בסיני ולבקש מהם "טובה" לזכר ימים עברו ואלה שעוד יבואו.

ייתכן מאד שזה מה שקרה וכך בא לעולם הירי מסיני על אילת. "אנסאר בית אל מקדס" לא ירה כבר למעלה משנתיים, מאז "צוק איתן", רקטות לעבר ישראל. לא מפני שהם לא רצו - ההיפך הוא הנכון; אנשי "מחוז סיני" פרסמו מדי פעם קטעי וידאו בהם איימו עלינו - בין השאר בירי רקטות - אבל לא מימשו, בעיקר בגלל מפני שהם עסוקים בלחימה עם המצרים ולא רצו לפתוח חזית פעילה נוספת עם ישראל. בין ישראל ומצרים יש שיתוף פעולה מודיעיני. בדאעש יודעים זאת וגם להם יש אינטרס לפגוע בנו, ולכן אפשר לשער שאם וכאשר חמאס פנה ל'אחים סינאווים' - "אנסאר בית אל מקדס" לא סירבו. אינטרס משותף הוא מניע חזק.

אילת הייתה המטרה. מישהו בעזה, וכנראה גם בסיני, רצו להפחיד ולגרום נזק לתיירות באילת אך בה בשעה לפעול בצורה מדודה שלא תגרור הסלמה רבתי בזירות הדרום. מי יודע - אולי גם צה"ל פועל על פי דפוס דומה.