מיוחד: תיעוד לילה עם מסתערבים במחנה פליטים
העיכוב המסוכן שכמעט ביטל את המשימה, הירי שלא אושר לעבר משליך המטען, נסיון הלינץ' שנהדף ב"ירייה נקייה", הפיתיון שבו נפלו הפלסטינים - ורגע החשיפה. כתב ynet הצטרף למבצע של חטיבת עציון והמשטרה באזור בית לחם, ראה את ההפתעה למתפרעים ושמע איך מלהקים לוחמים לתחפושת
בשעה 4:00 לפנות בוקר במחנה הפליטים דהיישה שליד בית לחם ניתן הסימן הסודי - וקרוב לעשרה ממפרי הסדר, רעולי פנים, התנפלו על חבריהם אל מול יותר מ-100 פלסטינים חמומי מוח: זה לא הלך חלק, לא לפי התוכנית, ובעיכוב של כמעט שעה. חלפו שניות לאחר חשיפת אותם עשרה מפרי סדר כלוחמי יחידת המסתערבים (ימ"ס) של משמר הגבול בירושלים, עד שעשרות ממפרי הסדר הסתערו על אחת החוליות, שעמדה בנקודה רחוקה וחשוכה יחסית מיתר הכוח.
הכוח הצה"לי הגלוי, שספג את מטחי האבנים, הבקבוקים והקרשים, עמד במרחק של לפחות 200 מטרים. סכנת החיים למסתערבי החוליה הייתה ברורה ומיידית. הלינץ' היה קרוב מתמיד. לא היה להם את הזמן ללחוץ על כפתור מכשיר הקשר כדי להזעיק תגבורת. שלושה מסתערבים שהתגלו, אוחזים בעצור משתולל, מול עשרות מפרי סדר בלב מחנה פליטים. בהחלטה רגעית, אחד מהמסתערבים שלף את אקדחו וירה. הוא כיוון לעבר "חומת מפגע", קיר שהיה סמוך להמון הזועם. הם נבהלו וברחו. אם היה פוגע ברגלו של אחד מהם, הוא היה פועל לפי הפקודות וההוראות. בהמשך, בתחקיר שיבצעו הכוחות, יקבל הלוחם שירה שבחים ממפקדיו שהרחיק את הסכנה באופן נקי, ללא פצועים בצד הפלסטיני.
הצטרפנו למבצע של החטיבה המרחבית עציון בשבוע שעבר במחנה הפליטים האלים שסמוך לבית לחם. על פניו מבצע שגרתי: עשרות לוחמים מגדוד "צבר" של גבעתי ו"רם" של פיקוד העורף שאחראים על הגזרה, נכנסו להחרים מכונות דפוס שבעליהם הדפיסו באמצעותם כרזות התומכות בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, וכן לתפוס שני כלי רכב ישראליים שנגנבו כחודש לפני כן, על מנת להשיבם לבעליהם.
כמו בכל פעולה כזו, השריקות של מפרי הסדר העירו את המחנה הרדום עוד כשרכבי הספארי הגדולים של צה"ל ירדו מציר 60 לכניסה למחנה הפליטים. המחנה התעורר לחיים. המח"ט, אל"מ רומן גופמן, קצין מחושב וקר רוח, עבר בין הכוחות ווידא שהם מאבטחים את הגגות, נקודת תורפה מבצעית בכל מחנה פליטים צפוף.
משאית הגרר התקשתה לחלץ את אחד מכלי הרכב הגנובים, ובו בזמן בבית הדפוס הסמוך מצא עצמו הבעלים הפלסטיני מתחנן בפני גופמן שישאיר לו לפחות את אחת ממכונות הדפוס. "אני מבטיח שיותר לא אדפיס כרזות פוליטיות. אחתום לך אם צריך. עשיתי את זה רק בשביל כסף, כמו שאני מדפיס לכולם", ביקש את רחמי המח"ט, "זה פוגע בפרנסה שלי. יש לי ילדים לגדל". המח"ט לא התרגש: "מה שהדפסת עושה לך טרור ואלימות פה אצלך בבית, במחנה הפליטים. לא נחרים לך את כל הציוד, אבל כן ניקח שתי מכונות גדולות. תבוא בעוד שבועיים, נשמור לך עליהן, תתחייב בכתב שלא תפיץ שוב כרזות טרור, ואז תקבל אותן חזרה".
כשבחוץ החלה להתגבר הפרת הסדר, גופמן שמר על שקט ונכנס למרכול 24/7 סמוך, לחץ את ידי המוכרים וניהל איתם שיחת חולין על חייהם, כאילו שמחוץ לדלת לא יורד גשם של אבנים על חייליו מכל עבר. אף אחד מהפלסטינים בחנות לא ידע על הדרמה שצפויה תוך דקות. כוח תצפית צה"לי זיהה שמפרי הסדר הפלסטינים מתחילים להתרכז בכמויות גדולות, אך בניגוד לתכנון המקורי, הם מדלגים מסמטה לסמטה, ולמעשה מתפזרים לנקודות שונות. בפאתי המחנה, בשתי מכוניות פלסטיניות, חוליות המסתערבים רק מחכים קפוצים לאור הירוק. זה לא מגיע. פעולת "קטיפה" על סף ביטול.
הכובעים נשלפים
הלילה ערפילי, ומזל"ט "רוכב שמיים" לא הופעל. המודיעין על מאות מפרי הסדר שהצטברו מוגבל. הפעם נראה שגם הפלסטינים למדו: הם מיהרו לקחת מכל הבא ליד - גלגלי בטון, מקררים, מכונות כביסה, מוטות ברזל ענקיים - ופיזרו חסימות, שמנעו מהכוחות הירוקים לצאת ומהכוחות המסתערבים להיכנס. אל"מ גופמן מנהל שיח תחת מטחי האבנים עם עמיתו, מפקד ימ"ס ירושלים, סגן ניצב ד'. השניים מתייעצים, מבינים שאלמנט ההפתעה הולך ונשחק, שבקרוב ייתכן שמפרי הסדר יבינו שמשהו לא תקין.
מדוע כוחות הצבא שסיימו להעמיס את המכוניות הגנובות ומכונות הדפוס, עדיין במחנה? אחד הלוחמים מזהה פלסטיני מדליק מטען חבלה מאולתר ומבקש אישור לירות לעברו. גופמן מתלבט לכמה שניות ואוסר על הירי, כדי לא לשבש ולחשוף את המבצע המסוערב. המח"ט מזיז את כוחותיו הגלויים - בהם של מפקדת הכוח, סגנית מפקד הפלוגה, סגן אלמוג - כמה עשרות מטרים לכיוון הצומת המרכזי במחנה, כדי להקל על פעולת המסתערבים, למשוך את הפלסטינים אליהם. במקביל, הלוחמים הגלויים מזיזים את המחסומים, בדיעבד כדי לפנות את הדרך לרכבי המסתערבים.
ואז ד', מפקד הימ"ס, מחליט לשנות את התוכנית. כוח אחד של המסתערבים נשאר בנקודה מרוחקת יחסית ומבודדת מהפרת הסדר, כעתודה, והכוח האחר יוצא מהרכב לעבר המתפרעים. כדי להיטמע בין הפלסטינים, המסתערבים מעבים את המחסום שרק לפני דקות הקשה ועיכב את המבצע. לאחר מכן הם מצטרפים למפרי הסדר, וקולטים את מידת החשדנות מהצעירים שזה עתה הצטרפו.
לסימן מוסכם, בלי לאבד זמן יקר שיחשוף אותם, הם מתנפלים בו זמנית על שלושה מפרי סדר עיקריים. כובעי הקסקט השחורים, עם הכיתוב "משטרה", נשלפים מהכיסים לראשים. בראש של המסתערבים רצים כעת כל המקרים והתגובות (מקת"גים), ששיננו בדיון אישור התכניות, מוקדם יותר במפקדת החטיבה. יריית האזהרה של אחד המסתערבים שמנעה לינץ' גורמת לעשרות הפלסטינים להימלט לאיזור שאותו תכנן ד', מפקד הימ"ס, כאשר שינה את התוכנית: היישר למסתערבי העתודה שהמתינו ברכבם בנקודה המבודדת. הם נופלים בפיתיון, ושלושה מהם נלכדים בקלות.
אחד מהפלסטינים, כך מתברר, קטוע רגל עם פרוטזה. המסתערבים ממהרים לכסות את עיני העצורים בבד ("פלנלית"), ועשרות הלוחמים הירוקים רצים באמוק לעבר המסתערבים. "ירוקים, קדימה, תנו אבטחה!", פוקד המח"ט גופמן. אחד המסתערבים יוצא בצליעה, לאחר שמעד ונחבל בפעולת המעצר. מפקד אחת החוליות מוודא שוב ושוב שלוחמיו פרקו את אקדחיהם. רק לפני חודש כוח צה"לי ירה בטעות לעבר מסתערבי היחידה בפעולה דומה. למרבה המזל הוא לא פגע. ירי דו צדדי בגלל זיהוי שגוי הוא החשש המרכזי פה.
תספורת "מוהוק" כמו ברמאללה
מפקד הימ"ס ד', בשנות הארבעים לחייו, מחייך מהתפוקה הסופית, פי שניים מהציפיות, למרות הקשיים והעיכובים. לאשתו אמר בתחילת הערב שהוא יהיה רק בחפ"ק, שכבר מזמן, אחרי קריירה של 25 שנים כמסתערב, שאותה החל בדובדבן, הוא כבר לא בחזית הכוח. לילדיו הקטנים לא גילה דבר.
כ-800 מבצעים ביצעה יחידת המסתערבים "ירושלים" של מג"ב בשנה שעברה, מרביתם מבצעי מעצרים ואיסוף מודיעין לצד תפיסות אמצעי לחימה, ומיעוטם תפיסות כוננות בימי מתיחות. בכוח בדהיישה היה ניתן לראות מגוון: את ותיק לוחמי היחידה, בן 48, לצד מסתערבים "סדירים" בתחילת שנות העשרים לחייהם. הגיוון הזה קריטי עבור ד', שבוחר בקפידה, כמו במאי או מלהק בקולנוע, מי ייצא לכל משימה. לצעירי לוחמיו הוא התיר לאחרונה להסתפר "מוהוק", לפי צו האופנה העדכני של נערי רמאללה ובית לחם, חרף המחלוקת על היופי.
למבצע הזה, כמו לאחרים, גם הבגדים האזרחיים של המסתערבים נבחרו בקפידה, כדי לא לבלוט ולחשוף דבר מה חריג. הלוחמים עודכנו על הסלנג העדכני ביותר של צעירי מחנה הפליטים דהיישה, המזוהה יותר מכל עם החזית העממית, בטרם יצאו למבצע. את הניב הערבי המיוחד לאזור הם שיננו מזמן. יש בהם יהודים לצד ערבים נוצרים, בדואים ודרוזים.
"לכל משימה ומשימה מלהקים בהתאם את הלוחמים והלבוש שלהם, יוצרים תמהיל של לוחמים צעירים ומבוגרים", מסביר ד' בשיחה עם ynet. "הם מפגינים יצירתיות והם כלי מעולה להפתיע, לשבש, להוציא את הביטחון למפרי הסדר, שהיום זורקים עלינו אבנים ומחר יניחו מטען על הציר או יפגעו ברכב ישראלי בציר 60", מסכם המח"ט גופמן, שריונר ותיק שמצא עצמו בתוך מחנה פליטים, "לכל בעיה בשטח המסתערבים מוצאים פיתרון יצירתי ותחבולני".
לפנייה לכתב/ת 
