ריאליטי בשידור חי: עוקבים אחרי העופות הדורסים

אתמול (ג') החלו השידורים של העונה השנייה בתוכנית הריאליטי הפראית העוקבת אחרי חייהם של צמד עקבים עיטיים, עופות דורסים המקננים במצוק במיקום סודי בארץ.

"פרויקט קינון הדורסים" שהחל בשנה שעברה באתר הצפרות הישראלי וזכה למליוני צפיות בארץ ובעשרות מדינות ברחבי העולם, מתעד את חיי העקבים באמצעות מצלמות מעקב. העקבים דגרו יחד על ארבע ביצים במצוק ובהמשך, תועדו גם חיי משפחת החיוויאים, עופות דורסים המתמחים בציד נחשים. 

הפרויקט המשותף לרשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע יחד עם קרן דוכיפת, צה"ל – צבא הגנה לטבע, בית ספר שדה כפר עציון והחוקר גלעד פרידמן מאוניברסיטת ת"א, סיפק דרמות רבות במהלך עונת הקינון וגידול הגוזלים עד לפריחה מהקן ובאיכות HD.  

(צילום: גלעד פרידמן)

שלוש ביצים אמורות לבקוע לקראת סוף החודש

יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים מספר כי ההיערכות השנה לפרויקט הצריכה שדרוג התשתיות הקיימות והוספת מצלמות במטרה לתעד את העופות הדורסים מקננים.

בתא שטח כה גדול, איך הצליחו אנשי הפרויקט לדעת היכן להציב את המצלמות במקום בו יבחרו העקבים לקנן? "בזכות הידע של גלעד פרידמן, חוקר העופות הדורסים, שעוקב אחרי אותו הזוג במשך שבע שנים, הוא שיער כי השניים יבחרו מקום אחר לעונת הקינון הקרובה", מספר מליחי ל-ynet. "לאחר שהשניים הגיעו לישראל, הנקבה בחרה מקום אחד, הזכר במקום השני, הם נצפו מזדווגים ולבסוף בחרו שלא לקנן על המצוק בו קיננו בשנה שעברה, אלא במקום נמוך יותר".

(צילום: מצלמות מעקב פרויקט קינון דורסים)

אשתקד משפחת העקבים עברה מתקפות של אוחים עיטיים, שגרמו להפלת הנקבה מהקן בשעת לילה ולחטיפת אחד הגוזלים שנפל לתחתית המצוק והצליח לשוב בכוחות עצמו לקן. בפרויקט מקביל לתיעוד העקבים באותו האזור, התבצע מעקב אחרי משפחת חיוויאים, שם במהלך השידור פרצה שריפה שסייעה להזעיק למקום כוחות כיבוי בזמן אמת ותועד ניסיון של חמיסת גוזל מהקן.

"כחלק מהפקת הלקחים מהעונה הקודמת בה היו לנו שריפות וגניבות, הוקצה לנושא עובד של רשות הטבע והגנים שמחובר לקבוצת הוואטסאפ של הפרויקט ויהיה גם הגורם שיוכל להגיב ראשון לכל אירוע, בנוסף לפקח האזורי שיוכל להגיע במהירות למקום".

גלעד פרידמן, חוקר עופות דורסים באוניברסיטת תל-אביב ומנהל פרויקט הצילום של הדורסים, מספר כי זוגות העקבים אחריהם הוא עוקב, שבים בכל עונה לטריטוריה שלהם. "הם שומרים אמון זה לזו לאורך השנים ונשארים יחד בטריטוריה. אני מזהה אותם לפי הניצוי המיוחד שלהם ולרוב זוגות מתחלפים באזור רק במקרה של תמותה של אחד מהם", הוא מסביר.

(צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים)

פרידמן מציין כי ההצלחה בבחירת המיקום להצבת המצלמות היא תוצאה של היכרות רבת שנים עם אוכלוסיית העקבים העיטיים שנודדת לישראל. "לכל זוג יש למעשה טריטוריית קינון בשטח של כ-500 מ"ר, בתוכה יש להם מקומות קינון אלטרנטיבים ברחבי השטח. הרעיון היה לנסות לנבא היכן הם עתידים לקנן השנה. הצבנו שתי מצלמות על שני מקומות קינון אלטרנטיבים וקיווינו לטוב", הוא מגלה. "הם בחרו את אחד מהקינים ששמנו בהם את המצלמות ומבחינתנו, זו הצלחה".

אשתקד הצליח הזוג לגדל ארבעה גוזלים שפרחו מהקן. "אירוע של הטלה ובקיעה של ארבע ביצים קורה פעם במאה קינונים", הוא מדגיש. "גם הפעם הם הצליחו להדהים אותנו והנקבה הטילה את הביצה הראשונה ב-22 לפברואר ועוד שלוש ביצים, אך הרביעית נשברה במהלך הדגירה".

לדבריו, להטלות המוקדמות יש חשיבות רבה והן מבשרות לרוב כי גם הקינון עשוי להצליח. "הזוג הזה הוא משהו יוצא דופן ואנחנו מצפים להתחלות הבקיעה לקראת סוף החודש". 

(צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים)

אתגר ההורות בטבע

במהלך עונת הקינון הקודמת, שני ההורים צדו כ-300 בעלי חיים. על פי הנתונים שנאספו, מסתבר כי השניים צדו זוחלים רבים, ביניהם חומטים מנומרים וחרדונים, בעלי כנף שונים, ביניהם יונים וחוגלות, שפע של יונקים ובעיקר שפני סלע.

"מאחר והנקבה שומרת על הגוזלים עד גיל 30 יום, הזכר הוא האחראי העיקרי על הציד והוא צד בין שבעה עד ל-14 פרטי טרף ליום", מגלה פרידמן. "זה רק מראה את הקצב המטורף שההורים צריכים לעמוד בו כדי לדאוג להישרדותם ולהישרדות הגוזלים. מדובר במגוון עצום של בעלי חיים במערכת אקולוגית בריאה שלמעשה מספקת לעיטים מזון".

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע סבור כי פרויקט המצלמות, על אף ההשקעה הכלכלית העצומה, הוא חלק חשוב בשמירת הטבע בישראל. "אני מודה כי בשנה שעברה היתה לי התלבטות גדולה אם שווה להשקיע תקציב כה גדול בפרויקט, במקום בפרויקטים אחרים לשמירת טבע, אך ההצלחה האדירה של המיזם ברמה הציבורית, כמות החשיפות העצומה בארץ ובעולם, ההתלהבות של הצופים שכנעה אותי שזה היה שווה כל שקל", הוא אומר ל-ynet.

(צילום: גלעד פרידמן)

הזוג צפוי לדגור על הביצים עד סוף החודש ואז צפויות להתחיל הבקיעות. לאחר כ-55 ימים מתום הבקיעה, אמורים הגוזלים להתחיל את חייהם בטבע ולפרוח מהקן.

מאחר ומדובר בדורסי יום, מומלץ לצפות בשידורים הישירים במהלך שעות האור ועם בקיעת הגוזלים, עיקר הפעילות תתנקז לרוב בשעות החמות של היום בהן ההורים עסוקים בציד. בעמוד הפייסבוק של הפרויקט ובפורטל הצפרות של החברה להגנת הטבע, מבטיחים לעדכן בכל יומיים לערך בתקציר האירועים של משפחת העקבים.