שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח המבקר - כשל דמוקרטי ראשון במעלה
    אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם

    דו"ח מבקר המדינה בעניין צוק איתן כולל ביקורת בשני צירים מרכזיים. הציר האחד הוא הביקורת על ראש הממשלה, שר הביטחון, המטה לביטחון לאומי (המל"ל) והשב"כ על שלא עדכנו את הקבינט באיום המנהרות כראוי ובצורה מקיפה. הציר השני הוא הביקורת המופנית בעיקר כלפי צה"ל, על חוסר שיתוף הפעולה המלא שלו עם המל"ל.

     

    בנושא הראשון, נמצא כי הקבינט המדיני-ביטחוני, גוף קבלת ההחלטות האזרחי העליון של מדינת ישראל בנושאי ביטחון, כמעט שלא היה מודע לאיום המנהרות, האיום המרכזי שהציב חמאס על אזרחי ישראל, ובוודאי לא לתוכניות הטיפול באיום זה. זאת למרות שראש הממשלה ושר הביטחון היו מודעים בהחלט לאיום, ואף הכינו תוכניות להתמודד עימו.

     

    אין לדעת אם משהו בתמונה הצבאית היה משתנה אם חברי הקבינט היו מיודעים כראוי בדבר איום המנהרות, אך אין ספק שיש פה כשל דמוקרטי. חוק יסוד: הצבא, המהווה את עמוד התווך של חוקת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, קובע כי "הצבא נתון למרות הממשלה" והאחרונה מיוצגת על ידי הקבינט. לא בכדי, ראש הממשלה אינו מוזכר כלל בחוק ושר הביטחון אינו אלא "הממונה מטעם הממשלה על הצבא".

     

    מבנה זה אומץ כלקח מר ממלחמות העבר: אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם. בדמם של חיילי צה"ל נכתב כי יש להרחיב את מערך קבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, ולשתף בו את הממשלה, היא הגוף הביצועי העליון במדינת ישראל.

     

    חוסר השיתוף של הקבינט אינו מקרי. זוהי תופעה החוזרת על עצמה, שלפיה ראשי הממשלה ושרי הביטחון, המופקדים על ניהול הביטחון השוטף של מדינת ישראל אינם ששים לשתף בהחלטותיהם את שרי הממשלה. לאורך השנים ניתנו לתופעה הסברים רבים: נאמר כי שרי הקבינט אינם מבינים בעניינים ביטחוניים, כי הם מדליפים חומרים מישיבות קבינט, וכי גם כאשר נמסרים להם חומרים הם אינם טורחים לקרוא אותם. כל אלו הם תירוצים. בידי ראש הממשלה הסמכות והיכולת לשנות את המצב. העובדה שהוא אינו עושה זאת מעלה את החשד שמא חוסר השיתוף של חברי הקבינט נובע מחוסר רצון לוותר על הסמכות הביטחונית הייחודית המוקנית לראש הממשלה.

     

    כאמור, הדו"ח כולל ביקורת נוספת, ביחס לחוסר שיתוף הפעולה של צה"ל עם המל"ל. בעקבות מלחמת לבנון השנייה ביקשה המדינה ליישם המלצה ישנה, שהודגשה בוועדת וינוגרד על פיה יש להקים מטה חזק לביטחון לאומישיאפשר לקבינט ולראש הממשלה לפקח על גופי הבטחון, ויציע בפניהם חלופות פעילות שונות

     

    דו"ח המבקר מתעד את סירובו של שר הביטחון לשתף פעולה עם המל"ל בנושאים מסוימים ואת כפירתו ביכולת הביצוע של גוף זה. כמו כן, מוזכרות בדו"ח דרישות בירוקרטיות מכבידות שהטיל הרמטכ"ל על כל שיתוף פעולה של צה"ל עם המל"ל. אף כאן נדמה שאין מדובר בוויכוח ענייני, אלא במאבק על כוח. צה"ל אינו שש לוותר על הבלעדיות ארוכת השנים שלו ביחס לאסטרטגיה הביטחונית של מדינת ישראל, ומעכב את פיתוח המל"ל, האמור לספק חלופות להצעות האסטרטגיות של הצבא.

     

    ויש כמובן קשר בין שני צירי הביקורת. המל"ל הוא גם הגוף האמור לתווך את נושאי הביטחון לחברי הקבינט. בלא פעולה יעילה שלו, לא ייתכן דיון משמעותי בקבינט.

    לכן, כשיחלפו הכותרות, על ראש הממשלהו לדאוג לכך שהקבינט המדיני ביטחוני יוכל לפעול כראוי וכנדרש, ושצה"ל ישתף פעולה עם המל"ל ויאפשר לגוף לקיים את חובתו החוקית. אזרחי מדינת ישראל שילמו בעבר מחירים כבדים על ריכוז הכוח בידי ראש הממשלה מול הממשלה, ובידי צה"ל. אין לוותר על הדרישה כי הלקחים שנלמדו בעבר ייושמו לפני המערכה הבאה

     

    פרופ' עמיחי כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בשנת 2014 יצא ב"ידיעות ספרים" ספרו "יורים ושופטים - ביטחון ומשפט בישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דו"ח המבקר - כשל דמוקרטי ראשון במעלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים