שתף קטע נבחר

כך נשמע האיש מאחורי עומר אדם ועדן בן זקן

נתן אלתרמן שוכר דירה בתל אביב, האיש מאחורי הלהיטים של עומר אדם ועדן בן זקן צועד למרכז הבמה, טוטו טנגו עושים צ'יל אאוט לחדר המיטות וגם הביטלס זוכים בגרסת ביט בוקס משלהם. "חדש על המגש", עם כל מה שלוהט באוזניים

 

לך חפש

"חפש חפש", דורשת סמדר אקראי בשירה החדש, ולא במקרה (ראיתם מה עשינו פה?). את מניפסט ה"זה לא אני, זה אתה" הזה, אפלולי ועמוס ביטים אלקטרוניים שמסתלסלים אל תוך עצמם, היא מגישה כעוד אפרטיף מאלבומה השני שבדרך, עליו היא עומלת עם המפיקים המוזיקליים אורי רוסו ומתן ספנסר (הצמד ספנסר רוסו, שעבדו גם עם ירמי קפלן ונוספים).

 

רבים זוכרים את היוצרת הייחודית והאקס-ירושלמית הזאת מאלבום הבכורה מרענן האוזניים שלה מ-2011. פרק ב', אם להסתמך על הסינגל החדש, יהיה לא פחות מעניין. ב-27 במרס אקראי תופיע במועדון האזור בתל אביב.

 

פנים אל מול פנים

מפה לשם, נתן אלתרמן הפך ברבות השנים ל"גו טו משורר" של כל כך הרבה מוזיקאים. הבאים בתוך לעטוף את מילותיו של גדול משוררי השפה העברית בצלילים משלהם הם המפיק המוזיקלי עידו גונן והפייטן אילן דמרי. האחד - חילוני חובב גרוב, השני - חוזר בתשובה שחי את עולם הפיוט.

 

יחדיו הם מגישים את גרסתם ל"פָּנֶיךָ", או מה שהם מגדירים "הבדידות בתל אביב על פי אלתרמן, באווירה אפרו-תיכונית ושילוב בין ישראל החדשה לישנה". מדובר בסינגל השלישי מתוך אלבום הקונספט של עידו גונן, "הלילה שלָךְ", שכולו שירי נתן אלתרמן. שמו המלא הוא "שיר על דבר פניך", והוא נכתב עוד ב-1938 על אדם אחד, בודד ובוהה, שאיש אינו רואה.

 

בגרסת הצמד של גונן את דמרי, הם מביאים אותו לתל אביב של ימינו, לדירת שני חדרים שכורה או לשיטוט לעת חורף ברחובות העיר. התוצאה לפניכם.

 

הביט של הביטלס

הביטבוקס אלמנט, להלן ה"כמעט" נציגים שלנו באירוויזיון 2017, אמנם הפסידו את גמר "הכוכב הבא" לאימרי זיו אבל אם חשבתם שזה מה שיגרום להם לסתום את הפה - טעות בידכם. שישיית האקפלה, שכל חבריה הם יוצאי להקת הווקה פיפל, משנסת בימים אלו שפתיים ועומלת על הפקת מופע עתידי שכל כולו ביצועי אקפלה וביטבוקס למיטב הלהיטים.

 

על הדרך, לקחו שניים מחברי ההרכב, הם האחים ינון בן דוד ובועז בן דוד, חלק במופע "בקצב הביט", שהועלה במסגרת סדרת "האנדלוסית לילדים" של התזמורת האנדלוסית של אשדוד. במסגרתו הם בחרו להביא את הביט לביטלס, אלא מה (ולו רק בשל משחק המילים. טוב, לא באמת), והלכו על הלהיט "Twist and Shout" וערבבו אותו עם השיר "Smoke on the Water", צפו.

 

חיי לילה 

דואואים מוזיקליים תמיד עבדו יפה פה, ובעיקר הוכיחו שעם האטיטיוד הנכון - גם שני אנשים יכולים להישמע טוב יותר מביג בנד. צמד כזה, שמושך אליו לא מעט תשומת לב הוא ההרכב לילה, של אבישג כהן רודריגז ומיה פרי.

 

הצליל שלהן מוכר, האיכות הפרי-סטיילית ניכרת ומוכרת, אבל משהו בעובדה שמעטים עוד עושים זאת היום ב-2017 (ועוד עם גיטרות, גוועלד) הופך אותן מיוחדות עוד יותר. הן מאלתרות ומנגנות חופשי בספרה מוזיקלית שדורשת תכנון קפדני עד הפרטים הקטנים, ואלו, לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת, יכולים לכבות ניצוצות גדולים של מקוריות.

 

לילה מצטרפות לזרם החדש ברוק הישראלי, שמובל, כמה מרענן, על ידי נשים. מפתה לשים אותן בשורה אחת עם שמות כמו הילה רוח ודאף צ'אנקי המעולות. זה בדיוק מה שנעשה! השיר "I've Been" יוצא במסגרת אלבום הבכורה שלהן, שייצא בסוף החודש - וכאן הוא מלווה בקליפ חולי וסוראליסטי שביימה להן הצלמת גוני ריסקין. לילה ישיקו את אלבומן "Laila Volume 1" ב-25 במרץ במועדון הבסקולה בתל אביב, שם יארחו את המסך הלבן, הילה רוח ועוד הפתעות.  

 

תרימי

ואגב לילה. "אני לא עצוב, זה פשוט שהם שמחים מדי" שרים חברי האוסטרי, הרכב חביב ומלנכולי לייט, בשירם "מרפסת" שמתאר את תל אביב על סך קלישאותיה, ואת חייו של אדם שלא ממשיך להתחבר לסצנת הלילה של העיר. 

 

במילותיהם, "השיר מדבר על הקונפליקט שבין הציפייה שאולי קיימת אצל הצעירים החיים בתל אביב, שיצאו לשתות ולרקוד, יניחו בצד את הדאגות היומיומיות, יעופו על החיים, לבין תחושת הזרות ואי השייכות שלנו, חברי הלהקה, לסצינה. בעוד אנחנו מעדיפים לשבת במרפסת בבית ולדבר על החיים". עם גישה כזו לא ברור איך הם נכנסו לברקפסט בכלל.   
 

יש לך דואו 

ועוד צמד, אבל בקטע אחר. טוטו טנגו (Tuto Tango) הוא דואו אלקטרוני (לא דואר אלקטרוני) חדש מהניילונים, בשלבי הקלטת אי.פי ראשון. מאחוריו עומד רועי דותן, מוזיקאי ותיק ואיכותי בסצנה, ומי שמוכר לרבים מהרכבים כמו מלכת הפלקט, פאנקייק והמועדון. דותן, שמאחוריו כמעט 20 שנות עשייה מוזיקלית, חבר לאלינור שריקי, המוכרת לרבים כאלינוריגבי (כן, כמו ההיא של ג'ון ופול, ששירי מימון לא הכירה פעם. חפשו אותה בטוויטר. בבקשה).

 

על פי האגדה (או ההודעה לעיתונות), השניים חולקים את אותו הדיי ג'וב, וכשדותן השמיע לשריקי ביט חדש שהגה, הלבישה זו עליו אחד מהטקסטים שלה, שמי שמכיר אותה (לפחות מהרשת) יודע שנכתבו מדם לבה.

 

התוצאה - סינגל ראשון, "Stamens", שכולו מנימילזם צ'יל-אאוטי בואכה חדר מיטות, שקצת מזכיר את מורצ'יבה או גרוב ארמדה. השניים מבטיחים שקצר הנגן (כן, המצאנו מושג. תחיו עם זה) הולך להיות סלט של שלל ההשפעות המוזיקליות של השניים, והסינגל הראשון בהחלט מעורר סקרנות לעוד מהגרוב הזה. Tutu Tango יקיימו הופעת בכורה ב-5 באפריל ברדיו EPGB בתל אביב.

 

ליאת, מי את?

ווקאלית קשה להתחרות בליאת אליהו, מהזמרות היותר מוכשרות בארץ, שנמצאת בשטח כבר תקופה ועדיין לא פרצה. אולי זה יקרה לה עכשיו עם "תן לי", סינגל שני מתוך אלבום בכורה שעתיד לצאת בקרוב. את המילים והלחן כתבה אליהו בעצמה, ובעוד הן לא רעות בכלל, ייתכן שכותב חזק הוא כל מה שהיא צריכה כדי להתרומם ולצבור לעצמה קהל. 
 
בינתיים היא יכולה להתהדר בתואר "זמרת נהדרת" שקצת מזכירה את אלבום הבכורה הבאמת מוצלח של נלי פורטדו. מה אתם מסתכלים ככה? היא הייתה מצוינת בהתחלה, בטרם הגיע טימבלנד וחירב גם אותה.
 

מכונת הלהיטים

מה משותף לשירים "פיסה מזכרוני" של עדן בן זקן, "בשעות הקטנות" של ניב דמירל, "הרבה ממך נשאר" של לירן דנינו, ושיריו של עומר אדם, "פוליטיקה וסקס" ו"עצוב לי שזה ככה"? אנחנו נגיד לכם - אורי בן ארי, אדם עם שם מינימליסטי אך לא מעט כישרון ויכולות ברורה לכתוב להיטים.
 
וכמו לא מעט כותבי צללים, גם אב"א חש בשנה האחרונה רצון לעבור אל קדמת הבמה. והוא אכן עושה זאת, עם סינגל הבכורה שלו "אושר לדקה", מתוך אלבום מלא שהפיק לו אביחי טוכמן.
 

"'אושר לדקה' מספר על הרדיפה אחר רגעי אושר, ואת חוסר האונים שחשים כשאותם רגעים נגמרים", מספר המוזיקאי. הסינגל מלווה בקליפ שצולם ובוים על ידי אבי בן זקן ואורי בן ארי, ואם נחזור לרגע לפינתנו האהובה "למה זה דומה?", אז קשה שלא לענות "מה זאת אומרת? לעברי לידר אזור 99'. נגיד, "הכוס הכחולה". בקיצור, לא השוואה רעה בכלל.

 

גראס חופר

כבר כמה זמן שיש דיבור על "העיר הזאת", מחזמר ראפ של תיאטרון האינקובטור שזוכה לשבחים רבים. כמצופה מהשחקן הראשי בהצגה מסוג זה, הוא המוזיקאי, השחקן ומשורר הספוקן וורד עמית אולמן - פדרו גראס בשבילכם - אלבום ראשון הוא עניין של זמן.

 

ואכן, "חצי סוגריים" ייצא בקרב ויכיל פואמות של גראס, מי ש"נותן כבוד למילה עוד כשכל הראפרים מרחו את נשמתם על הקירות בגרפיטי", במילותיו. הטוויסט? אולמן מלווה את יצירות הספוקן וורד שלו בכלי נגינה, מה שיוצר דיסוננס קל בראש של רבים מאיתנו, אבל אתם יודעים איך זה, באמנות כמו באמנות.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חגי דקל
איך נשמע מי שכתב לה את הלהיט?
צילום: חגי דקל
לאתר ההטבות
מומלצים