שתף קטע נבחר

16 שנה אחרי שננטש: נתין טוגו קיבל מעמד ארעי בישראל

צעיר אפריקני שאביו עזב אותו בארץ בהיותו ילד, נאבק יותר מעשור על הסדרת מעמדו כאן. משרד הפנים התנגד, אבל בית המשפט נחלץ לעזרתו

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הורה לאחרונה למשרד הפנים להעניק מעמד ארעי לנתין טוגו בן 28, שננטש בארץ על ידי אביו כשהיה בן 12, ומאז נאבק להסדיר את מעמדו בישראל. בכך דחתה השופטת נאוה בן אור עמדת משרד הפנים, שהסכים להעניק לו רק אישור עבודה זמני.

 

העותר נכנס לישראל ב-1997 עם אביו שהגיע לעבוד בארץ, וננטש בגיל 12. החל מ-2006 הוא ניסה להסדיר את מעמדו בישראל ולהשיג אישור ישיבת קבע, או לכל הפחות רישיון ישיבה ארעי שיאפשר לו לעבוד ולקבל זכויות סוציאליות של תושב. אולם כל שהוענק לו על ידי שר הפנים הוא אשרת תייר עם רישיון עבודה לשנתיים. מאז חודשו אשרותיו מעת לעת ושהייתו בארץ הייתה כדין. לצורך החידוש הוא נאלץ לצאת אחת לכמה שנים לטוגו לצורך חידוש דרכונו, מה שהכביד עליו כלכלית.

 

ב-2015, אחרי שבקשה שהגיש למעמד קבע נדחתה, הוא ניסה להסדיר את מעמדו מטעמים הומניטריים, אך גם בקשה זו נדחתה, בין היתר בנימוק שהוא לא צלח את "מבחן הזיקות לישראל" – הבודק את מידת התערותו בחברה הישראלית – שכן העברית שלו אינה ברמה גבוהה, ואין לו קרובי משפחה בישראל.

 

הצעיר ערער על החלטה זו לבית הדין לעררים במשרד הפנים. בהחלטה שניתנה בעניינו נקבע כי הוא דווקא כן התערה בארץ, לאור העובדה שרוב שנותיו חי בישראל והוא דובר עברית בסיסית, וכי לא ניתן המשקל הראוי לנסיבות חייו ולמספרם המצומצם של קטינים שהגיעו מאפריקה. אך למרות זאת קבע בית הדין כי "לא בשלה השעה" להעניק לו מעמד קבע, והסתפק בהארכת אשרת העבודה שלו לשנתיים נוספות, עד נובמבר 2017, שבתומן ישקול שוב את שדרוג מעמדו.

 

בערעור שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים טען העותר שהחלטת בית הדין אינה סבירה לאור המסקנה שיש לו זיקה לישראל. הוא הוסיף שדבר לא צפוי להשתנות בשנתיים שאושרו לו למעט העמקת הזיקה לארץ. לדבריו, גם לפי חוק הכניסה לישראל הגיעה השעה לשדרג את האשרה שלו למעמד ישיבה ארעי.

 

רשות האוכלוסין טענה מנגד שבית המשפט לא צריך להתערב בשיקול הדעת הרחב שיש לה בכל הנוגע למתן מעמד מטעמים הומניטריים. לטענתה, כשמתקבלת בקשה לקבלת רישיון כזה, אין חובה חוקית להעניק מעמד ארעי או מעמד קבע ואין כל מניעה להסתפק בהארכת הרישיון קיים, כפי שנעשה.

 

השופטת נאוה בן אור אמנם קיבלה את העמדה שלפיה בענייני אשרות יש לשר הפנים שיקול דעת רחב, אך עם זאת, בנסיבות העניין היא מצאה לנכון להתערב ולבטל את החלטת בית הדין לעררים.

 

לדבריה, משהגיע בית הדין למסקנה כי במבחן הזיקות לישראל "הכף נוטה לטובת המערער", היה עליו לקבל את תביעתו. לדבריה, יש לבחון את מכלול הנסיבות, ולכן העובדה שהמערער למד את השפה רק לאחרונה או שהתקשה לפרוץ מעבר למעגל חברתי מצומצם אינה יכולה להכשילו, שכן נסיבות חייו הובילו אותו לכך כיוון שהיה "עזוב לנפשו".

 

השופטת ציינה לטובת המערער את העובדה שגם בנסיבות אלו "לא נקלע לאורח חיים עברייני והתפרנס מיגיע כפיו", וכן את העובדה שלא השתהה בהסדרת מעמדו ושהייתו בארץ הייתה כדין. היא העניקה למערער מעמד ארעי מסוג א/5 לתקופה של שנתיים, שבתומן יהא על רשות האוכלוסין לשקול להעניק לו מעמד קבע.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערער: עו"ד תומר ורשה
  • ב"כ המשיבה: הילה כפיר
  • עו"ד יהושע פקס עוסק בחוקתי ומנהלי
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים