הערעור נדחה: יידו אבנים על פלסטינים ולא יורשעו

אחרי חטיפת הנערים בשומרון ב-2014 השליכו בן 17 ובן 15 אבנים על מכוניות ליד ביתר עילית. המחוזי בחר לא להרשיע אותם, והעליון לא התערב

עו"ד משה זכותפורסם: 20.03.17 , 19:31

בית המשפט העליון קבע לאחרונה ששני נערים יהודים בני 17 ו-15 לא יורשעו אף שהודו ביידוי אבנים על מכוניות פלסטיניות ליד ביתר עילית. בכך דחה השופט יורם דנציגר את הערעור שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי, שגזר עליהם עונש של שעות לתועלת הציבור בלבד.

האירוע התרחש ביוני 2014, בתום עצרת תפילה למען הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח, שנחטפו באותו יום על ידי מחבלים ובהמשך נרצחו. במרס 2015 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים ששני נערים לא יורשעו אף שהודו ביידוי האבנים. הוטל עליהם עונש קל יחסית: צו מבחן לשבעה חודשים ו-150 שעות לתועלת הציבור.

אישום

טרור נגד ערבים בצפת: שנת מאסר לאיש מג"ב

עו"ד ערן כהן

אברהם אלמקיס יידה אבנים על בתים של תושבים ערבים במדרחוב בעיר וקרא בין השאר: "מוסלמים מסריחים, יהודי הוא נשמה – ערבי הוא בן זונה"

טרור נגד ערבים בצפת: שנת מאסר לאיש מג"ב

בית המשפט התייחס לכך שהמעשים לא גרמו לנזק בפועל, שמדובר במקרה פלילי ראשון ויחיד של הנערים, שאף אחד מהם לא יזם את יידוי האבנים וששניהם הביעו חרטה מלאה ושיתפו פעולה עם שירות המבחן.

המדינה ערערה לעליון וטענה שהמעשה שביצעו הנערים חמור ועלול היה להסתיים בפציעה או מוות של בני אדם. היא ביקשה להשית עליהם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות והדגישה שתופעת יידוי אבנים, בפרט לעבר מכוניות נוסעות, "פשתה במידה מדאיגה בחברה".

בא כוחם של הנערים ציין מנגד שמדובר בנערים נורמטיביים המבקשים להתגייס ליחידה קרבית והרשעה עלולה לסכל מטרה זו. הוא הוסיף שהמדינה מתנהלת בצורה מפלה שכן היא בחרה לא להגיש ערעור על אי הרשעת מעורב אחר בפרשה, שהואשם בעבירה חמורה יותר מאחר שיידה את האבנים ממרחק קצר.

מקרה חריג

השופט יורם דנציגר כתב שלאחר ששקל בכובד ראש את כלל ההיבטים בפרשה, הגיע למסקנה שאין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי.

הוא הדגיש שמדובר בנאשמים קטינים שפוטנציאל השיקום שלהם חיובי, שהאירוע היה חד פעמי ושהנערים הפנימו את חומרת מעשיהם, נטלו אחריות והביעו חרטה כנה ומלאה.

עוד לדבריו, הנערים מביעים רצון עז להשתלב בחברה ולחיות חיים נורמטיביים, ובפרט להתגייס לצה"ל ולשרת ביחידה קרבית. על רקע זה, עלול להיות קושי בגיוסם אם יורשעו. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמדינה בחרה שלא לערער על אי הרשעת הקטין הנוסף שהיה מעורב בפרשה.

בסיכומו של דבר דחה השופט את ערעור המדינה. הוא סיים בפנייה לנערים "להעריך את האמון שנתנו בהם בית המשפט המחוזי ושירות המבחן לנוער, מתוך הנחה כי מעידתם באירוע מושא כתב האישום, הייתה מקרה חריג וחד פעמי בחייהם".