איומי פצצות בבתי ספר יהודיים: לפנות או לא לפנות?
מוסדות בקהילה היהודית בארה"ב קיבלו בחודשיים האחרונים יותר מ-100 שיחות איום, וברוב המקרים פונו כל יושביהם לשעות. עכשיו יש מי ששואל: "מחבלים לא מתקשרים להודיע כשהם מטמינים פצצה - הפינוי לא משחק לידי המטרידים?". דיווחים: "רבות מהשיחות מגיעות מחוץ לארה"ב"
גל האיומים על מוסדות של הקהילה היהודית בארה"ב מאלץ שוב ושוב מנהלים של בתי ספר ומרכזים קהילתיים להחליט אם לפנות את המקום כדי לא להסתכן או לסמוך על העובדה שעד כה התבררו כל האיומים כאיומי סרק – ולהימנע מפינוי. יותר מ-100 שיחות איום כאלה כבר התקבלו במוסדות יהודיים בחודשיים האחרונים, והפינויים החוזרים ונשנים מותחים את עצביה הרופפים של הקהילה.
ברוב המקרים קיבלו המוסדות היהודיים הוראה לפנות מתוכם את כל האנשים, וחזרתם התאפשרה רק לאחר ששוטרים בדקו את המקום ווידאו שאין בו שום פצצה. יש מומחים לרשויות אכיפת החוק התוהים בקול רם אם ההחלטה לפנות את יושבי המוסדות איננה תגובה מוגזמת, במיוחד בהתחשב בכך שניסיון העבר מלמד שמחבלים אינם נוהגים להזהיר את קורבנותיהם לפני שהם יוצאים לפעולה.
"בכל פעם שאנחנו מפנים בית עסק או סוגרים אותו אנחנו נותנים לאנשים האלה להרגיש שהם יכולים לשבש את הכול בשיחת טלפון פשוטה", אומר סטיב אלברכט, קצין משטרה לשעבר ומומחה להערכת סיכונים מקולורדו. "כך האנשים שמוסרים את האיומים האלה באים לידי סיפוק, ואני רוצה לעצור את זה".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שבשבועות האחרונים ספג ביקורת בטענה שהוא אינו מגנה באופן תקיף מספיק את הפעולות האנטישמיות נגד יהודים בארה"ב, פתח את הנאום שנשא בלילה האחרון בקונגרס בגינוי החריף ביותר שהשמיע עד כה בנושא האנטישמיות. "האיומים האחרונים נגד מרכזים של הקהילה היהודית וחילולם של בתי עלמין יהודיים מזכירים לנו שאף שאנחנו מדינה שיש בה חוסר הסכמה בנוגע למדיניות אנחנו מתאחדים סביב גינוי השנאה והרשע בכל צורותיו המכוערות", אמר טראמפ.
האיומים האנטישמיים הם נופך נוסף בתופעה הולכת וגוברת של מתיחות בבתי הספר, שבמסגרתה מתקבלות שיחות איום המשבשות את סדר היום בהם. במקרים רבים נסגרו בתי הספר ובמקרים אחרים הוחלט מיד להתייחס לשיחות הטלפון כאל מתיחה.
בדצמבר 2015 נאלצו הרשויות בלוס אנג'לס להורות לסגור את כל בתי הספר ליום אחר בעקבות שיחת איום. מפקד משטרת ניו יורק, ביל ברטון, כינה זאת אז "תגובה מוגזמת מאוד". כשבעיר שלו התקבלו איומים דומים – הוא החליט להתעלם מהם. "זה מה שהם רוצים", אמר אז ברטון. "בין שמדובר בתעלול ובין שמדובר במחבל אמיתי – הם רוצים לזרוע פחד".
גרביר גרוול, התובע של מחוז ברגן בניו ג'רזי, התמודד עם כמה וכמה שיחות איום שהגיעו למרכז של הקהילה היהודית. לדבריו את ההחלטה אם לפנות את המוסדות או לא – מקבלים המוסדות עצמם טוב מכל אחד אחר. "כשמעורבים בזה ילדים או בתי תפילה אנחנו מעדיפים באופן טבעי לנקוט משנה זהירות מאשר להסתכן ברשלנות", הוא מסביר. "זה מצער כי זה יוצר היסטריה בבתי ספר ובבתי תפילה, מקומות שאנחנו מניחים שהאנשים בטוחים בהם, וזה מה שמדאיג".
לדברי גרוול התובעים במחוז שלו נפגשו עם המנהלים של בתי הספר ועם מנהיגי מוסדות הדת כדי לגבש את הדרך הטובה ביותר להבחין בין שיחת איום אמתית לבין מתיחה. הם עובדים גם על פיתוח תוכניות פינוי ועל איסוף ראיות שילמדו מהיכן מגיעות שיחות האיום. כלי תקשורת בארה"ב דיווחו ביממה האחרונה כי יש חשד שרבות משיחות האיום מגיעות מחוץ לתחומי ארה"ב.
מליסה פלוטקין, בכירה במרכז של הקהילה היהודית ביורק שבפנסילבניה, אומרת כי ההחלטה לפנות את כל יושבי המרכז שלשום אחרי שהתקבלה בו שיחת איום הייתה חלק מתוכנית הנהלים של המרכז. לדבריה המרכז אינו רוצה להיכנע לפחד, אבל ביטחון אנשיו, ילדיו וחבריו נמצאים מבחינתו בראש סדר העדיפויות. "הדבר החשוב ביותר הוא שהילדים יהיו בטוחים ויקבלו אוכל כמו שצריך, שנדע איפה נמצא כל אחד מהם ושהם לא יראו שום הבדל בהתרחשות. חשוב שהם יגידו לעצמם רק 'אוקיי, עשינו טיול היום'. האם השגרה שלהם השתנה מעט? כן, אבל כשחזרנו ביום שלישי בבוקר חזרנו יש ללימודים".
לפנייה לכתב/ת 
