דקה דומייה לזכר האחות קררו בכנסת; ליצמן: "בתי המשפט רכים עם התוקפים"

יום אחרי רצח טובה קררו בחולון, אומר היום (ד') שר הבריאות יעקב ליצמן כי גם למערכת המשפט יש חלק באי מניעת אלימות נגד רופאים ואחיות. בדיון דחוף בוועדת הבריאות של הכנסת הוא טען כי המערכת נוקטת יד רכה מדי: "אם מישהו תקף רופא, עד שמביאים אותו לדין חולף הרבה זמן. ואיזה עונש הוא מקבל?". מנגד, טוענים בשירותי בריאות כללית כי רמת האלימות נמצאת במגמת ירידה, וכי רצח קררו היה חריג.

יו"ר הוועדה ח"כ אלי אללוף פתח את הישיבה בדקת דומייה לזכרה של קררו. הוא הטיל חלק מהאשמה גם על חברי הכנסת: "חלק מהחברים במשכן חושבים שהביטויים שלהם יעברו טוב בטלוויזיה אם הם ייאמרו בצורה חריפה במשכן. אנחנו בחברה מאוד אלימה ועולם הרפואה במיוחד. מחקר של אוניברסיטת חיפה מצא כי 36 אחוז מאנשי הרפואה דיווחו על אלימות פיזית. 75 אחוז חוו אלימות מילולית בכל המסגרות של שירותי הרפואה. רק 11 אחוזים הגיעו למשטרה וגם אז המשטרה לא הפעילה את מיטב כוחה כדי לטפל".

"לא לאלימות". עובדי בית החולים איכילוב מחו

מחאה בבית חולים הלל יפה בחדרה(צילום: דוברות מרכז רפואי הלל יפה)

טובה קררו המנוחה

שר הבריאות לימן אמר כי לא ניתן לתגבר את מערך האבטחה בקופות. "להביא מאבטחים לכל סניף זה בלתי אפשרי", אמר השר ליצמן. "כיום יש כניסות מכל הכיוונים, לא בטוח שאפשר. אני חושב שמערכת האכיפה לא מספיקה. נעשה דיון אצלי ונחליט, אולי גם בחקיקה. יש מקרים שצועקים על רופאים אבל אחרי שקוראים לביטחון שולחים אותם הביתה. צריך להתמקד באכיפה ובחינוך. תלונה נגד צוות צריכה לקבל עדיפות. אני לא חושב שהשביתה היא הפתרון".

מנכ"ל שירותי ברירות כללית, אלי דפס, דווקא העיד על ירידה במקרי האלימות. "הנתונים היבשים שמדווחים מדי שנה מראים סימן ירידה באלימות. הסימן הזה אולי נובע מהדרכות, ממהלכים שעשינו, סך הכל הנתון בירידה. הפעילות שאנו עושים בנושא עדיין לא מספקת כי כל אירוע, כל קללה, כל מילה שאינה במקומה מבחינתי זו אלימות".   

הזדהות גם ברמב"ם חיפה

הפגנת מחאה בבית חולים פוריה

דקה דומיה לזכרה של קררו בבית חולים וולפסון בחולן(צילום: שמואל לוי)

פרופסור רפי ביאר, מנכ"ל רמב"ם, הציג תמונה פחות אופטימית: "אנחנו בתחושה מאוד קשה בעקבות הרצח, אני חושב שנפל דבר בישראל, דבר שהמודעות בו לא מספיקה. אלימות נגד צוות רפואי זה דבר שאנחנו חווים מדי יום כאן. אני כאן מול חדר המיון, המקום המרכזי שיש בו אלימות מדי יום. נכון שהשתפרנו, שירדנו, אבל אנחנו רוצים אפס אלימות. אלימות במיון זה כמו לזרוק פצצה במטוס, המיון נופל לכמה שעות ומתרסק ועוד חולים נפגעים מכך. אין סיבה לפעול באלימות. היא נובעת לפעמים מאלכוהול, מתרבות של אלימות, מהסתה לאלימות".

הפגנת מחאה ושביתה ב"מאיר" בכפר סבא

השביתה באיכילוב בעקבות הרצח של קררו

גם פרופ' ביאר הפנה אצבע מאשימה למערכת האכיפה. לדבריו, ברמב"ם מוצבים שוטרים באורח קבע וגם סדרנים מוצבים במיון כדי למנוע אלימות, אולם אין לכך טעם בלי ענישה: "אני מאשים גם את בתי המשפט כי הרבה פעמים אנחנו מתלוננים על אלימות, התלונות עוברות דרך המשטרה ובתי המשפט מגלים רחמים, סולחים. אסור לסלוח לאלימות בבתי חולים, האלימות גורמת פגיעה בכל החולים מסביב, צריך לעקור את התופעה מהשורש".

לדבריו, "כל אירוע של אלימות משפיע על הצוות, אם זו הצתה או תקיפת אחות או רופא. דברים כאלה קורים כל הזמן, אם זה זריקה של ציוד על צוות רפואי שבנס לא פוצע אותם קשה, הרבה כאלה קרו ולא מגיעים בכלל לתקשורת ולתודעה".

עובדים בבתי חולים: מאוימים על בסיס יומי

מי שמתמודד בפועל עם האלימות הוא הצוות הרפואי. התוקפים לא מגיעים ממגזר מסוים אלא מהווים חתך של האוכלוסייה. היום נערכה השביתה וההזדהות עם כאבה של משפחת קררו בבתי חולים ברחבי הארץ, במרכז הרפואי צפת נערך טקס לזכר האחות. לצד זה, נחשפים עוד ועוד מקרי אלימות.

בכל בתי החולים בצפון הארץ ננערכו טקסי זיכרון לקררו. אדוארד חדאד, יו"ר ועד האחים והאחיות במרכז הרפואי גליל בנהריה, אמר: "אני מאשים את הממשלה כי אנחנו פה חיים את האלימות מדי יום. 35 שנה אני עובד במערכת ולמרות כל הפניות וההתראות - שום דבר לא נעשה". הוא סיפר כי "מה שיש לנו כאן היום זה שוטר אחד שמסתובב באזור ומגיע על פי קריאה. אנשי הביטחון של בית החולים אינם רשאים לגעת במטופלים שמתלהמים על אנשי הצוות. אנחנו מרגישים מאוימים כל הזמן".

במרכז הרפואי זיו בצפת עמדו אנשי הצוות דקת דומייה לזכרה של האחות. מנהל בית החולים, ד"ר סלמאן זרקא, אמר כי שימוש באלימות כלפי עובדי ציבור מחייב מענה ופתרון הולם ,"כולל חקיקה ואמצעי אכיפה להגנה על הצוותים הרפואיים ופעילות הסברתית, ארצית, כוללת כנגד השימוש באלימות".

"לפני כשבוע חוויתי באופן אישי אלימות מילולית מאוד קשה מבת משפחה של מטופלת", סיפרה שרה ג'נבה, אחות אחראית על מחלקה פנימית ה' בסורוקה. "היא הוזמנה לייעוץ וזה לא מצא חן בעיניה. היא תקפה אותי באופן בוטה וגס מול מטופלים ומשפחות, נכנסה למרחב הפנים שלי והרגשתי מאוימת. היא אמרה לי 'את לא עושה מספיק טוב את העבודה שלך', במילים שאני לא יכולה לחזור, בצורה גסה, שהיא תזרוק אותי מספיק ושלא עושים לה טובה. הרגשתי מאוד מאוימת והחלטתי להזמין ביטחון ומשטרה. הגשתי תלונה והתוקפת בעצם הורחקה מהמחלקה".

לדברי ג'נבה, אלימות בבית החולים היא דבר תדיר. "לא פעם בן משפחה או מטופל פונים אלינו באופן אלים. אני חושבת שלא צריך לתת לזה יד. אנחנו עושים מאמצים לתת מענה הוגן וטיפול מקצועי", אמרה. "אנחנו עושים את המקסימום כדי לתת טיפול איכותי שייתן אפשרות להרגיש טוב. ולא יכול להיות שאנו הופכים להיות בעצם בחזית. מערכת הבריאות לא צריכה לעבור על זה לסדר היום, להגיש תלונה ולהזמין ביטחון. גם העומס עלינו, מבחינת כוח אדם ותנאים, גורם לכך שמפנים אלינו אלימות".  

השר ליצמן. "להתמקד באכיפה ובחינוך" (צילום: עפר מאיר)

חן בנלולו, אחות חדר מיון ברמב"ם שחוותה תקיפה, אומרת כי האלימות "מזיזה דברים" משום שהמאבטחים מבקשים לטפל באותו מטופל אלים כדי להרגיעו. "היה מטופל שהעיף את המחשבים בדלפק אחרי שהבין שיש אנשים לפניו", היא מספרת. "הבעיה באירועים כאלה היא שאנשים שצועקים מקבלים טיפול מועדף יותר. הם נכנסים יחד עם הביטחון למיון והביטחון מבקש שנקדם להם את התהליך. לצערי, השיטה הזו עובדת לפעמים. הצעקות בדרך כלל באות כלפינו, האחיות, כי הרופא נמצא בהרבה פעולות אחרות או מטפל בפצועים או במקומות אחרים ואנחנו נמצאות בחזית".

מוחמד פודי, אח ברמב"ם, סיפר שהאיומים לא נותרים רק בין כותלי בתי החולים. "בן של מטופלת ניסה להוציא את אימא שלו מחוץ לבית החולים, וכשאמרתי לו שאי אפשר בגלל מצבה הרפואי הוא פשוט התחיל להגיד לי שהוא יחכה לי מחוץ לבית החולים, שם אין אבטחה ושומרים. לא נגררתי לפרובוקציות שלו ולאיומים שלו אבל ממש זה הפחיד אותי, עירבתי את הביטחון שלנו ואת האח האחראי שנתן לי גיבוי מלא, אבל בכל זאת זה מאוד מפחיד. אני מסיים עבודה בלילה, יוצא בחושך ולא יודע מה מחכה לי בחוץ".

הוארך מעצרו של החשוד ברצח קררו 

החשוד ברצח, אשר פרג' מחולון

על פי החשד, פרג' נכנס לסניף קופת חולים, שפך חומר דליק בחדר שבו שהתה קררו, והצית אותה. הוא נמלט משם אך נעצר לאחר מרדף קצר. בהמשך הסביר כי הגיע בבוקר למרפאה ולאחר מכן חזר עם חומר הבעירה בתוך בקבוק משקה קל ובידו מצית כיוון שלא היה שבע רצון מהטיפול שקיבל. לאחר מכן שפך חומר דליק על האחות, והצית אותה.