שתף קטע נבחר

ועדת הכספים: המדינה לא מסייעת בהוזלת המשכנתאות

ברקע מאבק בין הפיקוח על הבנקים לרשות שוק ההון, בנוגע לחלוקת הסיכונים בתיקי המשכנתאות בין הבנקים לגופים המוסדיים - מהלך שעשוי להביא לייקור המשכנתא, מתחו בוועדה ביקורת על התנהלות המפקחים הפיננסיים שפוגעת בלווים

"אף אחד בממשלה לא רוצה להוריד את מחירי הדירות. כל רגולטור מגן על הראיה הצרה שלו. אם שר האוצר לא יקים גוף ממוסד שירכז את הנושא ויתאם בין הגופים, המחירים לא ירדו". כך סיכם היום (ג') יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דיון מיוחד שיזמו חברי הוועדה כדי למנוע סכנה של התייקרות נוספת במשכנתאות, שמחיריהן כבר עלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים.

 

יוזמי הדיון טענו כי מקור הסכנה בסירובה של הממונה על רשות שוק ההון באוצר דורית סלינגר לאפשר למוסדיים לרכוש מהבנקים משכנתאות מסוכנות בשיעור מימון של יותר מ-60% ממחירי הדירות. בעקבות הסירוב הגבילה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדווה בר, את יכולת הבנקים למכור למוסדיים יותר מ-6% מתיק המשכנתאות. "מי שחושב כי בממשלה רוצים להקל על רוכשי הדירות טועה", אמר גפני.

 

"התברר לנו שאין כוונה לאף אחד מהגופים העוסקים בעניין הזה להוזיל מחירים. לכל אחד יש עניין אחר. רשות שוק ההון מעוניינת לשמור על כספי הפנסיה של האזרחים, ולא מעניין אותה מה שקורה בשוק המשכנתאות. לבנק ישראל חשוב להגן על הבנקים שלא ייקחו סיכון גדול מדי. אין לו עניין להוריד מחירים והוא מאשר להם להעלות את הריבית. באוצר רק מדברים על גביית מס מהאזרחים כאילו אין עודפי גביה של 10 מיליארד שקל.

 

"למעלה מ-15 שנה המדינה לא מכניסה את היד לכיס לסבסוד משכנתאות. הבעיה היא שהבנקים יכולים לתת הלוואות, כי יש לו את הדירה כעירבון. אבל הם לא מסתפקים בכך. הם רוצים להרוויח הרבה כסף וגם שייראו יפה בעיתונים ולא יתפרסם כיצד הם מוציאים מהדירה את מי שלא פרע את המשכנתא. זו מדיניות שצריכה להיפסק ואדבר על-כך עם שר האוצר, ועם נגידת בנק ישראל והממונה על שוק ההון", סיכם גפני.

 (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
(צילום: Gettyimages)
 

הממונה על רשות ההון והמפקחת על הבנקים הוזמנו לדיון, אבל העדיפו לשלוח את הפקידים הכפופים להן להתעמת עם חברי הכנסת. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הזכיר שנגידת הבנק והממונה על שוק ההון כבר הודו בוועדה שיש להן חלק בהתייקרויות, אבל חוששות מבועה. ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) קרא להילחם במונופול של הבנקים ולפתוח את השוק לתחרות עם הגופים המוסדיים.

 

יואב גפני מרשות שוק ההון הזכיר ש"מגבלת ה-60% על מהמערכת הבנקאית קיימת הרבה שנים, מה שלא הפריע לבנקים ולמוסדיים לקיים עסקאות במשכנתאות. הבנקים מוכרים למוסדיים את התיקים הללו. אנחנו מברכים אבל מגבילים. מטרת הרשות לשמור על הפנסיה של המבוטחים. הדרישה החדשה לעלות את המשכנתא ל-75% ממחיר הדירה מסכנת יותר את כספי הפנסיה לכן אנחנו חושבים שההוראה סבירה".

 

מרב שמש מבנק ישראל הגיבה ש"מחירי הדירות התייקרו מאוד ולכן משקי הבית נוטלים הלוואות הרבה יותר גדולות ולשנים ארוכות יותר ונטל החוב על משקי הבית הולך וגדל. בנק ישראל רוצה לשמור על הלווים שלא ייקחו משכנתא מעל 50% ממחיר הדירה ליותר מ-30 שנה. זה אלמנטרי לשמור על הלווים שלא יתפתו לרכוש דירות במחירים מופקעים. לכן אנחנו מוכנים לתמוך פיננסית אם המטרה היא להגדיל את היצע הדירות".

 

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים, יורם מועלמי, אמר, "בנק ישראל אמור לסייע לצמצום הפערים החברתיים, אבל לא רואים איך הוא מסייע בכך כשהריבית היא אפסית". לדברי סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אורן שלו: "הבנקים מוכרים למוסדיים את תיקי האשראי שלהם, כי אין להם מספיק כסף נזיל. ואם מוכרים את התיקים האלה עוד מישהו גוזר קופון ולכן מיולי יש עלייה בריביות על המשכנתאות".

 

בדיון עלתה הטענה שנוטלי המשכנתאות מקבלים את ההלוואה 12 יום לאחר שחתמו עליה. היו"ר גפני אמר לבנק ישראל, "אני מצפה שתעלו ל-24 יום. לא סביר שתתנו 12 יום רק בגלל שאתם לא רוצים שייקחו משכנתאות".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים