הרופא שניסה להציל את האחות שנרצחה: "ראיתי אותה בוערת"

ד"ר גלעד קרני, רופא משפחה במרפאת שיכון עממי "שירותי בריאות כללית" בחולון

השעה הייתה שמונה וארבעים בבוקר. הייתי עם זוג מטופלים אצלי בחדר, ופתאום שמענו צרחה או צעקה ולא ידענו במה מדובר. חשבנו שזה מבחוץ והמשכנו את הבדיקה. לפתע גלאי העשן התחיל לצפצף.

חשבנו שמדובר במישהו שעישן בשירותים ולא התייחסנו. אחרי 20 שניות אני שומע דפיקות על הדלת וצרחות של האחות שאמרה לי, "בוא מהר, יש אש". הבנתי שמשהו לא בסדר ויצאתי בריצה למסדרון. ראיתי עשן ואש בוקעים מחדר מספר חמש - החדר האמצעי. הייתי בטוח שיש שריפה ובאתי לראות אם אפשר לכבות.

כשפתחתי את הדלת ראיתי את האחות טובה בוערת. בהתחלה לא קלטתי מה אני רואה וצעקתי "מה קורה כאן?", אבל תוך שבריר שנייה התעשתתי. יצאתי מהחדר וצעקתי שאני צריך מטף. המסדרון מלא עשן בגובה של מטר וחצי. רצתי למקלט לחפש מטף אבל לא מצאתי אותו, צעקתי לאנשים לידי להביא אותו, והתחלתי למלא דלי של מים ורצתי פנימה. אמרתי לעצמי שאני חייב למהר ולנסות לכבות אותה.

אחר כך הביאו לי מטף וכיביתי את האש. יצאנו החוצה והרחקתי את כולם. עוד לא הבנתי במה מדובר. בזמן שחיכיתי לכוחות ההצלה, המטופל שעמד לידי אמר לי, "אתה יודע שהציתו אותה", והצביע על הבקבוק. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שמדובר בהצתה. נכנסתי שוב לפתוח חלונות ולשחרר את העשן מהחדרים, רציתי לראות אם אפשר לעשות משהו - אבל הבנתי שכבר אין סיכוי להציל אותה.

"היה לה אכפת מהמטופלים". טובה קררו

אני עובד במרפאה כחמש שנים ואני מכיר את טובה מהיום שהגעתי לכאן. היא אחת האחיות המדהימות. היה לה אכפת מהמטופלים, והיא עשתה מעל ומעבר גם כששילמה מחיר אישי ומשפחתי. תמיד כשהייתי צריך סיוע בביקור בבית או ללכת לקחת בדיקות דם מחולה סיעודי ללא משפחה, היא התנדבה. הייתה אישה מדהימה.

צוות רפואי מתמודד הרבה פעמים עם אלימות - בסדרי גודל קטנים יותר כמובן. בגלל שאנחנו מטפלים באנשים הרבה פעמים אנחנו מבינים ומכילים ולא הולכים למשטרה ומתלוננים. אבל אף אחד מאיתנו לא האמין שנגיע לאירוע כזה.

אני לא גיבור ולא אמיץ. ראיתי את טובה, שהיא חברה שלי וקולגה שלי, בחדר הסמוך בצרה, ופשוט פעלתי. אם לא אני, אני בטוח שמישהו אחר היה עושה את זה.

הביא לפרסום: רותם אליזרע