שתף קטע נבחר

דרך בת כ-2,000 שנה נחשפה באזור בית שמש

במהלך עבודות להנחת קו מים לירושלים התגלתה הדרך שהשתרעה לרוחב של עד 6 מטרים, ונמשכה לאורך של כ-1.5 ק"מ. היא עוברת בנתיב הדומה לזה של כביש 375 היום

דרך רחבה בת כ-2,000 שנה מהתקופה הרומית נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, סמוך לבית שמש. בחפירות, שנעשו במסגרת עבודות להנחת קו מים לירושלים של התאגיד העירוני "מי שמש", השתתפו תלמידות אולפנת "אמי"ת נגה" בעיר.

 

צילום אווירי של הדרך (צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות ) (צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות )
צילום אווירי של הדרך(צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות )

צילום אווירי של הדרך (צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות ) (צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות )
צילום אווירי של הדרך(צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות )

מנהלת החפירה אירנה זילברבוד באתר (צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות ) (צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות )
מנהלת החפירה אירנה זילברבוד באתר(צילום: חברת גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות )

 

מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אירנה זילברבוד, אמרה: "הדרך שנחשפה עברה לפני 2,000 שנה בנתיב הדומה לזה של כביש 375 היום. היא השתרעה לרוחב של עד 6 מטרים, ונמשכה לאורך של כ-1.5 ק"מ. הדרך נועדה, ככל הנראה, לקשר את היישוב הרומי שהתקיים באזור בית נטיף, עם הדרך הראשית - 'דרך הקיסר'. דרך זו, הייתה למעשה ציר מרכזי שקישר בין היישובים אלאותרופוליס (בית גוברין) וירושלים".

 

זילברבוד הוסיפה: "את סלילת 'דרך הקיסר' מקובל לתארך לזמן ביקורו של הקיסר הדריינוס בארץ, סביב שנת 130 לספירה, או מעט מאוחר יותר, לזמן דיכוי מרד בר כוכבא בשנים 135-132 לספירה". הימצאותה של אבן מיל שנועדה לסמן מרחקים, נושאת את שמו של הקיסר הדריינוס, אשר נתגלתה בעבר בסמיכות לדרך, מהווה חיזוק להשערה זו.

צילום אווירי של הדרך (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות )
צילום אווירי של הדרך(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות )

עבודות החפירה של הדרך הרומית (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות ) (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות )
עבודות החפירה של הדרך הרומית(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות )

בנות אולפנת "אמית נגה" שהתנדבו בחפירה (צילום: אירנה זילברבוד, רשות העתיקות ) (צילום: אירנה זילברבוד, רשות העתיקות )
בנות אולפנת "אמית נגה" שהתנדבו בחפירה(צילום: אירנה זילברבוד, רשות העתיקות )

  

עד לפני 2,000 שנה היו רוב הדרכים בארץ שבילים לא ממוסדים. בתקופה הרומית, כתוצאה ממסעות צבאיים ואחרים, החלה רשת הדרכים הארצית והבינלאומית להתפתח באופן שלא הוכר עד אז. הממשל הרומי הבין היטב את חשיבות הדרכים למהלך התקין של האימפריה.

 

מהדרכים הראשיות - דוגמת 'דרך הקיסר', נמשכו דרכים כפריות אשר הובילו אל היישובים - יצרני הסחורות החקלאיות. הדגן, השמן והיין, שהיו יסודות המזון העיקריים, הובאו מכפרי האזור בדרכים הכפריות, דרך הדרכים הראשיות, ומשם - לעבר השווקים הגדולים בארץ ואף מחוץ לה.

 

עמית שדמן, ארכיאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות, הוסיף ש"הדרך הקדומה עברה בסמוך ל'שביל ישראל' של היום ואנחנו מאמינים כי היא תעורר ענין בקרב המטיילים. רשות העתיקות ו"מי שמש" הסכימו כי הדרך תשומר במקום שאותרה- לרווחת הציבור".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אירנה זילברבוד, רשות העתיקות
תלמידות אולפנה באתר החפירות
צילום: אירנה זילברבוד, רשות העתיקות
מומלצים