שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איפה אוכלים בלונדון: 5 שווקים שכדאי להכיר בלונדון
    מעיר שכל קשר בינה לבין קולינריה היה מקרי בהחלט, התפתחה בלונדון סצנת אוכל מרשימה מאוד, שמתחילה בשווקים. אז מה שווה לאכול שם חוץ מפיש אנד צ'יפס? סטייק נימוח מכוסה בצ'אדר בתוך לחמנייה, ביס מושלם של טאקו, מרק סיני עם כיסונים, נקניקייה בלחמנייה, ריזוטו ועוד הרבה אוכל רחוב שמן, מלכלכך וטעים

    ויש גם אוכל סיני, השווקים בלונדון (צילום: גיא גמזו)
    ויש גם אוכל סיני, השווקים בלונדון(צילום: גיא גמזו)
     

    החלטתי להפתיע את אשתי בטיסה ללונדון. אין אף אחד שאני אוהב לאכול איתו כמו עם נעמה, היא תמיד מוכנה לנסות משהו חדש והיא לא מתפשרת על איכות ודיוק. לכן היה ברור שאם נוסעים, חייבים לדגום גם כמה שווקים בשביל הטור.

     

    לי מאוד ברור, כאיש של אוכל, שכשנוסעים לחו"ל מקדישים זמן בתוך בליל המסעדות והמוזיאונים  גם לשוק, שהוא סוג של שילוב בין מסעדה למוזיאון, כזה שמלמד אותי על התהליך שעובר על התרבות במקום אליו הגעתי. אני לא יודע אם גם אתם גם מקדישים זמן לשיטוט בשווקים כשאתם בחו"ל, או שזה מיותר וזו רק שריטה שלי, אבל בכל מקרה - כדאי לכם. 

    מצרבת לאוכל גורמה. שוק לונדון (צילום: גיא גמזו)
    מצרבת לאוכל גורמה. שוק לונדון(צילום: גיא גמזו)
      

    מבחינת קיבוץ גלויות, לונדון נותנת פייט לא רע לישראל. יש שם קהילות ענקיות של הודים, פקיסטנים, יהודים, ערבים, סינים, יפנים, ופשוט הכל מהכל. בשמונה השנים האחרונות התרחשה בלונדון מהפכה קולינרית: מעיר שכל קשר בינה לבין המילה "טעים" היה מקרי בהחלט, לונדון הפכה לבירת קולינריה עולמית שמושכת אליה תיירות אוכל. זאת דרך ממש ארוכה לעשות מפיש אנד צ'יפס.

     

    הביקור שלנו היה בחורף, ובנוסף לשווקים שביקרנו בהם, בקיץ בלונדון נפתחים המון שווקים תחת כיפת השמיים, שבניגוד לשווקים הקבועים לא נסגרים בצהריים, אלא ממשיכים לאורך כל היום ובלילה הופכים למוקד בילוי לצעירים.

    צילום: גיא גמזו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    היינו בלונדון ארבעה ימים, ולא הספקתי לכסות את כל השווקים בה. יש בלונדון שווקים נוספים שפשוט לא הספקתי להגיע אליהם, ואם אתם רוצים לעשות סיור שווקים בלונדון, מקמו את הביקור שלכם בין הימים רביעי לשני. הרוב הגדול פתוח בין הימים שבת לראשון.

     

    שוק גריניץ'

    שוק גריניץ' פתוח דווקא בימי רביעי. יש בו לא רק אוכל, אלא גם כל מיני דברים נחמדים שאפשר לקנות ממעצבים מקומיים. זה שוק מקורה שיש בו כל מיני דוכנים, וגם רכבים מסחריים בסגנון טרנד משאיות אוכל.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    התחלתי את הסיבוב בקפה במקום קטן שמוכר טוסטים עם צ'אדר וכרישה. הכל נעשה במקום, הלחם קריספי בטירוף והצ'אדר איכותי.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    הדוכן הבא מציע מנה של סטייק סינטה בלחמנייה, עם סלט קולסלו וגבינת צ'אדר נמסה מעל. אוכל הרחוב לא מתיימר להיות קליל, זה האוכל הכי שמן והכי מלכלך, אבל זה מתאים לאקלים האנגלי ומבחינת הוויזואליה זה מה שנקרא בשפת האינסטגרם Food Porn: כמה שיותר מושחת ומכוסה ברוטב. חששתי שהסטייק שהגישו לי יהיה סיבי וקשה, אבל הוא היה רך ונימוח ונאכל בקלות בתוך הלחמנייה.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    משם המשכתי לדוכן הטאקוס. בחרתי בטאקו ממולא בתבשיל עוף, שעועית שחורה, אבוקדו וסלסה מקסיקנית חריפה. קחו הרבה מפיות כי בלתי אפשרי לצאת מזה בחתיכה אחת, אבל זה מאוד שווה את זה. הכל היה מתובל בול ושילוב הטעמים הפך את הטאקו לביס מושלם.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    לפני כמה חודשים נסעתי לשנחאי לנסיעת עבודה של שלושה שבועות. אחד הדברים הכי טעימים שאכלתי שם היה אטריות ביצים שנפתחות בעבודת יד. המוסלמים אוכלים את זה עם תוספת בקר, והסינים אוכלים את זה עם חזיר, אבל מה שמשנה זה האטריות. העבודה הזאת של לפתוח אטריות בידיים, עם המתיחה והמיומנות, זה פשוט מהפנט. בכל הזמנה פותחים את האטריות במקום ופשוט אי אפשר להעביר את הטעם הזה במילים.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    בשוק גריניץ' היה דוכן של שני סינים שהציעו מרק עם אטריות. המרק היה מתובל בטעמי לאג' יאו, מעין מחית צ'ילי חריפה-חמוצה-מתקתקה, ושחו בו כיסונים של שרימפס. בקור האנגלי היינו צריכים מרק חם כדי להפשיר את הידיים והגוף והמרק הזה ריענן וחימם בו זמנית.

     

    בדוכן ליד מכרו בריסקט בלחמנייה. בזכות הסבתא האמריקאית של נעמה יש לי פינה חמה בלב לבריסקט (שזה חזה בקר בבישול ארוך), ופה היתה דוגמה מעולה של בשר מפורק עם טעמים של ברביקיו ועישון. הבריסקט הגיע בלחמניית חלב ממש אוורירית ורכה, עם סלט קולסלו וקצת רוטב ברביקיו חריף. סנדוויץ׳ בגודל ביס, אבל משביע.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    Street food union

    משם המשכנו ל-Street food union, מקום שהוקם בדיוק עבור הטור שלנו, ונמצא קרוב לצ'יינה טאון ב-Rupert st. הרחוב הזה הוא רחוב לא ארוך מדי, ויש בו כל מיני דוכנים שנותנים פתרון לאנשים שעובדים באזור. באמצע הרחובות הסואנים תפגשו פתאום הרבה אנשי עסקים מעונבים שיורדים לאכול ברחוב הקטן כחלק מהיומיום שלהם.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    פה דווקא התחלתי ממבחר הקינוחים שהדוכנים הציעו, למשל עוגיית פיננסייר שיש עליה מעין קרם בטעם שוקולד קינדר ומעליו ביצת הפתעה של ממש, או פיננסייר עם קצפת ופירות אדומים.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
      

    אחרי שנרגעתי מהקינוחים אכלתי שם ארפה (רול ונצואלי מקמח תירס) עם בשר מבושל מפורק לחתיכות בתיבול חריף-חמצמץ משובח, שעועית שחורה וצ'יפס בננות (!), וכמובן, גבינת צ'אדר מגוררת מעל. אי אפשר היה להפסיק לאכול את הארפה החמה והטרייה הזאת שהיתה מלאה בכל טוב.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    יש שם עוד הרבה הרבה אופציות שנראו מעולות, היינו מפוצצים אבל ממה שניסינו אני מבין ששווה להשקיע בו.

     

    Borough market

    אי אפשר לפסוח על ה-Borough market, אחד השווקים המתוירים בלונדון ולא סתם. לפני כמה שנים אכלתי שם גבינת רקלט מבעבעת על תפוח אדמה באיזה דוכן, שהשתרך ממנו תור לא נורמלי. כשהגעתי לשם הפעם, מיד שאלתי אנשים לאן נעלם דוכן הרקלט, ואמרו לי שכל כך הלך להם, שהם פתחו מקום משלהם.

     

    השוק הזה נתן להם את הבמה להמשיך הלאה, ובעיניי זה מדהים לעבור מדוכן קטן בשוק להצלחה שבמקום משלך. בפעם הבאה שאחזור ללונדון אני מתכנן גם למצוא את המקום החדש שלהם.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    למרות שהוא כל כך מתויר, גם מקומיים באים לשוק הזה, שמציע מגוון אדיר של מוצרים מכל רחבי אירופה, וחומרי גלם מעולים. אפשר למצוא פה, למשל, את כל סוגי הפטריות ובאופן כללי, דברים שקשה למצוא בסופר או בכל מקום אחר.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    יש שם גם קצביות שמציעות כל מיני סוגים של נקניקים משובחים כולל נקניקי חמון, וחנויות דגים שמציעות הרבה סוגי דגים משונים ומוזרים שלא רואים אצלנו.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    התחלתי במקום קטן בשוליים של השוק שמציע אויסטרים בעמידה. המקום, ששמו Richard Haward's Oysters מציע אויסטרים שמגיעים מאזור סקוטלנד והממלכה המאוחדת ושמפניה שנמזגת בכוס.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    האויסטרים בארץ מאוד יקרים בגלל הייבוא המסובך והמיסוי, המסעדות לא מרוויחות עליהם אלא מציעות אותם כסוג של שירות ללקוח, והם עולים לא מעט. פה הם היו מאוד זולים ביחס לארץ, אז הרשיתי לעצמי להשתולל והזמנתי ארבעה סוגים שונים.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
       

    קיבלתי הסבר מלומד על כל סוג, פשוט צריך לבחור לפי הטעמים המועדפים עליכם. כמובן שהם מגיעים עם בצל בחומץ ועם לימון שאפשר לסחוט על הצדפה הטרייה. אני ממליץ ללכת על אויסטרים קטנים-בינוניים ולא על הענקיים, הם יותר טובים בעיניי.

     

    המשכתי להסתובב וקניתי לי גבינות ונקניקים. לבורו מרקט עדיף להגיע בימי שבת, אז נפתחים מירב הדוכנים שמציעים אוכל מוכן לאכילה. אחד הדברים שהצטיידתי בהם הן פטריות מורל. הן גדלות במקומות שהתחוללה בהם שריפה. כמה חודשים לאחר השריפה הפטריות צצות, ויש להן טעם נפלא ומיוחד.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    טעמתי גם כריך עם Saltbeef, בשר שנכבש במלח ובושל עד פירוק, קצת כמו קורנדביף אנגלי, עם חרדל אנגלי חריף וחמוצים, בפרוסות לחם פשוט. טעים ביותר.

     

    בתוך השוק יש עוד מקום שמגיש אויסטרים, בסגנון שמאוד מזכיר את ניו אורלינס. בניו אורלינס אוכלים אויסטרים עשויים על הגריל ואויסטרים מטוגנים, וגם במסעדה הזאת כיף לשבת על הבר ולנסות את הסוגים השונים. האויסטר-מן יודע את החומר מעולה וביקור במסעדונת הזאת הוא הזדמנות לא להתבייש לשאול ולהתנסות במשהו חדש שלפעמים מרגיש לא כל כך נגיש בארץ.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    במהלך הביקור יצא לי למזלי לצאת לסיבוב עם עומר אהרונוביץ׳. עומר הוא הקניין של "קפה רויאל", אחד המלונות הכי נחשבים בלונדון. כשהשף של מסעדת המלון, ארמנד סבלו, שמע לאן אנחנו הולכים - הוא הצטרף אלינו.

     

    בדרך לשוק שאלתי את השף, יליד לונדון, על עולם השווקים המקומי. הוא סיפר לי שיצא לו לראות תהליך של היעלמות שווקים לטובת הסוחרים הגדולים והסופרים. אבל בשנים האחרונות, הוא אמר, קורה משהו מעניין. יותר ויותר שווקים נפתחים ונותנים כבוד ליצרנים המקומיים. השוק אליו הלכנו היה סוג של פסגה של התהליך הזה.

     

    ה-Spa Terminus (ספא טרמינוס) הוא למעשה סדרה של האנגרים קטנים, חללים שבהם יצרנים מומחים מייצרים למסעדות נקניקים, גבינות, דבש, נרות, ריבות, קפה, בירות ועוד מלא דברים.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    בשבת בתי המלאכה פותחים את התריסים ומאפשרים לקהל הרחב לקנות את התוצרת המשובחת והמיוחדת שלהם. הפריטים שיצאנו איתם מהשוק הזה היו מטריפים.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    בתוך השוק חווינו חווית קפה מיוחדת ביותר. שתיתי שם את האספרסו הראשון והיחיד עד כה בחיי שאחרי ששתיתי אותו אמרתי "וואו". באספרסו קצר אמורים להיות שלושה טעמים: מתוק, מר, וחמוץ. הסיומת החמוצה של האספרסו הזה הייתה פשוט מדהימה, והזמנתי עוד כוס.

     

    Maltby street market

    מרחק הליכה קצרצר משם נמצא ה-Maltby street market. זה רחוב אחד ארוך שיש בו גם בית קפה שאפשר לשבת בו ולהפשיר את הרגליים מהקור (סבל נורא סבלתי למען הטור הזה, שלא יהיה לכם ספק). במלטבי יש נגריה שהפכה למקום שמוכרים בו אויסטרים. אז אם כמוני גם אתם מכורים, אל תדלגו.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    נתקלתי שם בדוכן שמציע מנה ששרדה מתקופות שהמזון נדרש לתהליך שימור לפני מסעות ארוכים (למרות שלאור מזג האוויר, יש מצב שבלונדון יותר קר מבמקרר שלי): לוקחים ביצה ומבשלים אותה קצת, מקלפים, עוטפים בבשר טחון, טובלים בציפוי בסגנון שניצל, ומטגנים. שיטת הבישול הזאת שימרה את הבשר והביצה למסעות, כמו נקניקים. בכנות, לא מדובר בדבר הכי טעים שאכלתי בחיים שלי, אבל הייתה התנסות מעניינת.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

    גם שם אכלתי טוסט, אי אפשר להתנגד לפלנצ'ה חמה שעליה מונחות שתי פרוסות לחם מרוחות בטון של חמאה, עם מלא גבינה בפנים. שומעים את ה"טססססס", נזכרים כמה טוסט זה דבר טעים ומזמינים אחד.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
      

    הייתי מפוצץ ולא יכולתי לראות יותר אוכל, והחלטתי לצאת מהשוק כדי לעשות הפסקה. במקום כזה כדאי להסתובב בחבורה כדי לטעום מהכל ולחלוק ביחד, אין ספק שלהסתובב בזוג הגיע עם חסרון משמעותי במקרה הזה.

     

    Broadway market

    יום למחרת ביקרנו בברודוויי מרקט, שוק עם המון דוכנים ולא רק של אוכל. כבילוי זה השוק המומלץ ביותר, הייתי מתייחס אליו כעצירת חובה.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    התחלתי עם נקניקייה בלחמניה בליווי כרוב כבוש, חרדל, וקטשופ קארי, והמשכתי בטורטייה עם טונה צרובה וספייסי מיונז שהיה ממש טעים ומרענן אחרי כל האוכל הכבד והשמן.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    היו שם לא מעט דוכני מתוקים וקונדיטוריות, אבל שווה לציין את דוכן הפאדג'ים המטורף שמציע בלוקים לפי משקל של פאדג'ים מלוחים ומתוקים. הייתה שם גם עגלת מרנגים עם נשיקות צבעוניות ויפהפיות, שכל אחד ישמח לקבל מכם מתנה כשתשובו.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
      

    וכמובן, אי אפשר שלא, דוכן של אויסטרים שנפתחים על המקום ומציע גם קיפודי ים, מעדן ים פחות מוכר. אכלתי גם פורסט גאלט, מעין קרפ על בסיס כוסמת וגבינת צ'אדר (אלא מה). שלי היה מלא בגבינה ותרד. המוכר צרפתי, או לפחות מחקה את המבטא הכבד. תיזהרו מלפתח איתו שיחה, כי הגאלט קריספי מבחוץ ונימוח מבפנים אבל המוכר אוכל את הראש יותר מהר משתספיקו לסיים את הגאלט.

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)
     

     (צילום: גיא גמזו)
    (צילום: גיא גמזו)

    המשכנו להתקדם ומצאנו מקום שמכין ריזוטו. דוכן אוכל-רחוב שמוכר ריזוטו עוד לא ראיתי, באותו היום הכינו שם ריזוטו פטריות, ובנוסף הציעו גם פסטה. ניסינו רק את הריזוטו, שהיה קרמי וארומטי.

     

    אי אפשר שלא להתפעל, שוב, מהדרך המדהימה שלונדון עשתה מאוכל שהמרכיב העיקרי בו הוא צרבת, לדוכנים ברחוב שמציעים ריזוטו. עד לפעם הבאה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "איפה אוכלים בלונדון: 5 שווקים שכדאי להכיר בלונדון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיא גמזו
    ארפה - רול ונצואלי עם בשר, שעועית שחורה וצ'יפס בננות
    צילום: גיא גמזו
    מומלצים