שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    בעיית המים בדרום אמריקה משוועת לפתרון ישראלי
    מדבריות ענק, זיהומים חמורים, תשתיות לקויות - כל אלה ועוד מהווים את הבעיות הדחופות ביותר של היבשת, הסובלת מבעיית מים משמעותית. זו בדיוק ההזדמנות של חברות הטכנולוגיה הישראליות להציע את שירותיהן. אז איך אפשר להיכנס לשוק הלטיני? התשובות בפנים

    חוזרים ואומרים לנו כי המים הם המשאב הבא שיחסר, הנפט של המאה הנוכחית שיגרום למלחמות מים בהמשך הדרך. יש אפילו כאלה המתריעים כי הבעיה כבר התפרצה, עם מקומות בהם ישנו מחסור במים, שהם מזוהמים או שהם פשוט לא נגישים לאוכלוסיות רחבות. אמריקה הלטינית היא דוגמה חיה לכך והיא זקוקה לטכנולוגיות ישראליות על מנת להתמודד עם כל אותן בעיות.

     

    כתבות נוספות מאת טל רשף

     

    קחו למשל את פרו. מים לא צריכים היו להוות בעיה עבורה: הם יורדים בשפע בחלקה המזרחי, וממנה יוצאים מקורות נהר האמזונס. ובכל זאת, ארגון water.org, עמותה בינלאומית ליצירת פתרונות פיננסיים למשבר המים העולמי, יודע לספר כי במדינה המאוכלסת בכ-31 מיליון תושבים, ל-7.5 מיליון מתוכם אין תנאי סניטציה בסיסיים, כמו אסלה נשטפת, ול-4 מיליון מהם בקירוב כלל אין גישה למים נקיים ובטוחים.

    4 מיליון תושבים בלי גישה למים נקיים. פרו (צילום: AP)
    4 מיליון תושבים בלי גישה למים נקיים. פרו(צילום: AP)
     

    במקומות רבים בעולם נמנעים בני נוער רבים מלפקוד את בתי הספר כאשר אין בהם מתקני סניטציה נוחים, וכאשר אלה קיימים עולה הנוכחות שלהם בכ-11%. כלומר לא מדובר רק בעיה של בריאות, אלא של איכות חיים שלמה שבאה לידי ביטוי, בין השאר, גם במערכות החינוך.

     

    מימוש הישגים ישראליים בפרו

    משמעות הנתונים עלתה לתודעה בימים האחרונים עם אישפוזה של הישראלית זוהר כץ בבית חולים בלימה, עיר הבירה במדינה,

    עם זיהום דם חמור, והצורך שלה בעשרות תרומות דם. לא ידוע אם יש קשר ישיר בין מצב הסניטציה במדינה לבין הזיהום בו כץ לקתה, אך ברור שבמצב סניטציה ירוד החשיפה לבעיות בריאות עולה וברור שבמצב כזה גם היכולת של מערכת הבריאות לטפל במי שלקה במחלות נפגעת.

     

    כן, לפרו יש בעיה של אספקת מים לתושביה, למרות שהיא נהנית משפע של משאב הטבע. חלק מהדרכים להתמודד עם הבעיה, הן בהעברת המים ממזרח המדינה למערבה. אך תשתית לקויה, זיהום מקורות המים ואדמיניסטרציה כושלת, אינם מאפשרים זאת. הכל מונח על שולחנו של הנשיא החדש פדרו פבלו קושינסקי שבעיית המים היא הראשונה בדחיפותה.

     

    פרואנים המגיעים לישראל מתפעלים מהיכולת של המדינה להוביל מים מהכנרת, להתפיל מי ים ולפתור את בעיית המים במדינה אשר כ-60% מתוכה הם מדבר. האורחים הלטיניים מעוניינים בחברות ישראליות שיכולות לממש את אותם הישגים ישראלים בשטחה. כמובן שפרו אינה לבד במערכה על מים, זאת כאמור בעיה רחבה לאורך אמריקה הלטינית כולה.

    אגם טיטיקקה, פרו (צילום: גורדון טורס)
    אגם טיטיקקה, פרו(צילום: גורדון טורס)
     

    אותה נקודה היוותה את נושא הדיון העיקרי של כנס לשכת המסחר ישראל - אמריקה הלטינית בחודש דצמבר האחרון. כשחושבים על מדינות המרחב הלטיני של יבשת אמריקה, רואים בדמיון תמונות של שפע מים, דלתת האמזונס, מפלי האיגואסו, הגו'נגלים של יוקטן בדרום מקסיקו ושל קוסטה ריקה - כל אלה נכונים, אך לצידם ישנם אזורים מדבריים, כמו מדבר אטקמה שבצפון צ'ילה, שהוא בין המדבריות היבשים ביותר בעולם. אטקמה הוא אולי סמן קיצוני, אך אזורי מדבר נוספים, גם אם מתונים יותר, יש בשפע לצד אזורי הגשם: מהפטגוניה בדרום ארגנטינה ועד צ'יוואווה שבצפון מקסיקו.

     

    צווארי הבקבוק של צ'ילה מזהמים את המדינה

    צ'ילה, אחת ההצלחות הכלכליות הגדולות של אמריקה הלטינית בשנים האחרונות, מתאפיינת בפערים עצומים בין המחוזות השונים. בזמן שבצפון קובע היובש שיאים עולמיים, רק בחודש באפריל האחרון שוטף שיטפון ומציף את הבירה סנטיאגו שנמצאת במרכז המדינה הארוכה.

    כ-30% מהמים הנשאבים בצ'ילה אינם מנוצלים. צ'ילה (צילום: AFP)
    כ-30% מהמים הנשאבים בצ'ילה אינם מנוצלים. צ'ילה(צילום: AFP)
     

    למעשה, כ-30% מהמים הנשאבים בצ'ילה אינם מנוצלים ומקורות רבים מזוהמים ובלתי ניתנים לשימוש. זאת מדינה שכלכלתה מבוססת במידה רבה על מכרות אשר דורשים מים רבים לפעילותם. המים מוזרמים למכרות, המצויים בעיקר בצפון היבש, וזורמים הלאה כאשר הם עמוסים במזהמים מתהליך סינון המחצבים. צ'ילה משוועת לטכנולוגיות שיפתרו את אותם צווארי בקבוק. הכתובת היא חברות ייעוץ והנדסה מקומיות, מנהלי המכרות, מנהלי רשויות אורבניות ויזמים של חקלאות מימית.

     

    כל מקורות הכלכלה בקולומביה צורכים מים, והרבה

    המים הם גם הבעיה של קולומביה. היום, לאחר נפילת מחירי הנפט, כמעט כל מקורות הכלכלה במדינה צורכים מים רבים: גידולי הקפה, הבקר וייצור המכוניות. אמנם יש בה שפע מים באזורי החוף ומדרונות ההר, אך אלה לא מופיעים בכל שנה במידה שווה, ולא כל ליטר שנשאב ומוזרם בצנרת גם מגיע אל יעדו.

     

    "זאת בעיה גורפת בכל דרום אמריקה", אומרת מנכ"לית חברת סנסוליק, לפיתוח טכנולוגיית זיהוי פגמים בצנרת ומונעת דליפות מים, נפט וגז, שושי קגנובסקי. "מדובר בבעיית הדליפות הסמויות אשר גורמת לאיבוד מים שלא ניתן לאמוד במספרים אפילו".

     

    כמעט כל מקורות הכלכלה במדינה צורכים מים רבים. קולומביה (צילום: Shtterstock)
    כמעט כל מקורות הכלכלה במדינה צורכים מים רבים. קולומביה(צילום: Shtterstock)

    גם בעיית הדליפות הגלויות מהווה בעיה אקוטית ביבשת הלטינית בפרט ובשאר העולם בכלל. כשזה מגיע לאיתור דליפות קטנות או מתמשכות, הטכנולוגיות לגילוי דליפות לוקות בחסר. מערכות לגילוי דליפות יכולות לתת מענה כאשר 50% מהנוזל שעובר בצינור דולף, אך עד שמאתרים את הבעיה ומתקנים אותה עובר עוד זמן, כלומר עוד מים דולפים מהצינור.

     

    פערי משקעים עצומים בין צפון מקסיקו לדרומה

    מבט על מקסיקו, המדינה המתועשת שבגבול ארה"ב, מגלה כי גם היא סובלת מאותן בעיות בדיוק. המדינה סובלת מפערי משקעים עצומים בין הדרום הסובטרופי לבין הצפון המדברי. גם המרחב המדברי של עיר הבירה סובל מהבעיה. העיר נמצאת בגובה של 2,250 מטר מעל פני הים, ומיליוני תושביה מקבלים את מימם בעזרת משאבות מאזורי הגשם הנמוכים ועד לרמה הגבוהה עליה היא שוכנת.

     

    דרום אמריקה - המקום של ישראלים לפרוח

    בדיוק פה נכנסות חברות הטכנולוגיה הישראליות. למרבית האזורים שצוינו בכתבה יש מקורות מימון שרק מחכים ליישם את אותם פתרונות ישראליים. מהנדס פרוייקטי מים בתעשיה, אורי לן, בעל ניסיון בהתפלה ותשתיות, מציין כי לישראל יש מקום נכבד בהבאת שיפור בכל תחום המים – מטכנולוגיות לטיפול במים ושפכים בתעשיות ובשוק המוניציפלי, דרך ניהול משאבי מים ועד ייעול רשתות מים עירוניות.

     

    בהקשר זה, קגנובסקי מציינת כי "לרוב, תעשיית המים מקושרת קשר הדוק לממשלה. צריך להבין את יחסי הכוחות ולמצוא את מי שמשפיע על מקבלי ההחלטות או את מקבלי ההחלטות עצמם.

     

    סובלת מפערי משקעים עצומים בין הדרום לצפון. מקסיקו (צילום: shutterstock)
    סובלת מפערי משקעים עצומים בין הדרום לצפון. מקסיקו(צילום: shutterstock)

    "חסמים ידועים בחדירה לשווקי המים בעולם טמונים בעובדה שמדובר בתשתית בטחונית, ולכן יש להציג את הפתרונות כפתרונות שלא מסכנים את המידע העובר בחדרי הבקרה, כאלה שנותנים פתרון ממשי לבעיה קיימת, חוסכים כסף ומועילים, לא רק לרווחת התושבים, אלא גם למוניטין של חברת המים או הממשלה".

     

    יש להתאזר בסבלנות ולהבין שאמנם אותם שווקים זקוקים לפתרונות מיידים, אך הם לא ממהרים לאמץ כל טכנולוגיה שמוצגת להם כמשנת סדרי עולם. מדינות דום אמריקה ירצו הוכחות בשטח והתהליכים הבירוקרטיים המערביים יגרמו להליך ההטמעה להיראות כנצח.

     

    לעובדת קיימות הפתרונות לבעיות שתוארו, כדאי לדעת כי במרבית אזורי המרחב הזה יש לישראל ולטכנולוגיות שלה שם מצוין, אך כדי לנצל זאת צריך לדעת לפעול באופן שתואם את התרבות המקומית השונה מאוד מזאת שלנו. צריך לדעת כיצד לבצע את הפיתוח העסקי, כי בכל מדינה יש מערכת אחרת, אל מי לפנות וכיצד להציע.

     

     

    הכותב, יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות.

     

    **לתרומות דם עבור זוהר כץ ניתן ליצור קשר בטלפון 054-9798189 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בעיית המים בדרום אמריקה משוועת לפתרון ישראלי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים