קרב על רב-קו במוניות שירות: "בלי זה אין טעם לרפורמה"

נוסעים רבים בתחבורה הציבורית מייחלים כבר לעלות עם כרטיסי הרב-קו שלהם גם על מוניות השירות ברחבי הארץ, אבל הממשלה מקדמת תיקון לפקודת התעבורה כדי להסדיר את נושא מוניות השירות – ללא כל התייחסות למערך הרב-קו. הנוסעים בינתיים מעדיפים להשתמש בהנחות שמגיעות להם בכרטיס ומוותרים על הנסיעה, וכך נסגרות תחנות מוניות ומתבטלים קווים מאילוצים כלכליים. ועדת הכלכלה החזירה היום (ג') את החוק למשרד התחבורה עד לתיקונו וליישום מדיניות הרב-קו גם במוניות השירות.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום בהצעה הממשלתית לתיקון פקודת התעבורה, שנועדה להסדיר את ענף מוניות השירות וקווי השירות. מוניות השירות הן אמצעי תחבורה משלים לקווי אוטובוס עירוניים, מטרופוליטניים ובין-עירוניים ומסיעות עד עשרה נוסעים, והן מעלות ומורידות נוסעים בכל מקום שבו העצירה מותרת.

(צילום: מתן טורקיה)

מוניות השירות לא נהנות מסבסוד ממשלתי, ולפי דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, סבסוד כזה, לפי שיעור הסבסוד לאוטובוסים, יעלה 360 מליון שקל בשנה. אך בארגון נהגי המוניות הפעילות טענו כי גובה הסבסוד אמור להיות נמוך יותר, משום שבמוניות מבקשות סובסידיות רק עבור הנחות הרב-קו וחופשי-חודשי לזכאים ולא גם עבור תפעול קילומטראז' – כפי שניתן למפעילות האוטובוסים.

מתוקף כך, מוניות השירות עובדות בשיטה של רווח כלכלי ולא מצליחות לעמוד בתנאי הרישיון של משרד התחבורה.

בדיון שנערך היום בכנסת השתתפה גם מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר אייל, שהצהירה כי "המשרד רואה במוניות השירות כלי משלים לתחבורה הציבורית, ורוצה לראות אותן בפריסה רחבה הרבה יותר", אך הוסיפה שמשרד האוצר "לא יהיה מוכן להקצות 300 מיליון שקל בשנה" לסובסידיה שתממן את הנחת כרטיס הרב-קו לסטודנטים ולקשישים ואת ההנחות בשימוש ב"חופשי-חודשי". "אנחנו מתקדמים עם האוצר וקרובים לסיכומים, אבל אנחנו עוד לא שם", אמרה.

בינתיים, כשבממשלה מגלגלים את האחריות בנושא ממשרד אחד לשני, הנוסעים נוטשים את קווי מוניות השירות, וכלי התחבורה הזה, שתורם ולו במעט לרשת התחבורה הציבורית בישראל שגם כך מקרטעת – הולך ונעלם.

כך למשל קורה ביפו. "קו 4 עובד במרכז תל אביב ונתנו לו שתי הארכות – לרמת אביב וליפו – אבל בעוד נהגי הקו מבצעים נסיעות לרמת אביב, על יפו הם מוותרים", אמרה בשיחה עם ynet מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב לענייני תחבורה.

(צילום: מתן טורקיה)

(צילום: מתן טורקיה)

"הם עובדים על פי כדאיות כוחות השוק כי אין להם מימון. לא משתלם כלכלית להגיע ליפו, ששם יש אוכלוסייה מוחלשת ששוקלת פעמיים אם לעלות או לא לעלות על מונית, כי רובם עם רב-קו וחופשי-חודשי כי הם משתמשים הרבה בתחבורה ציבורית. לעומת זאת, ברמת אביב לא ממש משנה אם המונית תעלה עוד כמה שקלים, יש שם גם יותר ביקוש בשל הבנייה הצפופה לעומת הבנייה ביפו. השאלה היא מה התפקיד שלהם – לתת שירות לאוכלוסייה מגוונת, כולל סטודנטים וקשישים, או לתפקד כקו רווחי איפה שכדאי".

"כולנו מבינים שאנחנו במשבר תחבורתי קשה שרק הולך ומחריף. אנחנו נוסעים ישר לכיוון של פקק טוטאלי אם לא נשנה כיוון ונשקיע בתחבורה ציבורית במקום בתחבורה פרטית", התריע בדיון בכנסת ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. "אבל כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים לשלב את מוניות השירות במערכת הרב-קו בצורה אמיתית, כולל מתן סבסוד. משרד התחבורה הזכיר בעניין זה את המספר 300 מיליון שקל, אבל לפי חישובים ראשוניים שלנו מול מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדובר על הרבה פחות", הוסיף חנין.

שלמה בורה, מנכ"ל מוניות הטייסים שמפעיל את קו 16 בתל אביב, זעק בדיון: "אתם מחזקים רק את החזקים". רגע לפני שהוצא מהאולם הוסיף: "אם אין רב-קו, אין טעם לעשות רפורמה. נשארנו בקושי 800 מוניות שירות. הנהגים עוזבים והתחנות מתמסמסות".

"אנחנו מבקשים שכל ההנחות יחולו גם על נוסעי מוניות השירות, אבל כנראה שהאינטרסים של אגד ודן עדיפים", הוסיף בורה "רק תאגידים יזכו במכרזים והענף הזה יהיה ענף לטייקונים בלבד".

בדו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוגש לוועדה בתחילת הדיונים על החוק לפני כשנה, צוין שפעלו אז 1,400 מוניות שירות – כ-40% פחות ממספרן בשנת 2010. בדו"ח גם מוצג סקר שנעשה במשרד התחבורה ובחן את שביעות רצון הנוסעים מהשימוש במוניות השירות הפופולריות; לפי הממצאים, 87% מרוצים ומרוצים מאוד מההתאמה ליעד הנסיעה, מספר דומה מרוצה מהמהירות, 80% מרוצים מגמישות השירות, 71% מסביבת המונית ו-68% מהמחיר.