שתף קטע נבחר

 

מאיקאה ועד לגמ"ח: תפסיקו לבקש מהחרדים להתנצל

"כשבשלטי החוצות הענקיים בנתיבי איילון עולה פרסום שמפריע לציבור החרדי, אתם יודעים לומר לנו שזה לא מענייננו ושלא נתערב לכם במרחב הציבורי שלכם. והנה, כשמדובר על המרחב הפרטי שלנו, אתם רוצים לקבוע לנו את הכללים"

פעמיים ביקשו ממני התנצלות השבוע: פעם כציבור, ופעם כאדם פרטי. זה התחיל עם הקטלוג-ללא-נשים של "איקאה" - והמשיך בהרצאה שרעייתי יעל מסרה על הרשת החברתית, הסכנות וההזדמנויות שבה.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

 

במהלך הרצאתה היא הביאה כדוגמה קבוצת ווטסאפ שהקמתי בשם "מאיר לעולם", המרכזת קרוב ל-150 עסקני רפואה המייעצים לכל פונה. המאזינים תקפו אותה על עצם קיומה של הקבוצה, בטענה שהיא מסייעת לחרדים בלבד, והעזרה באה על חשבון כלל החברה הישראלית. מפתיע? כן, גם אותי. קצת.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

ובכן, אני לא מתנצל - לא כחלק מציבור ולא כאדם פרטי. אני ואנחנו עושים כי אנחנו מאמינים שצריך לפעול ולעשות, וגם אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו - לא נורא. אלה החיים. גם בעיניי לא כל דבר שקורה מעבר לגדר מוצא חן.

 

הקטלוג הזה מיועד לבית שלנו (צילום מסך) (צילום מסך)
הקטלוג הזה מיועד לבית שלנו(צילום מסך)

 

אבל הכלכלה בישראל נחשבת לחופשית, ולכן אם אנחנו - הציבור החרדי - נחשבים לקהל יעד מספיק חשוב ואטרקטיבי עבור חברות במשק, הן ישקיעו בפרסום ייעודי עבורנו, בהתאם לדרישות שלנו.

 

למען ה', זה הקטלוג שלנו

הכסף של הצרכן החרדי לא מריח אחרת מהכסף של כל צרכן אחר, בעולם בו הברומטר הוא כלכלת שוק חופשי. מותר לחברה לראות איפה כדאי ונכון לה להשקיע. הרשו לי לייעץ לכל הארגונים שפתאום נכנסים לנו לתוך דפי הקטלוג, ומבקשים לקבוע מה נראה ומה לא - פשוט שבו בשקט. תנו לעסקים לפעול ולפרוח.

 

כשבשלטי החוצות הענקיים בנתיבי איילון עולה פרסום שמפריע לציבור החרדי, אתם יודעים לומר לנו שזה לא מענייננו ושלא נתערב לכם במרחב הציבורי שלכם. והנה, כשמדובר על המרחב הפרטי שלנו, אתם רוצים לקבוע לנו את הכללים. קצת צניעות (תרתי משמע) לא תזיק לכם.

 

ומאידך גיסא, כאשר אנחנו יוצרים פלטפורמות של עזרה לזולת, שלא נובעות מאינטרס כלשהו, אלא משום שחונכנו על ערכים של עזרה לזולת – שוב, אל תטיפו לנו. אל תצפו שנבקש את רשותכם, וספרו לנו מה מותר לנו ומה אסור.

 

לא נבקש רשות

עוד לא היה אדם אחד שביקש עזרה מאחד מאלפי גופי החסד החרדיים, ונשאל בתמורה אם הניח תפילין בבוקר. כל מי שביקש ומבקש סיוע - נעזר בחפץ לב. וכך גם בקבוצה שעליה יצא הקצף, ומדי יום נעזרים בה עשרות אנשים, נשים וטף – ללא בדיקה בציציותיהם.

 

כאלה אנחנו, אוהבים ורוצים לסייע - בלי לבקש מאף אחד רשות לעשות את זה. אז במקום להתלונן, במקום לנסות לקבוע לנו מה נראה ולמי נעזור - אתם מוזמנים לעשות. נכון שזה קצת יותר מורכב וקשה, אבל תאמינו לי, מניסיון, זה מביא הרבה יותר סיפוק.

 

  • חיים קליגר הוא בעל משרד אסטרטגיה תקשורתית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים