נו, מי פייבוריט?

כל הכבוד למכבי ת"א. נו, מי פייבוריט? אמי לימדה אותי שבסוף אתה אוכל מה שאתה מבשל. פיאניג'אני בישל דייסה, נתן לאשדוד, לגלבוע, לחולון, לאילת, להרצליה. חשבתם שלמכבי ת"א לא נשאר? ירושלים אכלה אותה בגדול, ובצדק.

בשנה שעברה הם נתנו את המפתחות לאי.ג'יי רולנד ולא הגיעו לכלום. השנה הביאו את תואם רולנד, ואותו סיפור. מתחילת העונה אני צופה, שמי שבונה התקפה על הגרלה בין מטילי שלשות וגויאבות, ונותן את הכדור בידיים של עושה משחק שמכדרר 20 שניות ומשאיר לאחרים 4 שניות לזרוק, חי על זמן שאול. אז זהו, החשבון הגיע.

אכל את מה שהוא בישל. פיאניג'אני(צילום: אורן אהרוני)

ירושלים התפרקה העונה מול כל קבוצה ששיחקה נגדה פיזי ואגרסיבי. לא הפסידה, התפרקה. לכן באופן פרדוקסלי הדבר הכי גרוע שקרה לירושלים, שהשופטים שרקו 5 עבירות למכבי לעומת אפס בתחילת הרבע השלישי. היה ברור שהם לא ישרקו 0:10, ומכבי המשיכה לפוצץ בהגנה, ולשחק חכם בהתקפה. ירושלים עדיין מחכים לשריקות של השופטים.

לקבוצה יש DNA. מכבי בעונה הכי גרועה שלה עדיין עם רוח קרב, וירושלים בעונה "הכי טובה שלה" עדיין קווץ'. איינארס בגאצקיס מאמן רע? מי שחיכה שהוא שוב יעמיד שחקנים לאחד־על־אחד מול סטודמאייר, לא ינסה סוג של אזורית (לרוע מזלו ירושלים פגעה ב־3 שלשות מ־4 הניסיונות הראשונים) וייתן לגאודלוק להשתולל, טעה.

עדיין קווץ'. אמארה וירושלים(צילום: אורן אהרוני)

מה שדווין סמית', יוגב אוחיון, גל מקל וגיא פניני עשו בליגה שלנו ברוורס, ג'רום דייסון וטרנס קינזי לא עשו קדימה. יכולת היא לא מה שקובע במשחקים האלה. לראיה, את הריצה שלה מכבי ת"א עשתה בלי גאודלוק. סטודמאייר מסוגל לעשות 20 נקודות במשחק. איתי שגב לא יכול לקלוע עשר, אבל להקריב ארבע עבירות על אמארה אין לו בעיה.