שתף קטע נבחר

"מה אתה מסתכל עליי?", אמר השוטר - ונתן סטירה

השוטר שסטר לאזרח רק בגלל שהביט בו, זה שאמר לעצורה כי יתקשר לאביה כי התרועעה עם ערבי: על פי דו"ח מח"ש 773 חקירות נפתחו נגד שוטרים אשתקד, ב-30% הוחלט על העמדה לדין

בשנה החולפת ביצעו במח"ש 773 חקירות שבהם נחקרו שוטר אחד או יותר באזהרה, ובכ-30% מהם הוחלט להעמיד לדין פלילי או משמעתי את השוטרים המעורבים. כך עולה מנתנוני הדו"ח השנתי לשנת 2016 שפרסמה היום (ב') המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה.

העמדה לדין פלילי או משמעתי בכ-30% מהתיקים. מח"ש (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
העמדה לדין פלילי או משמעתי בכ-30% מהתיקים. מח"ש(צילום: אלי מנדלבאום)
 

לשם השוואה, ב-2015 נפתחו 640 חקירות פליליות במח"ש, ב-2014 נפתחו 713, וב-2013 נפתחו 804 חקירות פליליות. במח"ש מציינים כי ב-68% מהתיקים שנחקרו בשנה האחרונה הם הגיעו לכדי מיצוי חקירה, כלומר או העמדה לדין פלילי או משמעתי, או סגירת התיק מחוסר אשמה או מתוך מסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין פלילי.

 

ב-110 תיקים הוחלט להעמיד שוטר אחד או יותר לדין פלילי, ואילו ב-128 תיקים הוחלט להעמיד את המעורבים לדין משמעתי. מנגד, 242 תיקים (31%) נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.

ראש המחלקה לחקירות שוטרים, אורי כרמל, הדגיש כי גם כאשר מסקנת החקירה אינה מצביעה על ראיות לדין פלילי, על מפקדי המשטרה להתייחס במלוא כובד הרצינות לממצאי החקירה, ואם נוכח התנהגותו השוטר או הקצין ראויים לחזור לשירות בתום החקירה. דברים אלו נאמרים על רקע עתירה לבג"ץ נגד החלטת המפכ"ל, רב-ניצב רוני אלשיך, להחזיר לתפקידו את ניצב רוני ריטמן.

 

"גם כאשר מח"ש מעבירה למשטרה תיק שלא הבשיל להליך פלילי, אך נאספו בו ראיות המצביעות על התנהגות בלתי ראויה של שוטר או על כך שהוא לא אמר אמת בחקירתו, בוודאי כשמדובר בקצין או במפקד - מידת האפקטיביות של החקירה והשפעתה על ציבור השוטרים תלויה במידה רבה בתגובת הפיקוד, שבסמכותו לבחון את הממצאים ברמה הערכית ולהכריע לגבי עתידו של השוטר", אמר כרמל.

שיטת העבודה של מח"ש מבוססת על בדיקה מקדמית לפני פתיחת חקירה, זאת בשל החיכוך הגדול בין המשטרה לאזרח והרצון להגיע לכדי חקירה באזהרה במקום שבו יש חשד סביר. מבין התלונות שהתקבלו למח"ש, 984 (כ-31%) לא נבדקו בשל היותם לא בסמכות מח"ש - והועברו לגורמים אחרים. 604 תלונות לא נבדקו משום שהתלונה לא העלתה חשד לביצוע עבירה פלילית או משמעתית, ואילו ב-779 תיקים התקיימה בדיקה שלא הגיעה לכדי חקירה פלילית.

 

ב-2016 נוהלו בבתי המשפט 86 תיקים פליליים שבהם המאשימה הייתה מח"ש, אולם לא כולם נפתחו במהלך שנה זו. כ-78% מהם הסתיימו בהרשעה, וכ-3% בזיכוי. בהשוואה לשנים קודמות, מדובר בירידה מתונה מאוד באחוז ההרשעה (86% ב-2015, 80% ב-2014 ו-84.5% ב-2013), אולם שיעור הזיכויים דומה לשנים קודמות, והשינוי נובע ממספר תיקים בהם הוחלט לסיים את ההליך בהחלטה אחרת, כגון ביטול האישום בהסכמה, העברת התיק למישור המשמעתי, עיכוב הליכים ועוד.

ב-2016 הוגשו 275 עררים על החלטות מח"ש לפרקליטות המדינה ו-97% מהם נדחו. רק ב-8 תיקים הוחלט לקבל את הערר, מתוכם ב-1 הוחלט על שינוי עילת הסגירה וב-1 על הגשת כתב אישום, ובשאר הוחלט על קיום השלמות חקירה.

 

השוטר שסיפק שירותי "משטרה פרטית"

בדו"ח מציינים כדוגמא מספר חקירות שבהם ניתנו פסקי דין השנה. כך למשל, מצוין בדו"ח פסק דין ובו נגזרו שלוש שנות מאסר על שוטרים ששדדו נתינים זרים באתר בניה. על פי ההרשעה, בשלושה מועדים שונים הגיעו השוטרים כאשר הם לבושים במדי מג"ב ונושאים נשק מסוג M-16 לאתר בניה, פגשו בנתינים זרים מסודן, הורו להם להוציא מכליהם את רכושם - וגנבו אותו. באחד האירועים חבר לשוטרים אזרח שלקח אף הוא חלק בשוד.

 

במקרה אחר הורשע שוטר בעבירה של תקיפה לאחר שסטר לאזרח ללא הצדקה, ונגזרו עליו 250 שעות לתועלת הציבור, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לאזרח בסך 5,000 שקלים. על פי האישום במהלך פעילות שגרתית פגש שוטר באזרח שהיה ברשותו בקבוק אלכוהול. הוא שפך את תכולת הבקבוק, ובתגובה למבטו של האזרח שאל אותו "מה אתה מסתכל עליי?". האזרח השיב כי מותר לו להסתכל, ואז השוטר סטר לו בעוצמה וגרם לו לקרע בעור התוף - ולאחר מכן כתב דו"ח פעולה כוזב על האירוע.

 

באירוע אחר נגזרו שישה חודשי מאסר על שוטרים שתקפו נחקרים בחדר החקירות. האלימות כללה, בין היתר, סטירות והטחת הראש בקיר, מתן אגרופים וחניקה באמצעות אלה. מקרה אחר שבו הוגש כתב אישום מייחס עבירות של תקיפה ומעצר שווא של תושבים זרים. על פי האישום, שוטר יס"מ שעבר במסעדה בתל אביב תקף נתינים אריתראים באגרופים ובעיטות, ועצר אותם ללא הצדקה.

 

בדו"ח מצויינים מקרים נוספים שבהם הורשעו שוטרים בעבירות שוחד. כך למשל, מצוין מקרה שבו שוטר נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, לאחר שסיפק שירותי "משטרה פרטית" תמורת כספי שוחד וסייע לחברה המממשת צווי עיקול נגד חייבים.

 

כמו כן נגזרו 18 חודשי מאסר על שוטר שהעביר מידע מהמרשם הפלילי תמורת קבלת טובות הונאה מחוקרים פרטיים. השוטר נהג גם להתלוות לעובדי חברה העוסקת בגביית מסי עירייה, חתם על דוחות כוזבים עבור החברה וקיבל עבור זאת כספים במזומן. בדו"ח מצוינים גם שני מקרים של קשרים עם גורמים עבריינים תמורת שוחד, בין היתר של רכז מודיעין מתחנת זבולון.

 

מקרה אחר המצוין בדו"ח הוא של שוטר שעליו נגזרו תשעה חודשי מאסר, לאחר שהורשע בעבירות מין בנערה כבת 16 - מתנדבת ששירתה בתחנה במסגרת פרויקט "מחויבות אישית". על פי האישום, השוטר פנה אליה בהתייחסויות שונות בעלות אופי מיני, וכן נגע בה באזורים אינטימיים שלא בהסכמתה.

 

במקרה אחר, שוטר הורשע באיומים על אישה שפגש במהלך בדיקה שגרתית. על פי האישום, האישה נעצרה במהלך המשמרת לבדיקה, אז ביקש ממנה השוטר את מספר הטלפון של אביה, זאת לאחר שהבהיר לה כי בכוונתו להודיע לאב על כך שהיא מתרועעת עם ערבי, בניגוד למקובל בקהילתה. בהמשך לקח השוטר את מספר הטלפון של האישה עצמה, והתקשר אליה מספר פעמים כדי לגרום לה להיפגש עמו, וכן שלח לה מספר הודעות טקסט בו הבהיר כי יגיע לבית משפחתה.

 

במקרה אחר, שוטר הורשע בהפרת אמונים לאחר שניהל קשר בעל אופי מיני עם חשודה, בעת ששירת כחוקר בתחנת משטרת ראש העין. היא נחקרה באזהרה בתחנה, ובאותו הערב השניים נפגשו וקיימו מגע בעל אופי מיני, על אף ניגוד העניינים החריף.

 

במקרה אחר הואשם שוטר מאגף התנועה שעצר אזרחית בת מיעוטים טרנסג'נדרית שהייתה מערובת בעבירת תנועה, והפיץ תמונה אינטימית שלה באינטרנט. הפרסום הסב זנק רב למתלוננת, משום שזהותה המינית נשמרה בסוד מפני בני משפחתה וסביבתה.

 

"להימנע מאכיפת יתר"

אורי כרמל, ראש מח"ש, אומר כי האחריות המוטלת עליהם היא מורכבת. "אנחנו מחויבים להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים, ולחתור לחקר האמת מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות. כל זאת מתוך הבנה עמוקה לצורך לשמור על אמון הציבור במערכת האכיפה, בפרט כאשר מדובר במתלוננים הנמנים על אוכלוסיות חלשות שסובלות משיטור יתר".

"מחויבים להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים". ראש מח"ש אורי כרמל (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
"מחויבים להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים". ראש מח"ש אורי כרמל(צילום: גיל יוחנן)
 

כרמל הוסיף: "בד בבד, אנחנו מחויבים להימנע מאכיפת יתר, ולזכור שזימון שוטר אשר מילא את תפקידו כחוק בפעילות מבצעית מורכבת לחקירה מיותרת במח"ש, ללא בסיס סביר לחשד, עלול להרתיע מעגל רחב של שוטרים הגונים מלמלא את משימותיהם בתווך המורכב של פעילות שיטור מבצעית, המתבצעת בחיכוך גבוה עם האוכלוסייה, לעיתים תוך סיכון חיים".

 

עוד אמר כרמל כי "הניסיון מלמד שהכנה מקצועית של שוטרים על ידי מפקדיהם טרם שיגורם למשימה העשויה להיות כרוכה בשימוש בכוח, יכולה לצמצם את רמת האלימות באירוע ואף לחסוך בחיי אדם. הכוונת התנהגות של שוטרים בדרך זו, יעילה לאין ערוך מכל חקירה פלילית של מח"ש הנפתחת לאחר מעשה".

 

מהמשטרה נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "כל גוף אוכף ראוי שיהיה עליו פיקוח ובקרה המשמשים כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים בארגון. העובדה כי 70% מהחקירות של מח"ש מסתיימות ללא העמדה לדין מעידה על ארגון היודע להשתמש באופן ראוי ומידתי בכוח המוקנה לו על פי חוק.

 

"משטרת ישראל לא מסתפקת בפיקוח החיצוני של מח"ש, ויזמה החל משנת 2016 מבדקים המשמשים לבדיקת מהימנות המאפשרים למיין טוב יותר את אמינות הבאים בשעריה, לאתר חריגים בשירותיה ולדווח באופן עצמאי למח"ש, ככל שמדובר בפלילים. עוד משמשים המבסקים לייצור מנגנוני מניעה, על מנת לצמצם מעידות בתפקידים רגישים. משטרת ישראל מובילה מהלכים לשירות ערכי, ראוי ועל פי חוק של שוטריה, ותמשיך בכך גם במהלך השנה הבאה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
773 חקירות שוטרים
צילום: ירון ברנר
מומלצים