שתף קטע נבחר

שופט נגד משרד הפנים: לא פועל לפי הנהלים

שני מקרים שעסקו בשאלות אזרחות ואשרות שהייה הגיעו לשולחנו של השופט רון שפירא, שהזהיר מפני פגיעה בזכויותיהם של אזרחים ותושבים בישראל

בשני מקרים שהוכרעו לאחרונה על ידי סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בוטלו החלטות של משרד הפנים בענייני אזרחות ואשרות שהייה, תוך מתיחת ביקורת על הרשויות.

 

המקרה הראשון עסק באזרחית אוקראינה שעלתה עם אחיה והוריה לישראל ב-2005, כשהייתה בת 12. להורים ניתנה בזמנו אזרחות ישראלית בהתאם לחוק השבות, היות שהאב נכד ליהודי. הנערה ואחיה קיבלו אשרה זמנית בהתאם לנוהל מתן מעמד לנין קטין של יהודי, בהתאם לחוק הכניסה לישראל (חוק השבות "מגיע" רק עד נכדים ואינו עוסק בנינים של יהודים).

 

שנתיים אחרי העלייה יצאו בני המשפחה מהארץ לכמה שנים, וכשחזרו בשנה שעברה התעוררה שאלת מעמדה של הבת. מאחר שהייתה כבר בת 22, דחתה רשות האוכלוסין את בקשתה לקבלת מעמד מכוח הנוהל, מאחר שהמעמד הארעי בו החזיקה פקע. בעקבות זאת הגישה המשפחה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, שבה העלתה שורה של טענות נגד החלטת משרד הפנים.

 

סגן הנשיא השופט רון שפירא קבע שבהתנהלות המשרד נפל פגם המצדיק בחינה מחדש, לנוכח נוהל שחִייב אותו להתייעץ עם דסק האשרות, במקום לדחות את העותרת על הסף. הוא התחשב בכך שמדובר בצעירה שעדיין חיה עם הוריה, ואין לה משפחה אחרת שתקבל אותה בחו"ל. "בנסיבות אלו, מדובר בפגיעה משמעותית בעותרת ובמשפחתה כתוצאה מהחלטת המשיב ומן הראוי היה לבחון עניינה בהתאם לנהלי המשיב, תוך התייעצות עם דסק אשרות במטה", כתב.

 

השופט שפירא הבהיר שההחלטה פוגעת בזכויות הוריה של הצעירה (שהצטרפו כעותרים), אזרחי ישראל. כאשר מדובר בהחלטה שמגלמת פגיעה כה משמעותית בזכויות אדם, הדגיש, יש להקפיד ולפעול בהתאם לנהלים.

 

שימוע בלי מתורגמן

במקרה נוסף שהוכרע באותו היום ביטל השופט שפירא את החלטת רשות האוכלוסין לא להעניק מעמד לאזרח טורקי הנשוי לישראלית מוסלמית, בין היתר בנימוק שלא הוכחה "כנות הקשר". גם כאן הוא החליט להחזיר את העניין לבדיקה מחודשת במשרד הפנים, אחרי שקיבל את טענת העותרים שלפיה צריך היה לערוך להם שימוע עם מתורגמן שיתרגם את הדברים לשפתם, שכן היעדרו גרם לכך שלא הבינו חלק מהשאלות.

 

השופט שפירא הבהיר שגם אם יש בסיס לטענות מסוימות של המשרד, אין לפגוע בזכויות בני הזוג, ובמיוחד של האישה. "מאחר שמדובר בפגיעה בזכויות העותרת, שהינה אזרחית ישראלית, לחיי משפחה וזוגיות, ומאחר שמדובר בבני זוג נשואים, שהציגו ראיות לכאורה לקשר ביניהם, מן הראוי כי הפגם שנפל בשימוע יתוקן", נכתב.

 

בצד ביקורתו וקביעותיו, בשני המקרים הבהיר השופט שהוא לא מביע עמדה לגופם של המקרים. שני תיקים אלה, כמו גם רבים אחרים, מעידים על כך שמשרד הפנים לא תמיד מקפיד על עמידה בנהלים – דבר שעלול לפגוע קשות בזכויות האדם העומד לפניו. לעתים הדבר יכריע עניינים הרי גורל – למשל היכן אדם יוכל לחיות או לעבוד, והאם יוכל להיות עם משפחתו.

 

תפקידו של בית המשפט הוא למצוא את האיזון שבין כיבוד שיקול הדעת הרחב של המשרד מחד, ובחינת סבירות החלטותיו מאידך, תוך התחשבות בזכויות האדם הקטן העומד לפניו, בדרך כלל כמוצא אחרון לביטוי משאלות לבו.

 

  • לקריאת פסק הדין הראשון – לחצו כאן
  • לקריאת פסק הדין השני – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות באי הכוח בשני ההליכים מצוינים בפסקי הדין המלאים
  • עו"ד משה יפה עוסק בחוקתי ומנהלי
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל כהן
ארכיון
צילום: טל כהן
צילום: אריאל רבינסקי
עו"ד משה יפה
צילום: אריאל רבינסקי
מומלצים