שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שובו של הצייד: מבט על קבוצת אוריון
    בימים אלה של שיא החורף, תופסת את העין אחת מקבוצות הכוכבים היותר בולטות בשמים – זוהי קבוצת אוריון, הצייד, הנראית במלוא הדרה בשעות הערב המוקדמות של חודשי החורף בכיוון דרום

    בניגוד לרוב המכריע של קבוצות הכוכבים בשמים, שהכוכבים המרכיבים אותם מצויים במרחקים שונים מאיתנו ורק נראים מקובצים על רקע כיפת השמים, מרבית כוכבי אוריון יוצרים קבוצה אמיתית בשמים, שהיא אגד הכוכבים של אוריון המצוי במרחק של כ-1,500 שנות אור מהשמש. כוכבים אלה נוצרו באותו איזור בשמים.

     

    צורתה של קבוצת אוריון מוארכת, ארבע כוכבים היוצרים מלבן כשבתוכו שורה של שלושה כוכבים בהירים. בשני קודקודיו של המלבן מצויים שנים מהבהירים בכוכבי השבת - ריגל וביתאלג'וז המציינים את שני קודקודיו הנגדיים – ביתאלג'וז בקודקוד הצפון מזרחי וריגל בקודקוד הדרום מערבי. בתוך המלבן מצויה שלישיית כוכבים המציינים את חגורת הצייד ומדרום להם שלישייה נוספת, קומפקטית ובהירה פחות, הנמתחת בקו צפון-דרום. המבנה של שתי השלישיות יוצר מעין חץ שמצביע צפונה וחובבי הניווטים בארץ מכירים אותו כחץ הצפון, מאחר שהוא מצביע באופן גס לכיוון צפון.

     (צילום מסך)

    קבוצת אוריון היא אחת מקבוצות הכוכבים הבודדות ששמה המקראי - כסיל - השתמר עד ימינו. צורתה המיוחדת וכוכביה הבהירים הקנו לה מקום של כבוד במיתולוגיות שונות. שמה העברי, כסיל, מופיע שלוש פעמים במקורות: בספר איוב פעמיים: "עֹשה-עש כסיל וכִימָה וחדרי תֵמַן..." (איוב, ט', ט'); וכן - "התקשר מעדנות כימה או מֹשכות כסיל תפתח..." (איוב, ל"ח, ל"א). בספר עמוס מוזכרת הקבוצה שוב בדומה לפסוק המצוין בספר איוב: "עֹשה כימה וכסיל..." (עמוס, ה', ח'). ייתכן שבפסוק הבא בספר ישעיהו הכוונה שוב לאותה קבוצה, הפעם ברבים: "כי-כוכבי השמים וכסיליהם לא יָהֵלו אורם..." (ישעיהו, י"ג, י').

     

    עמי הפרת ראו בגילגמש את הגיבור הלאומי שלהם ומיקמוהו בשמים בקבוצת הכוכבים של אוריון. גילגמש, עוטה עור האריה, נלחם בשור השמימי (קבוצת שור המצויה מעט צפונית-מערבית לקבוצת אוריון) המצוי ממערב ומצפון לקבוצת אוריון ומאיים עליה בקרניו. גילגמש יצא למסע ארוך בעקבות מותו של חברו אנקידו בחיפוש אחר האלמוות ועלילת הסיפור היא בסיס לסיפורים מיתולוגיים אחרים כגון סיפור המבול המסופר על ידי אוטנפישתים, הנחש ועץ החיים ועוד. עלילות גילגמש התגלגלו כנראה לעלילותיו של הרקולס במיתולוגיה היוונית.

     

    יש הסבורים שמקור השם היווני של הקבוצה הוא מסופוטמי ופירושו "אור". שם זה התגלגל מאוחר יותר לשם היווני אוריון. המצרים ראו בו את האל אוסיריס הנוהג בספינה (המצויינת על ידי קבוצת ארנבת המצויה דרומית לקבוצת אוריון) הנושאת את נשמות המתים. עדות לקשר בין קבוצת אוריון ולעולם הבא מצוי בפירמידה הגדולה של ח'ופו, כאשר אחד מהפתחים היוצאים מחדר הקבורה בפירמידה מצביע לכיוון בו מצויה קבוצת אוריון בשמים, זאת כדי שיקל על נשמות הקבורים בה להגיע אל ספינת אוסיריס.

     

    כמו גילגמש בן האלים, גם הגיבור היווני שאת שמו נושאת הקבוצה היה בן אלים. הסיור הבא אינו מחמיא במיוחד לשמו של הגיבור, והוא מתאר את זאוס, פוסידון והרמס הפוגשים את איריֶאוּס שהיה רועה צאן חשוך ילדים. הרועה העני, שלא ידע את זהות שלושת הולכי הרגל, הזמין אותם לביתו ושחט את השור היחיד שהיה לו, כדי להגישו לאורחיו כמנהג הכנסת האורחים.

     

     

     

    לאחר שסעדו את לבם, שאלו שלושת האורחים את מארחם העני אם יש בלבו משאלה כלשהי, והלה השיב להם שרצונו בבן. שלושת האלים יעצו לו לקבור את נבלת השור שהגיש להם באדמה, ומשעשה כן, נאספו שלושתם סביב הנבלה והטילו בה את מימיהם בצוותא. מקץ תשעה חודשים נולד אוריון (ככל שייראה הדבר מוזר, המילה היוונית "אוריון", Orion, מקבילה למילה Urine שמשמעותה שתן). סיפור שלוש האלים המבשרים על בוא ילד לעולם חוזר במיתולגיות ואגדות שונות.

     

    על אוריון הצייד נכתבו אגדות רבות. הוא היה מאוהב בפליאונה, אמן של הפליאדות. קבוצת הכוכבים בקטנה, המציינת את הפליאדות, ממוקמת בכתפו של השור, מערבית לאוריון, ואוריון האומלל רודף אחריהן מדי ערב. מותו של אוריון בא לו על ידי עקרב, כאשר אוריון היה במסע צייד עם האלה ארטמיס (גם לאגדה זו כמה גרסאות). הגרסה של אובידיוס, לפיה העקרב הרג את אוריון כיוון שזה התקיף את ארטמיס, אלת הצייד, היא המקובלת כיום, כיוון שהיא מסבירה מדוע כשאוריון נמצא בשמים, העקרב מצוי מתחת לאופק ולהיפך.

     

    קבוצת אוריון מצויה בימים אלה של סוף החורף בדיוק מעל האופק הדרומי. לזיהוי קבוצת אוריון בשמים אפשר להיעזר באחת מהאפליקציות עבור טלפונים סלולאריים או במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.

     

    כוכב העל-ענק האדום

    החלק העיקרי של הקבוצה הוא המלבן שקודקודו הצפון מזרחי הוא הכוכב העל-ענק ביתאלג'וז המצוין באות היוונית "אלפא" שהוא הכוכב הבולט והמעניין בקבוצה. מקור השם הוא בערבית ומשמעותו בית השחי של הענק (באט אל-ג'אוזה). בספרים עבריים ישנים אפשר למצוא את השם בית האגוזה. זהו כוכב עצום בגודלו – קוטרו גדול פי 900 מקוטרה של השמש והוא יכול להכיל בקרבו כחצי מיליארד שמשות.

     

    לו היה ממוקם במקומה של השמש, היה מסלולו משתרע עד מסלולו של צדק, כאשר מסלוליהם של כוכבי הלכת חמה, נוגה, ארץ ומאדים היו אי שם בקרבו. צבעו של בית'אלג'וז אדום. זהו הכוכב העל-ענק האדום הקרוב ביותר לשמש ומרחקו מוערך בכ-650 שנות אור. עוצמת אורו הנראה גבוהה כמעט פי 100,000 מעוצמת אורה של השמש, אך רוב הקרינה של הכוכב היא בתחום האינפרא-אדום.

     

    ביתאלג'וז משנה את קוטרו כשהוא מתכווץ ומתפשט בזמן מחזור ארוך שנמשך 2100 יום בממוצע. בנקודת המינימום, קוטרו של הכוכב הוא 750 פעמים קוטר השמש וכשהוא מתפשט, קוטרו עשוי לגדול בעשרות אחוזים! מסביב לכוכב הענק יש מעטפת אבק ובה התגלו גם עקבות של מולקולות מים הפולטות קרינת מיקרו.

     

    מעטפת האבק האופפת את הכוכב משתרעת למרחק הגדול פי 10 לערך מקוטרו. מסתו של מפלץ זה היא כ-15 מסות שמש וכוכבים מסוג זה יסיימו את חייהם בהתפוצצות סופר-נובה. אם אכן הדבר יקרה בעוד כמה אלפי שנים, זו תהיה ההתפוצצות הסופרנובה הקרובה ביותר לכדור הארץ בהיסטוריה הכתובה, והכוכב המתפוצץ ייראה לנו בהיר פי עשרות פעמים ויותר מהירח המלא.

     (צילום: Giphy)
    (צילום: Giphy)

    צבעו האדום-כתום של ביתאלג'וז נראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים. ביתאלג'וז הוא הכוכב הראשון שפניו צולמו על ידי טלסקופ החלל של האבל, באופן שאפשר להבחין בהתרחשויות עליהם, הודות לגודל הזוויתי שלהם הגדול יחסית. על פניו של ביתאלג'וז נתגלו כתמי שמש ענקיים, שגורמים לשינויים קלים בבהירותו.

     

    בקודקוד השני של המלבן, הקודקוד הדרום מערבי, הוא הכוכב ריגל המצוין באות היוונית "בטא", אף על פי שבהירותו גדולה יותר מזו של ביתאלג'וז המצוין באות "אלפא". יתכן והסיבה היא לעמעום אורו של ביתאלג'וז בגלל מעטפת האבק המתפשטת ממנו שייתכן שהיה בהיר יותר בעבר מאשר היום. מקור השם ריגל אף מערבית: ריג'ל אל-ג'אוזה אל-יוסרה – הרגל השמאלית של הענק.

     

    בניגוד לביתאלג'וז האדום, ריגל הוא כוכב ענק כחול, חם ולוהט. אף על פי שהכוכב מסיבי, אפילו יותר מביתאלג'וז, ומסתו מעורכת בכ-25 מסות שמש, הוא קטן יותר; קוטרו מוערך "רק" בכ-70 פעם קוטר השמש.

     

    עצמת אורו הנראה של ריגל גדולה פי 40 אלף מעוצמת אורה של השמש וזאת למרות שחלק ניכר מהאנרגיה שלו נפלט בתחום העל-סגול. צבעו הכחול נובע מהטמפרטורה הגבוהה של פניו – כ-20 אלף מעלות – הגבוהה פי 6 מזו של ביתאלג'וז. מרחקו של ריגל מהשמש 800 שנות אור. מי שמצויד בטלסקופ איכותי יכול לראות שבמרחק זוויתי קטן מריגל מצוי כוכב נוסף. זוהי למעשה מערכת של שני כוכבים הנראית ככוכב אחד שמהווה יחד עם ריגל מערכת של שלושה כוכבים.

     

    כוכבי החגורה של אוריון 

    החגורה של אוריון היא הצורה הבולטת ביותר בקבוצה. שלושת היא מורכבת משלושה כוכבים בהירים היוצרים קו ישר של כוכבים, במרווחים שווים זה מזה. שלושת הכוכבים (ממערב למזרח) הם: מינטקה (החגורה בערבית), אל-נילם או אל-נית'ם (הנזם של החגורה, בערבית) ואל ניטק – אזור החלציים. שלושתם ענקים כחולים חמים מאוד.

     

    אלניטק מצוי במרחק של 920 שנות אור ומאיר בעצמה של 8300 שמשות. אל-נילם מצוי במרחק של 1300 שנות אור ומאיר בעצמה של 30 אלף שמשות. הכוכב השלישי, אל-ניטק, מצוי מרחק של 800 שנות אור מהשמש. מצפון מזרח לו מצויה ערפילית ההמבורגר ומדרום לו ערפילית ראש הסוס, אותן נסקור ברשימה הבאה. אם נמשיך את כוכבי החגורה לכיוון מזרח (שמאלה) נגיע אל הכוכב סיריוס, כוכב השבת הבהיר ביותר בשמים המצוי בקבוצת הכלב הגדול, אחד משני הכלבים של הצייד אוריון (השני הוא הכלב הקטן המצוי מצפון לכלב הגדול).

     

    מדרום לאל-ניטק מצויים שלושה כוכבים נוספים היוצרים שורה קטנה וחיוורת יותר מכוכב החגורה, שיחד אם כוכבי החגורה וכוכב נוסף ממזרחה יוצרים את חץ הצפון המוכר לנו משיעורי הניווט, אם כי לא ממש מומלץ למצוא את הצפון המדויק לפיו. מי שיביט בעין אל השורה הקטנה יבחין שהכוכב המרכזי בה מטושטש. אין מה לרוץ לרופא העיניים – זוהי הערפילית הגדולה באוריון שאותה נסקור בהרחבה ברשימה הבאה.

    מתוך – האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים – מאת ד"ר יגאל פת-אל

    ברשימה הבאה – על הערפיליות הגדולה ויתר שכיות החמדה בקבוצת אוריון

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מצפה הכוכבים בגבעתיים, האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שובו של הצייד: מבט על קבוצת אוריון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים