שתף קטע נבחר

צילום: גטי אימג'ס

קולעת למטרה: הזינוק של טל אנגלר

"מחוץ לרדאר": היא למדה לירות רק לפני שלוש שנים וכיום כשהיא בת 17 בלבד היא כבר שיאנית ישראל לבוגרות. איך הפכה טל אנגלר להבטחה הבאה בענף הקליעה ומה גרם לה להתפקע מצחוק באמצע המטווח?

שורה ארוכה של קלעיות צעירות עמדו במטווח והביטו מבעד לכוונת הרובה שלהן במטרה. הן ניסו להירגע, לנתק את עצמן מהרעשים החיצוניים, להסדיר את הנשימה ולהתרכז אך ורק במטרה שניצבה לנגד עיניהן ובהגשמת חלומן זכייה באליפות אירופה לנוער בקליעה.

 

 

נערה ישראלית אחת, טל אנגלר (17), לא הצליחה להירגע. הלחץ השתלט עליה, היא התחילה לרעוד וכוונת הרובה רעדה יחד איתה. הדברים שאמר לה מאמנה בעבר, ליאור מדלל, "מקומך בפודיום, תתרגלי לזה", עדיין הדהדו אבל היא ידעה היטב שבמצב המנטאלי הנוכחי, אין לה סיכוי להגיע לשם. כדור ששיגרה למטרה עליו קיבלה ניקוד נמוך של 8 בלבד נתן ביטוי מוחשי למצב הבעייתי שבו הייתה.

 

למדה לירות רק לפני שלוש שנים. אנגלר (צילום: גיל סימקוביץ') (צילום: גיל סימקוביץ')
למדה לירות רק לפני שלוש שנים. אנגלר(צילום: גיל סימקוביץ')

 

מה עושים במצב כזה? מתעצבנים? זורקים את הרובה בכעס? לאנגלר היה פיתרון אחר, בבת אחת ודווקא בנקודת שפל שלה בתחרות היא פשוט התפקעה מצחוק באמצע המטווח. כן, במקום בו קלעיות חמורות סבר מנסות לנתק את עצמן מכל רגש, אנגלר פשוט אפשרה לצחוק שלה להתגלגל. "בשביל מה לקחת את זה קשה? זה רק יפגע בי מנטאלית", היא מסבירה בדיעבד את מה שעבר עליה באותם רגעים.

 

ואכן, מאותה נקודה דברים פתאום השתפרו פלאים. אנגלר סיפקה מקבץ מצוין בסיומו עלתה לגמר אליפות אירופה מהמקום השלישי תוך שהיא שוברת את השיא הישראלי ברובה אוויר, לא רק של הנערות, אלא גם את זה של הבוגרות, 416.9 נקודות.

 

התלבטה בין חוג קדרות לחוג קליעה

קצת קשה להאמין, אבל הנערה מצור-יגאל שסיפקה בשבוע שעבר את המקבץ הטוב ביותר של קלעית ישראלית מעולם, למדה לירות רק לפני שלוש שנים. לקראת עלייתה לכיתה ט' חיפשה אנגלר פעילות משותפת עם אמה. השתיים התלבטו בין חוג קדרות לחוג קליעה, אך מכיוון שלאמא היה ניסיון בעבר בקליעה הן בחרו בסופו של דבר באופציה השנייה.

 

מחזיקה בשני שיאים לאומיים לבוגרים. אנגלר (צילום: גיל סימקוביץ') (צילום: גיל סימקוביץ')
מחזיקה בשני שיאים לאומיים לבוגרים. אנגלר(צילום: גיל סימקוביץ')

 

מהיום בו דרכה לראשונה במטווח ועד היום אנגלר זינקה קדימה במהירות מרשימה. ב-2015 כבר הוכתרה לאלופת ישראל לקדטיות, תואר עליו הגנה שנה לאחר מכן. היא עברה להתאמן אצל הקלע האולימפי הישראלי המנוסה ביותר, גיא סטריק, אחד שכבר התחרה בארבע אולימפיאדות, ומחזיקה כיום בשני שיאים לאומיים לבוגרות, אחד במשותף בירי שלושה מצבים והשני בלעדי בירי ברובה אוויר מ-10 מ'.

 

"אני גם מנסה להבין איך זה קרה", היא אומרת והצחוק מתפקע ממנה כשהיא נשאלת כיצד ביצעה זינוק מטאורי בזמן כה קצר, "כשהתחילו במועדון הקליעה לדבר איתי על עתיד ועל אפשרות שאתגייס בעתיד לצבא כספורטאית מצטיינת, לא ממש הבנתי למה מדברים איתי על זה. מה אני קשורה לזה?".

 

גם אם הייתה קצת בהלם מכך, הקליעה הפכה במהרה לחלק מרכזי בחייה של אנגלר. ככזה החליטה לתעד אותו ביומן מיוחד שבו היא מציינת באופן מסודר כל נקודה משמעותית בקריירה: תמונות מימיה הראשונים, מטרות מחוררות ולוגאים של תחרויות בהן השתתפה, כולם מתויקים שם בסדר מופתי.

 

היומן של אנגלר (צילום: פרטי)
היומן של אנגלר(צילום: פרטי)

 

הסדר והרוטינות הקבועות חיוניים במקצוע הדורש דיוק ומשמעת עצמית כה גבוהים. "כשהתחלתי להתחרות התנגדתי ממש לקבוע לעצמי רוטינה. לא היה נראה לי הגיוני שאני צריכה לעשות כל דבר בשעה מסוימת, אבל ניסיתי את זה וזה עוזר. כיום אני קמה לתחרות בשעה קבועה, אוכלת תמיד ביצה עם ירקות, עורכת מתיחות בשעה קבועה, שומעת המון מוזיקה – בעיקר שירים רגועים, מנסה כמה שפחות לחשוב על הקליעה, מנתקת את המוח. רק כשאני נכנסת לעמדה אני חושבת שוב על הירי".

 

את הרוטינה הזו היא צריכה כיום לאמץ גם בחייה האישיים שם היא משלבת בין אימוני הקליעה ללימודים בכיתה י"ב ובגרויות. "זה סיוט", היא אומרת בצער, "בשנה שעברה עוד איכשהו הצלחתי להתמודד עם זה. היה לי לו"ז מאוד מסודר שהתחיל ב-6:00 והסתיים ב-23:00 כשהייתי נשפכת למיטה. השנה בגלל ההישגים האחרונים שלי, צצו לי כל מיני הזדמנויות להשתתף בגביע העולם ובאליפות העולם ואלו דברים שאני לא יכולה לוותר עליהם. הייתה לי שיחה בנושא עם המנהלת השבוע, והיא הבטיחה להיות שם עבורי מתי שאני צריכה ולעזור לי עם הקלות מסוימות כמו מועדים מיוחדים למבחנים".

 

בשנה הבאה היא תתגייס לצה"ל כספורטאית מצטיינת ומקווה שיאפשרו לה לשתף מהידע שלה גם עם צלפים וקלעים בצבא. "הלוואי ותהיה לי הזדמנות לעבוד עם קלעים בצבא. אם תהיה כזו הזדמנות אני אקפוץ עליה".

 

אנגלר בחוד החנית של הקלעיה הנשית בישראל (צילום: גיל סימקוביץ') (צילום: גיל סימקוביץ')
אנגלר בחוד החנית של הקלעיה הנשית בישראל(צילום: גיל סימקוביץ')

 

למרות ההופעה המרשימה שלה במוקדמות והשיא הישראלי ששברה, את אליפות אירופה האחרונה לנוער סיימה אנגלר ללא מדליה במקום השישי. הגמר היה פחות מוצלח עבורה. "התאכזבתי לגמרי שלא הגעתי לפודיום. כל כך נלחצתי שפשוט שכחתי איך עושים את זה. לא עבדתי לפי הכללים שלי, אבל זה בסדר ככה אני לומדת לפעם הבאה. חשבתי שסטריק יכעס עליי, אבל להפך, הוא ריגש אותי כל כך שפשוט התחלתי לבכות. הוא אמר לי שעצם זה שבמוקדמות התאוששתי מתוצאה גרועה ובכל זאת עליתי לגמר, זה מוכיח עד כמה אני חזקה מנטאלית".

 

אנגלר נמצאת כיום בחוד החנית של הקליעה הנשית בישראל שחווה התעוררות מסוימת עם מספר קלעיות צעירות מוכשרות כמו פולינה מדבינר המחזיקה עם אנגלר במשותף בשיא הלאומי בשלושה מצבים, נעמי בן חפר, גלי מיכלביץ' באקדח ואחרות. כמו נשים רבות שעוסקות בספורט, ובמיוחד כזה שנקשר באופן סטריאוטיפי עם גברים קשוחים בצבא, גם אנגלר נאלצה להתמודד עם מספר הערות סקסיסטיות שהוטחו לעברה. "בחטיבה חשבו שאני 'טום-בוי', אמרו לי מה קשור קליעה לנשים?, כיום דווקא הבדיחות יותר מצחיקות, דברים בסגנון: 'עדיף שהאקס שלך ייזהר ממך'".

 

המודל לחיקוי שלה בענף היא סניזאנה פצ'יץ' הקרואטית (34), מדליסטית אולימפית מבייג'ינג, ואלופת אירופה המכהנת ברובה אוויר. "היא אחת שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה, וזה מתחיל אצלה בדברים הקטנים", מספרת עליה אנגלר, "אם היא החליטה שהיא תאכל ב-19:30 ותלך לישון ב-20:00, היא תלך לאכול אפילו לבד ותיכנס למיטה בדיוק מתי שקבעה. החוזק הזה שלה מתבטא גם בתחרויות. אתה יכול להקדים אותה במוקדמות, אבל בגמר היא פשוט לא תיתן לך לנצח".

 

ומה לגבי ההמשך? בשנה הקרובה אנגלר תשתלב בתחרויות הבוגרים ותמשיך במקביל להתחרות גם בקטגוריית הנוער. כמו כל ספורטאי אולימפי גם היא רואה את אולימפיאדת טוקיו 2020 לנגד עיניה. "ריאליסטית זה קשה להגיע בענף שלנו לאולימפיאדה בגיל 20, אבל עם המון תקווה למה לא? כששברתי את השיא הישראלי התרגשתי מאוד, אבל האמת היא שהתוצאות שלי באימונים גבוהות יותר. זה עדיין לא הכי טוב שאני יכולה, אני מרגישה שיש לי עוד מה לתת לכם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל סימקוביץ'
טל אנגלר
צילום: גיל סימקוביץ'
מומלצים