סנקציות חדשות על סרבני גט שבכלא

ועדת החוקה של הכנסת אישרה בשבוע שעבר לקריאה ראשונה הצעת חוק המחמירה את הסנקציות על סרבני גט היושבים בכלא בגין סירובם זה. ההצעה, שיזמה ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), זכתה לתמיכה מקיר לקיר בוועדה, וכן זכתה לתמיכתם של הרבנים הראשיים ושל בתי הדין הרבניים.

חוק בתי דין רבניים מסמיך את בתי הדין הרבניים לנקוט שורה ארוכה של צעדים במטרה להפעיל לחץ על סרבני גט לחזור בהם מסירובם. כך למשל בית הדין הרבני יכול להוציא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ, לעקל את חשבון הבנק שלהם, להגביל אותם בחידוש רישיון נהיגה ועוד. הסנקציה החריפה ביותר שיכול לנקוט בית הדין נגד סרבן גט היא מאסר - אבל אפילו זה לא תמיד עוזר.

הצעת החוק החדשה אמורה להכביד את היד על הסרבנים שבכלא, להקשות עליהם ולהפוך את חייהם לבלתי נסבלים עד שיחזרו בהם מסירובם. במסגרת ההצעה יוכלו בתי הדין למנוע מהסרבנים להשתתף במסגרת לימודית בכלא, לשלול מהם זכאות למזון בכשרות מהדרין, לשלול את זכותם לשהות באגף התורני בבית הסוהר ולשלול חומרי קריאה וכתיבה מאסירים-סרבנים שבבידוד.

ח"כ מועלם-רפאלי הסבירה בדיון כי "לבית הדין הרבני יש יכולת להפעיל סנקציות על גברים שמעכבים גט. לצערי, כשהם ממשיכים בסירובם ומגיעים לבתי הכלא ניתנות להם הטבות שמדברות על זכויות האדם שלהם, תוך התעלמות מכך שבבית יש אישה שנכנסה עמוק לחור שחור. בהצעת החוק אני מבקשת למנוע את ההטבות האלה. בין אם זה סרבן חילוני שלא ישתתף בהטבות הלימודיות ובין אם זה סרבן דתי שתישלל ממנו האפשרות לשהות באגף התורני".

"נדיר שאנחנו עוסקים בענישה של אנשים, שהמפתח לכלאם נמצא בידם", אמר ממלא מקום יו"ר ועדת החוקה, ח"כ בני בגין (ליכוד), "אבל זה מה שמאפשר לנו להטיל עונשים מיוחדים במקרה זה". בגין הוסיף באירוניה כי "משפט עממי מרוסיה אומר שכל אחד יוצא מדעתו על פי דרכו".

בדיון השתתף מנכ"ל בתי הדין הרבניים בפועל, הרב שמעון יעקובי, שדיווח כי בחמש השנים האחרונות ישבו בבתי הכלא 69 סרבני גט – ממוצע של כ-14 סרבנים בשנה. "החוק תוקן הרבה פעמים, וחשוב להמשיך במגמה הזו כדי להציל אפילו אישה אחת מכלא הגט", אמר. "המסר שצריך לעבור הוא שאנחנו מחמירים ככל האפשר". הרב הדגיש כי שלילת המזון הכשר למהדרין היא פגיעה מידתית שאינה מהווה פגיעה בחופש הדת, משום שאפשר להתקיים בכלא גם עם מוצרים שאינם בכשרות מיוחדת.

הרב הראשי של שב"ס, יהודה ויזנר, שנכח גם הוא בדיון, גילה כי בעשר השנים האחרונות הושגו בזכות רבני בכלא יותר מ-120 כתבי גט. "אני מסכים עם האמירה שהאיום שווה יותר ממימושו", אמר.

הדס (44), מסורבת גט ועם לשישה ילדים, הביעה תמיכה בסקציות החדשות. "הוא יושב שנתיים, אבל אני בכלא. לילדים שלי אין אוכל - והוא יכול לאכול מהדרין וללמוד תורה. הוא אוכל יותר טוב מאיתנו. יש לו מיטה לישון ויש לו הכל. צריך לתת לרבנות עוד כלים כדי להרתיע".

עו"ד אסנת קרפלוס, מ"מרכז רקמן לקידום מעמד האישה" הציעה להמשיך ולהטיל סנקציות נוספות על האסירים הסרבנים, גם בכל הנוגע לפעילות הפנאי שלהם, לשיחות הטלפון ולאפשרות לעבור מכלא אחד לאחר. לדבריה צריך לפגוע באסירים באיזור הנוחות שלהם.

(צילום: גיל יוחנן)

עו"ד שרה מרקוביץ', המייצגת אשת סרבן שיושב כבר 16 שנים בכלא, העלתה בדיון את הקושי של השב"ס להטיל ביוזמתו סנקציות על סרבני הגט: "כשמשאירים את זה לשיקול דעת השב"ס מעמידים אותם בניגוד אינטרסים, כי השב"ס רוצה שקט - ואסיר שייקחו ממנו את החומש יפריע. לכן צריך לעזור לשב"ס לעזור לעצמם".

עו"ד מרקוביץ הסכימה שצריך להחמיר את תנאי הכליאה של הסרבנים "כמו לאסירים ביטחוניים". היא סיפרה כי ביקשה שייקחו לבעל הסרבן שאת אשתו היא מייצגת את הטלית והתפילין - ו"נקלענו לוויכוח בנושא עם שב"ס אם זה בגדר חפצים אישיים שמותר לקחת. 20 שנה אני מייצגת בתיק הזה, והוא אף פעם לא השתולל וקילל כמו בפעם הזו".

חה"כ רחל עזריה (כולנו) הביעה דעתה שחשוב שהאסיר יידע מראש שהוא הולך לסבול בכלא. "הרגע המכריע הוא לפני כניסתו של הסרבן לכלא, והענישה צריכה להיות ברורה – שיידע שיסבול שם".

ואילו ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הבהיר כי ככל שנחמיר עם הסרבנים – כך ניטיב עם נשותיהם המסורבות. "דינו של סרבן גט אינו כדין עבריין רגיל שנענש על מה שעשה", אמר. "כאן השיקולים אחרים, כשהסנקציה היא כלפי העתיד. אם אנשים יודעים שמשמעות ההגעה לבתי הכלא היא מסוימת - יהיו פחות שיגיעו".