שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אל תשאלי אם אני אוהב
    אהבת אמת נמדדת לא במה שאני מרגיש, אלא במה שאני מוכן לעשות. ואין לה שום קשר לזרי שושנים ושוקולדים בצורת לב

    גם השבוע, בלי להתבלבל, חגגנו בהתלהבות רבה את חג האהבה. הפעם זה היה החג שלהם, של הנוצרים, ולא שלנו, שהוא ט"ו באב. איך הפך יום השנה לציון הוצאתו להורג של ולנטין הקדוש ברומא, ב-14 בפברואר בשנת 269, לחג האהבה החילונית והממוסחרת בכל העולם?

     

    אני נוטה לחשוב שגם כאן ניכרת פעולתם של כוחות כלכליים. אולי זה מה שקורה כשהכמיהה האנושית לחג של אהבה רומנטית עולה על ההיצע של לוח השנה. ולנטין הקדוש היה בלי ספק מועמד מתאים למחטף כזה: על פי האגדה, ולנטין נשפט ונידון למוות ברומא לאחר שערך טקסי חתונה נוצריים לחיילים פסולי חיתון. בזמן שהמתין להוצאתו להורג הוא עשה נס קטן, והשיב לבתו העיוורת של השופט שלו, אסטריוס, את מאור עיניה.

     

    האב המאושר התנצר מיד, ועל כך הוצא להורג יחד עם ולנטין, הנידון שלו. וכמו רומנטיקן אמיתי, לפני מותו, הספיק ולנטין הקדוש לכתוב מכתב פרידה לבת שנרפאה, שעליו חתם במילים "ולנטין שלך". מי צריך יותר מזה?

     

    כנראה שכולנו צריכים. כי הגולגולת של ולנטין הקדוש, עם רווח גדול בין השיניים הקדמיות שלו, עדיין מוצגת לראווה בכנסיית סנטה מריה בקוסמדין שברומא, לא רחוק מהטיבר. שם היא מונחת בתוך תיבה מוזהבת, כשהיא עטורה זר פרחים צבעוניים ורעננים. את הפרחים האלה מחליפים מדי יום, והם מזכירים קצת את הזר של ילד-יום-ההולדת או את תהלוכת הביכורים בגן ילדים ישראלי.

    אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

    לא תמיד זה היה ככה. מניותיה של האהבה הרומנטית החלו לטפס כלפי מעלה רק בשלהי ימי הביניים. המשורר והפילוסוף האנגלי ג'פרי צ'וסר היה הראשון שנתן לחג ולנטין הקדוש את הגוון הרומנטי שלו. הוא חיבר לו שיר על ציפורים ואהבה, ומאז העניינים יצאו משליטה. בסביבות שנת 1600, בטרגדיה "המלט" של שייקספיר, כבר שרה אופליה על החג שבו מאבדות משרתות צעירות את בתוליהן. ובפברואר 1841, שנה אחת בלבד לאחר המצאת בול הדואר באנגליה, כבר נשלחו שם כ-400,000 כרטיסי ברכה לרגל חג האהבה, והציפו את תיבות הדואר.

     

    בספרה "האוטופיה הרומנטית – בין אהבה לצרכנות" עומדת הסוציולוגית פרופ' אווה אילוז על הקשרים האמיצים והסמויים שבין אהבה רומנטית לבין תרבות הצריכה המערבית. תעשיית המיתוג והשיווק בכל העולם משתמשת בכמיהה שלנו לחוויה רגשית עזה וסוחפת, לסערת נפש שתישא אותנו אל מעבר לכללי ההיגיון (ומגבלות האשראי), כדי לגרום לנו לקנות – לא רק זר שושנים אדומות ושוקולדים דמויי לב בחג האהבה, אלא בעצם כל דבר. אין ספק: כולנו רוצים אהבה. על זה אין ויכוח. אבל איזה אהבה אנחנו רוצים?

     

    אני מתנצל על חוסר התקינות הפוליטית, אבל לדעתי ישנן שתי שאלות שנשים רבות שואלות את הגבר שלהן, ומוטב היה להן שלא יישאלו. הראשונה היא "על מה אתה חושב עכשיו?" זאת שאלה לא טובה. תאמיני לי, את לא באמת רוצה לדעת על מה אני חושב עכשיו. והשאלה השנייה, הבעייתית לא פחות, היא "אתה אוהב אותי? כמה אתה אוהב אותי?"

     

    פרופסור יורם יובל
    פרופסור יורם יובל

    מאחורי השאלה "כמה אתה אוהב אותי" מסתתרת ההנחה שאהבת אמת, אהבה רומנטית גדולה וחזקה, היא פרץ אדיר ובלתי מרוסן של רגש חם וסוחף. הרעיון הזה אחראי לא רק לאינספור כרטיסי ברכה קיטשיים וזרי שושנים אדומות, אלא גם לאינפלציה של שירי אהבה בינוניים בכל השפות.

     

    הביקוש לביטויים מוחשיים, הניתנים לרכישה, לעוצמת רגשי האהבה הרומנטית, הוא כל כך גדול בכל העולם, עד שבשנת 2011 התפרסמה באיראן התקנה הבאה: "הדפסה, ייצור והפצה של כל סחורה הקשורה ליום הזה (14 בפברואר), כולל כרזות, קופסאות, וכרטיסי ברכה מעוטרים בלבבות, חצאי לבבות, שושנים אדומות, או כל פעולה המזכירה את היום הזה, אסורה בהחלט... נגד מפעלים וחנויות שיפרו תקנה זאת יינקטו צעדים משפטיים".

     

    אז לידיעת האייתולות ומשמרות המהפכה: הקרב הזה אבוד. לא יצליח לכם. הלבבות החצויים והשושנים האדומות ינצחו את המצנפות והזקנים. ואף על פי כן, לעניות דעתי, הרעיון שאהבת אמת נמדדת בעוצמת החוויה הרגשית המתלווה אליה הוא רעיון שגוי. פופולרי – אבל שגוי.

     

    במילים פשוטות, אהבה היא לא חוויה מרגשת וסוחפת, אלא פעולה ראויה. המדד לאהבת אמת הוא לא עוצמת הרגש אלא עומק המחויבות. לבדוק את עוצמת האהבה על ידי עוצמת הביטויים הרגשיים המתלווים אליה זה ליפול בפח השיווקי. לכן, אל תשאלי אותי כמה אני אוהב אותך. התשובה שלי לא מעניינת, והיא גם לא מעידה על דבר. אפילו מאה שושנים אדומות לא יענו על השאלה החשובה באמת.

    לבבות משוקולד (צילום: shutterstock)
    לבבות משוקולד(צילום: shutterstock)

    אני יכול להגיד לך עשרים פעם שאני אוהב אותך הכי בעולם, אבל אם בלילה הילדה שוב מתעוררת ובוכה, ושנינו עייפים, ואת קמת אליה כבר שלוש פעמים, ואני מסתובב עם הפנים לקיר ועושה את עצמי ישן – אז אני לא באמת אוהב אותך, לא ממש.

     

    אהבת אמת נמדדת לא במה שאני מרגיש, אלא במה שאני מוכן לעשות. כבר הזכרתי כאן פעם שהביטוי הגדול לאהבת ה' ביהדות הוא קריאת שמע, שבה נאמר "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". המשנה מפרשת, על פי שיטתו של ר' עקיבא: "ובכל נפשך – אפילו הוא נוטל את נפשך". כלומר, המבחן העילאי לאהבה הוא הנכונות להקריב את עצמך למען מה או מי שאתה אוהב. לא תחושה, לא רגש, וגם לא חוויה, אלא פעולה. כל השאר זה מיתוג ושיווק. חג אהבה שמח.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אל תשאלי אם אני אוהב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים