שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלחמה שקטה: סיפורם של החירשים הסורים
    כשריאד ראה את אמו ובני דודיו מתמוטטים הוא לא הבין מה קרה. רק כשאחותו נפגעה בראשה, הוא הבין שצלף סורי טובח בבני משפחתו. החיים בסוריה בלתי נסבלים, ועבור כ-20 אלף חירשים הסבל גדול אף יותר. צפו ב"יא אללה"

     

     

    סיפורם של החירשים הסורים    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המלחמה בסוריה לא עושה הנחות ל-20 אלף החירשים וכבדי השמיעה שלפי נתונים רשמיים חיים במדינה המדממת. ריאד חומס (21) ובישר אכרים (32) הם שני חירשים שמתגוררים בדמשק ולוקחים חלק פעיל ביצירת מילים חדשות בשפה הסימנים.

     

    כתבה שפורסמה בסוכנות הידיעות הצרפתית תיעדה כיצד הם עושים זאת במרכז "אימאא"' בשכונת אל-מיאדין בבירה הסורית. "היה עלינו להמציא סימנים או מושגים שלא היו בשפה בסוריה כדי שהם יוכלו לתקשר, להחליף מידע ולבטא רגשות בעניין התפשטות האלימות", הסבירה וסאל אל-אחדב (26) סגנית יו"ר מרכז "אימאא'" שמעניק שירותים לחירשים וכבדי שמיעה.

     

    אז אילו סימנים התווספו? שתי אצבעות על כף היד הן סימן שמתכוון לממשלת סוריה בשל שני הכוכבים המסורתיים בדגלה של סוריה. שלוש אצבעות על כף היד הן סימן שמתכוון לכוחות האופוזיציה בשל שלושת הכוכבים שמופיעים בדגלם. ידיים על שני העיניים משמעותם חטיפה וגם ארגון ה"מדינה האיסלאמית" זה לסימן בהתאם לשמו הלועזי ISIS.

    כמה מ-20 אלף החירשים הסורים (צילום : חגי דקל)
    כמה מ-20 אלף החירשים הסורים(צילום : חגי דקל)

    המרכז מצלם את הסימנים החדשים שהם ממצאים ומעלה אותו לדף בפייסבוק כדי להגביר את התפוצה בקרב החירשים וכבדי השמיעה. "חרף כך שלמלחמה היו השלכות על כל הסורים, בעלי הצרכים המיוחדים הושפעו כפליים מהאירועים כיוון שהם סובלים מהם מבלי להבין מה קורה סביבם", הסביר עלי אכרים שעומד בראש המרכז שלקח על עצמו את היוזמה. אחד הקשיים הכי גדולים של החירשים וכבדי השמיעה הוא כאשר הם מגיעים למחסומי הבידוק הרבים בדמשק, אז "עליהם לבטא את עצמם באמצעות סימנים לא מובנים. האחראים על המחסומים חושבים בהתחלה שהם לועגים להם".

     

    כמו סורים רבים אחרים, גם ריאד חומס חווה טרגדיות בזמן המלחמה. אמו, אחיו, אחותו, דודתו מצד האם, דודו מצד האב ושלושת בניו נהרגו מירי צלפים אל מול עיניו - מבלי שהוא הבין בכלל מה מתרחש. זה קרה בעת שהם ניסו להימלט במשאית מהשכונה שבה התגוררו. "עם זה שאני לא שומע ולא הבנתי מה קורה סביבי, ראיתי את אמי מתמוטטת ואז את בני הדודים שלי מצד אבא", סיפר. "אבל כאשר ראיתי את הראש של אחותי מתפוצץ מולי - אז הבנתי שהם יורים עלינו". ואם זה לא מספיק הצעיר שעובד במפעל לכבלים איבד את אחיו כאשר פגז או פצמ"ר נפל ברחוב שבו שיחק כדורגל. לנוכח מה שחווה הוא מפנטז לעזוב את סוריה לחו"ל כדי למצוא עבודה טובה יותר.  

    הרס בלתי נתפס. העיר הסורית חומס (צילום: AP)
    הרס בלתי נתפס. העיר הסורית חומס(צילום: AP)
     

    לבישר אכרים, אחותו של העומד בראש המרכז, היו גם כן חוויות קשות בגלל נכותה. בשנת 2011 היא מצאה את עצמה בלב הפגנה של מתנגדי המשטר בדמשק, הפגנה שכוחות הביטחון ניסו לפזר. היא ניסתה לברוח אל אחת מהסמטאות."אף אחד לא היה יכול לעזור לי כיוון שאני לא הייתי מסוגלת לתקשר והמצב רק נהיה יותר גרוע", סיפרה. בהמשך אף תושאלה והצליחה להסביר לחוקרים כי היא חירשת וכבדת שמיעה.

     

    לאחר אותו מקרה היא החליטה שעדיף לה להישאר בבית, אבל המלחמה הגיעה אליה גם שם. החלונות והאדמה רעדו כתוצאה מההפגזות וההפצצות. "אף אחד לא הסביר לי מה קורה", סיפרה. "כולם היה במצב רגיש ואסרו עליי להתקרב לחלונות". ביולי 2012 השתלטו המורדים למשך כמה ימים על השכונה שבה היא מתגוררת. היא עברה עם משפחתה ללבנון למשך שנתיים, אך כשחזרה לדמשק הכל השתנה. הרטוריקה הדתית והפלגנית שהגיעה לכל פיסת אדמה בסוריה הגיעה גם למועדון החירשים וכבדי השמיעה שבו נהגה לבקר.

     

    "המלחמה הרסה את הכל", סיכמה בישר וציינה כיצד חבריה הפכו להיות תוקפניים אחד כלפי השני. "אני מקווה שיום אחד ניפגש ושהחירשים וכבדי השמיעה ימצאו שוב שפה משותפת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מלחמה שקטה: סיפורם של החירשים הסורים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים